נתן אלבז
תמונתו של אלבז | |
לידה |
17 באוקטובר 1932 צפרו, מרוקו |
---|---|
נהרג |
11 בפברואר 1954 (בגיל 21) ישראל |
תאריך עלייה | 1949 |
מדינה | ישראל |
השתייכות | צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | 1952–1954 (כשנתיים) |
דרגה | טוראי |
תפקידים בשירות | |
חייל בחיל הרגלים | |
עיטורים | |
עיטור המופת | |
הנצחה | |
"מחנה נתן" בבאר שבע |
נתן אלבז (17 באוקטובר 1932 – 11 בפברואר 1954, י"ז בתשרי ה'תרצ"ג – ח' באדר א' ה'תשי"ד) היה חייל צה"ל שהקריב את חייו למען חבריו בקפיצה על רימון. על הקרבת עצמו למען הזולת עוטר אלבז בעיטור המופת.
חייו ומותו
אלבז נולד בצפרו שבמרוקו, למשפחה שבניה כיהנו בתפקידים רבניים רבים בעיר. בגיל 17 עזב את משפחתו, ועלה לבדו לישראל, במסגרת עליית הנוער.
אלבז התגייס לצה"ל ב-1952, ושירת כחייל בחטיבת גבעתי. ב-11 בפברואר 1954 קיבל אלבז משימה שגרתית של פירוק רימוני יד. אלבז החל במשימה, כשהוא יושב באוהל. לפתע שמע אלבז קול נקישה, והבין כי נצרתו של אחד הרימונים השתחררה. הוא יצא מהאוהל כשהרימון בידו, וצעק לחבריו שיסתתרו. משהבין שאינו יכול להשליך את הרימון מבלי לפגוע בחבריו, אימץ את הרימון אל חזהו והתרחק מהם בריצה. משהתפוצץ הרימון, הוא נהרג והציל בכך את חיי חבריו.
בעקבות המעשה
על מעשה הקרבתו הוענק לאלבז לאחר מותו צל"ש על ידי הרמטכ"ל משה דיין. ב-1970 הומר הצל"ש לעיטור המופת.
המשורר נתן אלתרמן כתב שיר לזכרו ב"טור השביעי"[1]. להלן אחד מבתי השיר:
רַצְתָּ חִישׁ, בְּלִי עֲמֹד, כְּאִלּוּ
אֲחַזְךָ הַטֵּרוּף כִּי עַז.
רַצְתָּ חִישׁ וּפָנִים הֶאֱפִילוּ
כִּפְנֵי אִישׁ הַפּוֹרֵץ לָבוֹז בַּז.
כֹּה מִהַרְתָּ לָרוּץ שֶׁאֲפִלּוּ
הִצְטַדֵּק לֹא הִסְפַּקְתָּ, אֶלְבָּז.— נתן אלתרמן
גם עמוס אטינגר כתב שיר לזכרו, בשם "נתן נתן". את השיר הלחין וביצע ג'ו עמר[2].
מעשהו של אלבז הועלה על נס ואלבז הפך לסמל. כך תיאר צבי בר את השפעת האירוע על חיילי גבעתי שהתגייסו איתו: "הסיפור של נתן אלבז... השפיע עלינו מאוד וטען אותנו מוטיבציה רבה. ראינו בו דמות מופת ובמעשהו - מעשה גבורה"[3].
הנצחה
על שמו נקראו רחובות בערי ישראל: תל אביב-יפו, חיפה, פתח תקווה, אשדוד, הרצליה, לוד, טירת כרמל, קריית גת, שלומי, קריית אתא, רמלה ושדרות. בנוסף, על שמו נקראו בית כנסת וגן "נתן אלבז" בעיר דימונה.
"מחנה נתן", מחנה צבאי הסמוך לבאר שבע, נקרא בשם זה עוד מ-1952[4], אולם לאחר מותו, הוחלט שהשם ישמש להנצחתו[5].
משפחתו של אלבז עלתה לישראל ב-1962, כשמונה שנים לאחר מותו.
בשנת 2023 יצא לאור ספר ילדים מאת עמנואל בן סבו, "על שפת התעלה", המספר את סיפורו של נתן אלבז[6]. בית ספר יסודי בשכונת אגמים שבנתניה נקרא על שמו בשנת 2023.
קישורים חיצוניים
- עיטור המופת שהוענק לנתן אלבז, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל
- נתן אלבז, באתר הגבורה
- קורות החיים של נתן אלבז, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- נתן אלבז - הקריב חייו כדי להציל חיי חבריו, דבר, 19 בפברואר 1954
- אורי קציר, "ובידך הפצצה המפעלת, שהתחלה לספור עד ארבע"
- איתמר קרמר, החייל המרוקאי שקפץ על רימון והרעיד את מדינת ישראל הצעירה, בלוג באתר בית התפוצות, אוקטובר 2019
- שלושים לנפילתו של טוראי נתן אלבז, 1954, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים
- ^ נתן א., על החייל אלבז, דבר, 26 בפברואר 1954
- ^ השיר "נתן נתן" לזכרו של נתן אלבז, באתר הגבורה
- ^ צבי בר, כמו צמח בר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2008, עמ' 80
- ^ המחנה הוקם בידי הבריטים ונקרא "Camp Watan". בעקבות כיבוש הנגב בידי צה"ל עוברת השם ל"נתן".
- ^ מקור השם של "מחנה נתן", באתר הגבורה
- ^ יוסי וקנין, הסופר העפולאי עמנואל בן סבו הנציח את גבורתו של נתן אלבז בספר ילדים, באתר mynet העמק, 25 במאי 2023
38085567נתן אלבז