בנוגע לעריכה זו, אשמח לשמוע את דעתם של מכלולאים פעילים האם הוא אנציקלופדי.
האם בכל ערך על אישיות נדחוף את דעתו בנוגע לבחירות? אולי גם נכתוב את התבטאותו על גזירת הגיוס? :)
הרי לא זה מה שמאפיין את האיש ואת שיחו/השקפתו, וא"כ מה לנו לציין זאת, ועוד בפסקה נפרדת תחת הכותרת "השקפתו".
זה תמוה בעיני.
כלומר - בכל ערך על אישיות צריך כעת להוסיף מה היתה דעתו בנוגע להשתתפות בבחירות?
ואולי גם נצטרך להוסיף מה דעתו של כל אחד בענין ה"מקוה ריין" או עוף הבראקל או פרשת גולובנציץ וכו'?
זה הרי מגוחך (כל שדעתו לא נהפכה לחלק מהותי או בלתי נפרד מאישיותו)
אכן היה עדיף לכתוב את עמדתו ביחס לציונות באופן כללי, זה עניין די ליבתי שמצדיק אזכור כללי, וכמובן שהשוואה מגוחכת.
עמדתו ביחס לציונות?
וכי היתה לו איזו-שהיא עמדה מיוחדת השונה מכל הרבנים החרדיים האחרים?
והאם לרבנים האגודאיים היתה דעה שונה משלו בנוגע לציונות?
הרי לכולם היתה דעה זהה אודות רעת הציונות, והשאלה היתה רק בדרכי המלחמה איתם. כך שאין מה לחדש אצלו בנוגע לנושא זה
מצד שני, בהחלט יתכן שיש צורך לציין לאיזה מגזר השתייך - האגודאי והקנאי. אך במקרה דנן זה מהווה סילוף, משום שהוא הראה ביטול גמור לאדמור"י סאדיגורא ולאדמו"ר מסקווירא, ששניהם לא נמנו על הפלג הקנאי באופן מובהק (ובלשון המעטה). כך שהצגת דמותו והשקפתו כמי שהיא כרוכה עם איסור ההשתתפות בבחירות יש בה משום הצגת דמותו באור אחר מכפי שהיא באמת.
[ואציין טענה נוספת: הרי עורכי הקונטרס מודים בתחילת הקונטרס שהוא לא רצה לדבר מזה, ואמנם חלק ניכר מדבריהם בנויים על שמועות לא מבוססות, וא"כ דבר כזה שרק מתי מעט "זכו לדעת" - ודאי שאינו משקף את האיש ואת דעתו ואין מקומו באנציקלופדיה.
מה גם, שהדברים נגד הבחירות לא נתפרסמו מעולם על שמו, אלא על שם "אחד הרבנים", ואם הם החליטו שמי שעומד מאחורי הדברים הוא האדמו"ר מסקולען - וכי זה מהווה מקור עד כדי ציון באנציקלופדיה כהשקפתו? אתמהה.
גם המכתב ששלח לאגודה - וכי יש צילום מכתב היד? האם הדבר נתפרסם אי-פעם?
תכל'ס, מדובר במקור מאד חלש, ומאד אינטרסנטי, ובוודאי שאין זה משקף את דמותו או את השתייכותו המגזרית הרשמית].
קיים ערך ייעודי על נושא ההשתתפות בבחירות. שם הוא המקום הנכון להבאת והבעת כל העמדות והדעות. אין צורך לדחוף זאת בכח ובדרך דוחק בכל מקום אפשרי (הדבר מריח אינטרסים לא אנציקלופדיים בעליל, כהפצת אידיאולוגיה וכדו').
כמו כן, את דעתו והשקפתו על אגודת ישראל יתכבדו נא לרשום בערך על אגודה. אין צורך לדחוף זאת כאן [ושוב - משום שאין זה מהווה נושא עיקרי באישיותו, וכאמור].
קודם כל משה מ' ערבב בקריאת הקונטרס בין בנו של רבי ישראל אברהם שבו המחקר מבוסס בעיקר על ההשערה שהוא סבר כמו אביו ועל אמירות מסויימות אך הוא לא התעסק כלל בנושא. לעומת זאת רבי אליעזר זוסיא כתב מכתב שנמסר על ידי משמשו ונאמן ביתו לעיתון, רק שלא רצה לפרסמו בשמו מכיון שלא רצה לצאת בגלוי נגד האדמורי"ם שביטל את עצמו אליהם באופן רשמי כמו למשל אדמור"י בית רוז'ין. אך דעתו היתה קנאית לחלוטין במיוחד בכל הנוגע להשתתפות בבחירות ודעתו על דרכה של אגו"י והוא הביע אותה בדרכים רבות, אין חולק על כך. נושא שנכתב עליו קונטרס שלם, עם מקורות רבים כל כך, מצדיק עם כל הכבוד לכל הפחות שורה וחצי מתומצתת בערכו.
לא עירבתתי כלום, וכנראה נחזפת להגיב על דבריי מבלי עיון ראוי בהם.
עיון בהקדמת הקונטרס מעלה כי כל הנכתב בקונטרס אודות הבחירות (מלבד המכתב עליו חתם) מקורו בשמועות (מי דיבר על השערות?!). מנין שהוא העומד מאחורי המאמר? שמועה מפורשת של אחד הגבאים! (ועיין שם עמ' ד' שמועה מפורשת נוספת...).
לגבי המכתב שעליו חתום שמו - כל עוד מדפיסי הקונטרס לא יטרחו להראות את כתב היד, ויתברר שזה אכן כתב ידו עם בלאנק וכו' - למה שנאמין לזה? וכי חסרים שם זייפנים?
לכן - כל עוד אין מקורות לזה - זה ממש לא שווה ציטוט. כשיהיו מקורות ברורים ומפורשים - יהיה מה לדון האם זה משקף את דמותו או לא, והאם בכלל חייבים לציין דבר כזה בערכי אישים (לא רק שלו).
המכתב הזה הוא מכתב ידוע, ובדבר השערתך איזה גבאי בר סמכא ואיזה לא תשאיר זאת לחסידי סקולען שמכירים טוב יותר את המצב, (לדוגמא האם תשובה מהרב גרונר בשם הרבי הינה תשובה מוסמכת? התשובה ידועה.). זה לא פורסם רק באגרת הזאת אלא במקומות רבים אחרים, וללא ספק לפי הכללים של מקורות אמינים ניתן לסמוך על משמשו של הרבי ועל דברים ידועים בחסידות.
אני שמעתי בעצמי מהרב גרונר שהמכתב של הסקולענער לא מפורסם.
נו באמת, זה מגוחך.
כאשר נתווכח בקאווע שטיבל - אולי תהיה לטענתך אחיזה, ואולי לא, נראה אז,
אך כאן צריכים מקורות ברורים, ולא איזה קונטרס עלום שם שמעיד במו פה קדשו ששמע בעצמו במו אזני קדשו מפי הגבאי בעצמו וכו' וכו' (וכבר אמר ר' יענקל'ה בפקחותו: שמעתי איש מפי איש עד השקרן הראשון...) [ואגב, הדוגמא שציינת מהרב ג' אינה נובעת מעודף ידיעה. כבר יצאו עוררין על הרבה מדבריו שאינם מפי רבו (והר"י מונדשיין פרסם על כך מאמרים בכפר חב"ד ובאתרו), ולאו כי רוכלא ליזל ולמנות גבאים ידועים ששיקרו ביודעין או שפשוט לא טרחו לעמוד על דברי רבם כראוי].
לגבי המכתב - הוא יכול להיות מפורסם מעתה ועד עולם (למרות שכמובן הוא מפורסם רק אצל הקנאים, ע"י קונטרסים כאלו ואחרים היוצאים שם חדשים לבקרים), אך אין שום עילה שהיא אמיתית, כל עוד אין צילום של הכתב יד וכדו'.
עצם זה שהיא פורסמה באיזה קונטרס עדיין לא אומר כלום, ולא מהווה מקור רציני
זה לא סתם עוד מישהו, שחתם על קול קורא. זה אדם שנשא דרשות רבות בעניין, וכתב מכתב שפורסם בעיתון לרבבות אנשים. משה מ' - אין צורך להגיב שוב, את דעתך שמענו.
תודה על ההמלצה המרגשת. כמדומה שגם את דעתך כבר שמענו.
בכל מקרה - אני עומד על כך שאין מקור כלל, והקונטרס הזה אך לצחוק ייחשב
(עוד מעט אעלה קישור לגוגל דרייב ובו קונטרס עם שמועות הפוכות לגמרי. אטען שהנועם אליעזר דירבן בכל הכח להשתתף בבחירות, וכמובן אביא שמועות מפלוני ופלמוני - "אנשים נאמנים" - שבדרך כלל הם חסרי שם וזהות, ואציין ששלח מכתב ארוך בו מעודד את שלוחי דרחמנא בעבודת קדשם, וכו' וכו'.
זה כבר יהיה מעניין. כותרת הפסקה תהיה "הפולמוס אודות השקפותיו", ובתווך יופיעו שני הדעות, וההוכחות לכאן או לכאן, והנאיביות תחגוג עד לב השמים)
תצחק או לא, זה הכללים בהמכלול. מקוממים אבל כן. אם תדפיס קונטרס עם 'מקורות' הפוכים זה יחשב למקור. מה שאמנם יגרום סערה ומחאות על זיוף מכתב מהאדמו"ר, מה שלא שמענו מעולם שום מחאה משום גורם סקולעני על המכתבים ההם המודפסים באופן קבע על ידי מקורות רשמיים ומפורסמים (כמו למשל גליון חסידי סאטמאר מהרז"ל).
תזכיר לי רק היכן מופיעים הכללים האלו
(מקסימום ניתן אולי לציין זאת כ'יש טוענים'. גם לא בטוח. בכל מקרה - זה לא מצדיק פתיחת פסקה שלמה שמתבססת על כרעי תרנגולת של "יש טוענים", ובפרט שזה פרט שולי ביותר בחייו. במידה ותהיה הרחבה משמעותית בנושא שתהיה לה ערך אנציקלופדי - ניתן כמובן לשלב גם זאת).
לגבי מה שכתבת אודות מחאה וכו' - זה לא הופך למקור, אלא לטיעון יפה בקאווע שטיבל.
ומסתבר שיש גם הסבר פשוט למה אין מחאה, היות שככל הנראה קומץ חסידי סקולען (בימים ההם) שהתרכזו בעיקר בארה"ב - לא הפריע להם שיכתבו כן על אדמור"ם, או שמכל סיבה שהיא אף היו מעוניינים בכך (תאר לעצמך, חסידות קטנה ומזערית, שנהנית מהאח הגדול שפרש עליהם את כנפיו. אחרי הכל - בארה"ב יש לסאטמר ושות' השפעה עצומה, ובעל המאה הוא בעל הדעה), ואי לכך לא טרחו לבדוק האם זה אמת או לא, ובמשך הזמן זה כבר נהפך לאמת אבסולוטית, ככל שאר האמיתויות המוכרות
אחזור שוב על דעתי שהויכוח הזה כלל לא משנה, וגם אם יש מקור מוסמך לא צריך להכניס כל דמות לתוך הויכוח של כן/לא בחירות
אני מתפלא שאני צריך להזכיר למשה מ' מה נחשב למקור בהמכלול. כל ספר מודפס נחשב למקור חד משמעית. לפעמים הכללים מקוממים ומעצבנים (גם אותי - במקרים אחרים) ולפעמים לא. במקרה דידן מדובר במכתבים שהודפסו כמה וכמה פעמים, ויש להם בסיס איתן - כפי שתראה בקונטרס שיטתו הקנאית של הנועם אליעזר בקונטרסים הנ"ל מתבססים רבות על דברי תורה שהודפסו בספריו, ובמכתביו שאין חולק על מהימנותם. מה שאתה מנסה לערער, זה אולי על המכתב שפורסם בעילום שם לעיתון שאליו נמסר על ידי משמשו של האדמו"ר, וגם על כך יש מקורות ברורים ומודפסים זה שנים. זה הכללים כאן, ואם תרצה - תוכל לפתוח על כך דיון באולם הדיונים.
התשובה מובנת מאליה. מדובר בגישה מאוד מרכזית של האדמו"ר, שעוברת לאורך עשרות מתורותיו ודרשותיו בספריו ומכתביו.
אז תרחיב אודות הגישה - מה היא בדיוק, והיכן היא התבטאה, ובמידה ויהיה לזה משמעות אנציקלופדית - תוכל כמובן לשלב בכיף גם את זה.
אסייג מראש: לדעתי האישית, היות שכל הדרשות האלו לא היוו מעולם מרכיב מרכזי באישיותו - שלא כמו הויואל משה מסאטמר למשל - אין לזה ערך אנציקלופדי.
יתכן בהחלט שאני טועה
(לכאורה - המדד לזה הוא האם מציינים בערך על אדמו"ר אנמי שהוא התנגד, למשל, לחבישת פאות נכריות [תחת הפסקה "השקפתו = התנגד לחבישת פאה נכרית"]. אם נניח שיש מקום לציין זאת - יש לכאורה מקום לציין גם התנגדות לבחירות. אבל אם נניח שאין מקום לציין זאת ומשום שלא מדובר באדם שהקדיש את כל חייו למלחמה נגד הפאות והוא לא מזוהה עם מערכה זו - אז כמובן הוא הדין כאן)
אדמו"ר שהקדיש רבות מדרשותיו לענין פאות נכרית בוודאי שיש לציין זאת. אדמו"ר זה הקדיש רבות מדרשותיו, ללא ספק למלחמה נגד הציונות, השפה העברית, ונטילת כסף מהציונים, כמו שניתן לראות בספריו הרשמיים שהודפסו על ידי חסידי סקולען (וצוטטו בקונטרסים שהובאו בערך). בהם לא תוכל להטיל כל ספק. כך שוודאי שווה להקדיש לזה כמה שורות.
אני חושב שכל אדם באשר הוא ההתנגדות לבחירות וכן דעתו בנושאי קורונה מקווה ריין בראקל וכדו' הינו מאפיין באישיותו וע"כ זכאי להתייחסות
אגב משה תפסיק כבר להפוך את כל מי שקנאי אפי' בטיפה לשקרן וטיפש וכו'
ממש לא נכון מה שנטען כאן שכל מה שנכתב איפשהו על נייר או ברשת נחשב למקור, ומקור מגמתי כמו זה שהובא הוא אכן בעייתי מאד.
אם כבר נדרשנו לזה, אשמח להבהרה כללית בנושא:
האם גליון פאשקווילי דוגמת משמרת היהדות וכדו' - יכול להוות מקור?
נניח - לצורך הענין - שאני כותב: "יש טוענים (מקור: מאמרו של געציל קראצמעך בגליון 'משמרת האמונה') שעסקני אגודת ישראל הטעו את הרב מטשעבין ואת רבי אהרן מבעלזא וחילצו מהם חתימה על חובת ההשתתפות לבחירות בלא ידיעתם".
האם זו טענה עם מקור שאפשר לציינה במכלול, או שבגין זהות המקור הרי זה כמו שאציין כל שטות שקושקש בפאשקוויל-רחוב?
אשמח לשמוע את דעתך בזה (כלומר - מה המדיניות בזה).
תודה
כמובן שזה לא מקור. לעיתים יש מקום גם לטענות סרק חשובות שקיבלו התייחסות משמעותית, אבל בדר"כ זה מיותר. אנציקלופדיה אינה עוסקת בצהוב.
תודה על התגובה.
סליחה שאני משגע, אבל ברצוני לדעת, מהי דעתך לגבי קובץ תורני (ברשמי), שמהווה במה לכתבות בעלי תוכן פאשקווילי מובהק. האם הכתבות האלו כן יכולות להוות מקור (ומשום שפורסמו בקובץ), או שדינם אינו שונה מכל עלון פאשקווילי, וממש לא משנה היכן הם פורסמו?
אני שואל זאת בנוגע לקובץ שהוזכר פה, בשם 'גינת ורדים'. מדובר בקובץ בעל אופי רדיקלי, המשתמש בשפה פאשקווילית למהדרין.
אם אתה רוצה דוגמאות, אציין על קצה המזלג: השמצות אישיות; שפה משתלחת; הוצאת ש"ר על ספרים ידועים ומחבריהם; כתבות שלמות המתבססות על שמועות משמועות שונות כאשר כל תמונה או מסמך רשמי שאינו תואם עם השמועות הללו - מואשם בטענת זיוף(!); שמחה לאיד כלפי הקובץ הידוע 'אור ישראל' שלדבריהם - מאז הופעת הקובץ 'גינת ורדים' בעל ההשקפה הטהורה - התמעט חינו של אותו קובץ בעל ההשקפות הפסולות.. ועוד ועוד (למי שמעוניין - ביכולתי לציין מראי מקומות).
אני שואל מה המדיניות בנושא, ושוב סליחה שאני נאלץ לערב אותך בענין כזה.
לפני שאתה מקבל את ה'עובדות' המוצגות כאן, אני מציע לך - שמש מרפא - וכל המעוניין, לעיין בקובץ זה, ולעיין כיצד התיאורים "השמצות אישיות; שפה משתלחת; הוצאת ש"ר על ספרים ידועים ומחבריהם" הינם שקר וכזב. אמנם הספר הינו משתייך לחסידות סאטמאר, שיחסה כלפי הציונות ותומכיה ידוע, וכמובן שמתבטא בחריפות כלפיהם, אך ממש אינו בסגנון פאשקוויל. הוא מביא מקורות מדוייקים, שמות ותאריכים לגבי כל האמור בו, גם אם אינו מוצא חן בעיני אלו שטורחים לייפות ולקדש את דמותו של הרב קוק.
מי שמעוניין במראי מקומות, יכול לפנות אלי בפרטי (ואם יש צורך - אפרסם זאת כאן).
ותמהתי איך כבודו קורא לאוסף שמועות בשם "מקורות מדוייקים, שמות ותאריכים".
גם אני יכול להמציא ברגע זה שמות ותאריכים ואפילו - לא תאמין - עובדות שלמות.
[ואגב, את ההשמצות האישיות שלך תשאיר בבקשה בבטן]
על זה קיים העולם
אגב אולי תגלה לי איפה אני בתור חזונאישני"ק לדוגמא אמור למצוא מקור לדברי רבותינו המסורים מפי השמועה אם לא בספרים וחוברות המתפרסמים מעת לעת על ידי אנשים שבמקרה זה לא אני וכן בהרבה קהילות זה המקורות
אז שוב אני שמעתי מאבא שלי או מסבא שלי או מכל אדם אחר דברים שידועים בקהילה בשם מרן החזו"א או תלמידיו עכשיו כשאני מגיע איתם למכלול אין לזה מקור אלא אם אני יביא מספר זכור לדוד כדוגמא שהוא ניזון פחות או יותר על אותם מקורות שלי ועכשיו זה דבר עם מקור וזה קביל מה ההבדל? האם זה כתוב או לא! וכמו כן בכל מקום דבר שהודפס נחשב כאן לאמין וזה לא כ"כ רחוק מההיגיון
אתה באמת משווה ספר ביוגרפי רשמי (שמאחוריו עומד מוציא לאור/מכון רשמי), לאיזה קונטרס מגמתי עלום שם שאין מאחוריו אף אחד שלוקח אחריות?!
תמוה בעיניי
זה לא עניין של להשוות, אלא שזה רמת המקורות בהרבה קהילות, חלק זה ספרים עם שמות, חלקם עלומים, ואם זה ידוע למישהו כאמין, או שכאן ספציפית זה נכון, וודאי שזה נחשב כמקור.
האמן לי שלא הצלחתי להבין. במחילה.
שמש מרפא כתב לך די בבירור מה המדיניות.
שאלת על כך שאלה, וקבלת על כך מענה די פשוט.
מכאן ואילך פשוט חבל על הזמן.
אין לי (ולאף אחד כאן) ענין להרבות בפטפטת מיותרת.
בתקוה להבנה
כאן תוכל לראות את כל הפרטים אודות הספר גינת וורדים, - שם התפרסם החומר הרב אודות נשוא הערך, מתוך כתביו מאמריו וספריו. כאן שם המכון ועורכיו, כתובת וכו'. גינת ורדים - ט - סאטמאר (page 3 of 285) (hebrewbooks.org)
בגוף הערך יש ציון לעמוד המסויים, זה סך הכל ליקוט מתורותיו ואמרותיו שרובם נעתקו מספריו "נועם אליעזר" ומקובצי מכתביו. ראה כאן למשל גינת ורדים - ט - סאטמאר (page 112 of 285) (hebrewbooks.org)
וכי המכתב שפורסם בעיתון 'דער איד' קשור למערכת גינת ורדים? והמכתב שנשלח כביכול לחכי"ם החרדיים כן נכתב ע"י המערכת? זה נכתב ע"י אדם פרטי, עם שם שיכול להיות בדוי, וכן תוכן שעלול להיות מזוייף. המערכת כמובן הרי לא לוקחת אחריות על התוכן המודפס, כמופיע בדר"כ בראש הקובץ..
זאת ועוד:
העתקת פרטי המערכת של גינת ורדים - כמוהם כהעתקת פרטי המייל של מערכת גליון משמרת היהדות או המערכת של שאר כתבי הפאשקווילים שלהם.
למרות שכאן מדובר בקובץ המתיימר להציג את עצמו כקובץ תורני, והוא אמנם מביא גם מאמרים תורניים, אך ככל שזה נוגע לענין "השיטה הקדושה" והמסתעף - הם עלולים לכתוב כאחרוני הפאשקווילים.
למשל - כשהם כותבים תגובה לדבריו המכובדים והשקולים של הרב יואל כהן, בקונטרסו מענה חכם, אזי במקום לענות לגופו של ענין בשפה מכובדת, הם כותבים לגופו של אדם, כאשר חלקו של המאמר אמנם מתיימר להפריך את דבריו הרב כהן, אך גם זאת בלשונות שלא מביישים את אחרוני הפאשקווילים (אעתיק את חלקם, ואת המקור ניתן למצוא בקישורים חיצוניים בערך 'מענה חכם': "דברי שטות ושגעון והבל ורעות-רוח של המלגלג מליובאוויטש", "וצחוק עשה לנו", ועוד כהנה וכהנה פנינים יקרים כמיטב המסורת של האנשים הידועים המדברים מהבטן ולא מהראש).
וכי אנשים כאלו שכל כולם מגמתיים להחריד ומהווים קיצוניים רדיקליים בנושא[1] עד שאין להם בעיה להתבטא בצורה שאין לה אח ורע בשום קובץ תורני - וכי בעיה יש להם לכתוב בנושא זה ככל העולה על רוחם? וכי הם מפחדים ממישהו?
וכי לזה מכון רשמי ומכובד ייקרא?
זאת ועוד: המכתב של הרבי סמקולען (כביכול), אין מקורו ב"גינת ורדים".
גינת ורדים אכן מעתיקו, אך מציין מקורו. ומהו מקורו ה"אמין" וה"מוסמך"? תחזיקו היטב: לא פחות ולא יותר מאשר הקונטרס "דבר ה' זו הלכה" שיצא לאור בשנת תשס"ו ע"י גורמים עלומי שם מקרית הרמ"א בבית שמש (כמופיע בפרטי הקונטרס).
מקור שאין כמוהו, ועדות שאי אתה יוכל להזימה.
ואגב, מאז פטירת הרבי בעל הנועם אליעזר בשנת תשמ"ב ועד שנת תשס"ו (בו יצא הקונטרס הנ"ל) יש כמעט עשרים וחמש שנה. מעניין היכן המכתב הזה התחבא כל השנים הללו... מאיפה פתאום זה צמח? ומדוע הסתירו את כתב-היד (הרי הסברא נותנת שאם היה כתב-יד היו מנופפים בו מעל כל במה אפשרית ושאינה אפשרית).
התשובות פשוטות מאד: לזייף אכן לוקח 25 שנה; כאשר מזייפים אכן אין כתב יד; כאשר מזייפים מכתב - אכן המכתב ה"מסעיר" וה"מטלטל" נאלץ להתפרסם בקונטרס עלוב ועלום שם, ולא בספר רשמי.
התייחסות של קובצי חסידי סאטמאר לכל מה שקשור לציונות, דומה מאוד לצורה שבה מתייחסת חסידי חב"ד בקובציה וקונטרסיה לראש ישיבת פונוביז'. כל אחד והנקודה הכואבת שלו. זה עדיין לא הופכת אותם ללא רציניים. הם מתייחסים לציונות ולשפה העברית בדיוק כפי שראוי להתייחס אליה. שפת עלגים המעוותת לחלוטין מלשון הקודש וגורמת לטעויות רבות בהבנת פסוקים שמתורגמים אוטומטית לעברית מחוסר ידיעה בהבדלים בין לה"ק לעברית.
במידה וידובר על מידת האמינות של מקורות חבדיי"ם בכל הנוגע לראש ישיבת פונוביז' - נדון על זה אז (ולא יודע למה אתה מקשר אותי לחב"ד. אם כבר - כנראה שאתה סאטמר..).
יודגש שוב: קובץ שיוצא לאור ע"י אנשים שכל כולם מגמתיות בנושא, עד שהדבר מתבטא אצלם לאורך כל הדרך גם בדברים שוליים שאף מערכת מכובדת לא מתבזה לכתוב בסגנון כזה, לא אמור להוות מקור רשמי ורציני.
כמדומה שזה אמור להיות די פשוט.
[וזאת בנוסף לטענה הפשוטה של שמש שלא המערכת קשורה לכאן, אלא הכותב הספציפי של המאמר]
משה מ כדרכך בקודש לאורך כל הוויכוחים במכלול בעניין ציונות וקנאות, יש דבר העובר כבריח התיכון בכל דבריך, כל מי שקנאי הוא שקרן רשע וכו'. והרי המכלול כמקום חרדי אמור להיות בדיוק הפוך, הקנאים הם אחינו ובשרנו שכל המחלוקת איתם היא נטו בדרכי הפעולה, ואילו הציונים הארורים, שזה כולל כל מסמך רשמי במדינה, וכן כל מאמר של חילוני, זה מסתמא שקר ועבירה. וההלכה ברורה, שאם יהיה לפניך חתיכת בשר שאינך יודע מה טיבה, ויבא כותב החוברת הנ"ל ויאמר לך שהיא כשרה, אתה תוכל לאכול, ואילו יהיה ע"ז חותמת של רוב הרבנים מטעם הציונים, אתה לא תוכל לאכול. וע"כ הינך צריך להבין, שכל חוברת אמורה להיחשב כמקור, ככל והיא נכתבה תחת שם כל שהוא, כי הרי אין להם אתר באינטרנט, אז זה רמת המקורות שיכול להיות להם, וע"ז אנו אמורים להסתמך.
לגבי דברי טישו, הוא אמר לך, שכל קהילה יש לה את הדברים שכלפיהם היא מתייחסת באגרסיביות, וזה לא אמור לפסול, לא אותה, ולא את דבריה.
פעילותו בנוגע לאינטרנט היתה הרבה יותר ידועה, ולפני שיש לכך איזכור אין מה לדבר על בחירות, שלא היה כל כך ידוע.
אני טוען שגם בראקל הינו מאפיין רק שזה לא מידי לעניין וכ"ש לגבי הבחירות עניין שגדולי עולם חלקו בו וזה ממש עניין מהותי בציבור החרדי ושיוך לקבוצות מי שנקט צד שונה מהמיינסטרים (לא שגדולי עולם שאסרו הם לא מיינסטרים חלילה) זה נראה לי שווה התייחסות בערך ובפרט שזה לא יזיק ההתייחסות לבחירות ואם אתה חושב שזה יזיק אז אתה ראיה לחשיבות ההתייחסות
ממש ממש לא, תשבר זה פה בארץ, ולכן זה מאפיין מרכזי, ונשוא הערך חי בחו"ל, שם כידוע אין בעיה לבחור, וזה שהוא לקח צד במחלוקת לגבי א"י לא עושה זאת למאפיין מרכזי. וזה באמת לא משנה מה חינכו בתשב"ר לגבי בחירות בחו"ל
מאפיין חייב להיות מרכזי, דאל"כ בוא נתחיל לכתוב מה היה דעתו לגבי כל דבר בעולם ואין לדבר סוף, (בראקל, גולובנציץ, עירוב בברוקלין, כן ביבי לא ביבי, וכו')
הרב ליאור גלזר אני לא חושב שזה שהוא נלחם באינטרנט זה העיקר בו אבל זה דבר שתופס את העין ולכן זה מצוין שם
נכון אצלו זה מאפיין כי זה נוכח מאד ופה כי זה דבר חשוב הראיה שהבאתי ממנו זה לגבי מאפיין לא מרכזי
אני עניתי לך מהרב ליאור גלזר רק לגבי טענתך שמאפיין צריך להיות מרכזי ואידך זיל גמור
אתה בעצם מסכים איתי שזה לא מרכזי וגם לא תופס את העין, אבל לטעמך זה נושא חשוב יותר מהבראקל ודומיו, ובכן, לטעמי לא.
