נסים אלישר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב נסים אלישר
לידה 1852
ה'תרי"ג
פטירה 1934 (בגיל 82 בערך)
ה'תרצ"ד

הרב נסים בנימין מרדכי אלישר (כ"ד בכסלו ה'תרי"ג - י"ב בתמוז ה'תרצ"ד; 5 בדצמבר 1852 - 25 ביוני 1934) היה מנהיג רוחני שיזם וייסד שכונות בירושלים. כיהן כנשיא ישיבת פורת יוסף וכנשיא ועד העדה הספרדית בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בערב חנוכה ה'תרי"ג (1853) כבן שלישי לראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר. שמו נסים ניתן לו על שם ערב החג בו נולד, ושמותיו הנוספים - בנימין מרדכי - ניתנו לו על-שם סבו החורג מצד אביו.

בבחרותו למד אצל הרב גבריאל שבתי. בגיל 15 החל לטפל בענייני קרקעות ומגרשי בנין, וממקור זה התפרנס כל חייו. היה מבין מקימי שכונות רבות בירושלים, בהן גבעת שאול הקרויה על שם אביו, נחלת אחים, עזרת ישראל, חלקים בבית ישראל ועוד. היה גם פעיל ציבור מראשי הספרדים בירושלים[1], גבאי ראשי[2] וחבר ועד העדה[3]. כן סייע רבות ל

היה חבר הוועד הזמני ליהודי ארץ ישראל למן שנת 1918 וחבר הוועד הפועל שלו למן שנת 1919. היה חבר נשיאות ועד העיר ליהודי ירושלים למן שנת 1918. כיהן כחבר ועד העדה הספרדית בירושלים ונשיא כבוד של העדה בין השנים 1929 ו-1931. נחשב לרב דגול בעיני רבים, מחנך ומדריך ומקובל על רבים ממכריו וכבורר אליו פנו גם נוכרים בהם טיפל בלא גביית שכר טרחה.

הרב אלישר נפטר בירושלים ביום י"ב בתמוז תרצ"ד, 25 ביוני 1934, לאחר מחלה קצרה. בהלוויתו השתתף קהל רב מכל העדות והמוסדות הלאומיים[4].

עם צאצאיו נמנים:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25706942נסים אלישר