נחמיה כהן (מקובל)

נחמיה כהן

אין תמונה חופשית
שם מלא	נחמיה כהן, נחמיה הכהן
פטירה	1682-1690 פולין / אמסטרדם

נחמיה כהן (המאה ה-17) היה מקובל יהודי ממוצא פולני, הידוע בעיקר בזיקתו לשבתי צבי ובתפקידו כמקור מידע חשוב על תקופת התנועה השבתאית.

ביוגרפיה

מעט מאד ידוע על חייו הראשונים של נחמיה. ידוע שבשנת 1666 נשלח על ידי קהילות יהודיות בפולין לגליפולי שבאימפריה העות'מאנית על מנת לפגוש את שבתי צבי, לאחר שעורר סערה רבה בקרב יהדות זמנו, כשמטרת המפגש הוא לתהות על קנקנו של שבתי צבי, האם אכן הוא משיח שקר.

בסוף ימיו הגיע כהן לאמסטרדם, שם התאכסן במשך מספר שבועות בביתו של לייב בן עוזר, שמש הקהילה האשכנזית בעיר. במהלך השהות בביתו, ניהל כהן שיחות רבות עם בן עוזר, אשר תיעד את תוכנם בקפידה. עדות זו, שתועדה על ידי לייב בן עוזר, מהווה מקור חשוב והמהימן בחקר תקופת השבתאות. עבודתו של בן עוזר בניתוח והערכה ביקורתית של עדותו של כהן נחשבת לאחת הדוגמאות החלוציות של היסטוריוגרפיה יהודית ביקורתית בתחילת העת החדשה.

קיימת מחלוקת בדבר מועד ומקום פטירתו של כהן: לפי דעה אחת נפטר בפולין בשנת 1682, ולפי דעה אחרת - באמסטרדם לאחר שנת 1690.

המפגש עם שבתי צבי

כאמור, דמותו של נחמיה ידועה בעיקר בעקבות פגישתו עם שבתי צבי, מפגש שגרם לנקודת מפנה ביחס אל שבתי צבי. שבתי צבי עצמו ידע על בואו הצפוי וציפה כי תמיכתו של כהן תגביר את התמיכה הציבורית בו. כהן הגיע לגליפולי בג' באלול ה'תכ"ו (3 בספטמבר 1666), אם כי ישנה מחלוקת בין ההיסטוריונים מה היה יחסו אל שבתי צבי:

• לפי גרסה אחת, שהובאה בדברי הכומר ההולנדי תומאס קונן (Thomas Coenen), כהן לא קיבל את משיחיותו כמובנת מאליה, אלא התווכח איתו קשות במשך שלושה ימים רצופים בקשת רחבה של נושאים קבליים בניסיון להוכיח לו כי איננו המשיח, טענה זו אומצה על ידי גרשם שלום במחקריו על השבתאות.
• מקורות שונים טוענים כי נקודת המחלוקת הייתה טענתו של כהן כי הוא עצמו משיח בן יוסף, ומאחר שלא מילא עדיין את משימתו לא ייתכן שמשיח בן דוד התגלה. בסיומו של הוויכוח התפרץ כהן לעבר שבתי צבי וצעק כי הוא רמאי וכי דינו מיתה כדין מסית ומדיח.
• גישה אחרת למפגש, כתב רבי יעקב ששפורטש בספרו "ציצת נובל צבי", לפיה כהן דווקא האמין בשבתי צבי וכלל לא התקיימה ביניהם מחלוקת עקרונית. וכי הוא נשלח על ידו אל הסולטאן על מנת ״לרדת אל הקליפות״ לפניו, אך הסולטאן לא הסתפק בשליח ושלח לקרוא לשבתי צבי עצמו. על פי גרסה זו, שבתי צבי התכחש לכהן רק בשלב מאוחר יותר. בדעה זו תמך גם ישעיהו זנה.

לפי דבריו של קונן, כהן הבין כי אנשי שבתי צבי יקומו עליו לרוצחו, והצהיר באוזני המשמר הטורקי כי ברצונו להתאסלם. לאחר שחבש את התרבוש המוסלמי ביקש כהן ממפקד המצודה להעבירו לחצר הסולטאן באדריאנופול על מנת למסור תלונה נגד שבתי צבי. לאחר שהובא כהן לאדריאנופול הטיח האשמות קשות בשבתי צבי וטען שהוא מסית לקשר, וכי אין לסולטאן לחשוש מכוחותיו המיסטיים מאחר שהוא שקרן והוזה. לאחר שהגיש את התלונה בפני הסולטאן ברח כהן מטורקיה בחזרה לפולין שם שב ליהדותו בגלוי.

ההאשמות זכו לאוזן קשבת, ושבתי צבי הובא למשפט בפני מועצת הסולטאן באדריאנופול בט"ז באלול תכ"ו. לאחר שניתנה בפניו אפשרות לבחור בין מוות ובין התאסלמות, הוא בחר להתאסלם.

בתרבות

דמותו של נחמיה כהן שימשה השראה לרומן היסטורי "נחמיה" מאת יעקב צ' מאיר, שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים בשנת 2019. הרומן משלב מקורות היסטוריים עם יצירה ספרותית.

לקריאה נוספת

• תומאס קונן, צפיות שווא של היהודים כפי שהתגלו בדמותו של שבתי צבי, תרגמו מהולנדית: אשר ארתור לאגאביר ואפרים שמואלי, אקדמון, 1998
• גרשם שלום, שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו, תל אביב: עם עובד, תשי"ז
• ישעיהו זנה, "ענייני שבתי צבי בפנקסו של רבי אברהם רוויגו", ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, ג/ד, עמ׳ לט-סט.
• אירית שפירא-מאיר, "בשרייבונג פון שבתי צבי: היסטוריוגרפיה ואוטוביוגרפיה בחיבורו של ר' ליב בן עוזר". עבודת גמר, האוניברסיטה העברית, 2014.
• יעקב עמדין, תורת הקנאות, עמ' 17-18, 26, למברג, 1804.
• מאורעות צבי, עמ' 54-55, ורשה, 1890.

קישורים חיצוניים

• שלמה טיקוצינסקי, שבתי צבי והשבתי־צביניקים שלו, באתר הארץ, 14 בינואר 2020
• יאיר ליפשיץ, מי ידע מה גבוה ממה: על תיאטרליות וקיום יהודי, כ״ב תמוז ה׳תש״פ
• יהודה יפרח, שגעון של גאולה, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

נחמיה כהן (מקובל)41630988Q135523487