מנטרים, סיימתי את עבודתי על הערך, אבקשכם להעביר אותו למרחב הערכים ולהחליף את הערך הקיים.
מכלולאים פעילים, אשמח אם תעברו על הערך ותוודאו שלא פספסתי כלום.
תודה.
נושא בדף שיחה:שהייה (שבת)/ארכיון
יש אישור מהמנטרים להעביר?
דויד, הערך משתתף בתחרות וקיבלתי אישור ליצור אותו ולהחליף את הערך הקיים. לפרטים ראה בדף התחרות.
מיק בוצע.
ברור, שאלתי את המנטרים אם הוא בשל למרחב הערכים כדי שאוכל להעביר.
יש להוסיף לערך קטגוריות וכו'
וואו... איזו השקעה...
ערך ברמה אחרת, צריך להיות בערכים המומלצים.
השינוי שעשיתי בכותרת הוא בגלל שהרמה הזו של הכותרת לא טובה בתצוגת ניידים.
אביר על סוס, בכל זאת עדיף לי שהכותרות יהיו גדולות יותר. אני מעדיף לוותר על שתי הכותרות הגדולות ביותר, ולעשות את האחרות בגודל הרגיל (שהוא גם המקובל ברוב הערכים). אולי, בשביל לייחד את שתי הכותרות העיקריות, יש מצב להדגיש אותן?
כאן ממליצים להמנע מכותרות ברמה זו. ו
על הערך המושקע
מיכי, כן, אני יודע. פשוט הערך מחולק לשני נושאים שונים וחשבתי שיהיה נכון להשתמש בהן, אבל זה לא קריטי. מה שהתכוונתי זה שעדיף לי שכל הערך יהיה בכותרות 2 ו3 מאשר בכותרות 3 ו4
יישר כח על הערך המושקע. כמה הערות חפוזות: א. הערך לא צריך לכלול מו"מ, אלא בעיקר לתת את המסקנות ההלכתיות. ב. לא כדאי לכלול את רשימות הפוסקים בערך עצמו, כי אם בהערה. ג. באופן כללי, הערך צריך לעבור תהליך של "מצטמק ויפה לו" ((;). לא צריך להעמיס בפרטים, כי אם לבחור את הנקודות העקריות והכלליות שהן ליבת הנושא. הערך לא אמור להיות תחליף לספר הלכה.
שמש מרפא, א. לגבי המו"מ, השתדלתי להמעיט מאוד במו"מ בגוף הערך (במקומות בהם אין נחיצות, המו"מ מופיע בהרחבות), והמקומות בהם מופיע מו"מ בערך הם מקומות בהם חשבתי שיש נחיצות גדולה או שכך ניתן יהיה להבין יותר את הפרטים שלאחר מכן. לדוגמא: המו"מ התלמודי עם שתי הגרסאות לגבי צליית בשר, הוא כזה שכולו - גם חלקי ההו"א וגם חלקי המסקנא שבו נוגעים להלכה (כיוון שהוא מפרט היטב את הגדרות האיסור וההיתר) וחלקים שונים ממנו נוגעים להלכה למעשה בזמננו (היתר טוח בטיט הוא היתר שמשמש לצירופים רבים בספרי ההלכה). ב. לגבי רשימות הפוסקים, אני מסכים איתך (יש הרבה דעות שלא הובאו בערך כי הן מסכימות עם דעות אחרות), אולם יש מקרים בהם בכל זאת כתבתי כמה שמות של פוסקים או ראשונים, והם המקרים הבאים: 1. מחלוקת של יחיד מול רבים, או של ראשונים מכריעים כדוגמת רמב"ם ורי"ף מול ראשונים אחרים, שלדעתי יש מידע חשוב בריבוי החולקים. 2. פוסקים שבאים משתי גישות פסיקה שונות, כגון הרב עובדיה והרב אלישיב ויש מידע חשוב בכך שהם מצטרפים לדעה אחת. 3. פוסק שהביא דעה בשם פוסק אחר ויש עניין לכתוב את שניהם. 4. מקומות בהם לא שמתי לב וטעיתי, אשתדל לתקן בקרוב. ג. לגבי צמצום הערך: אני חושב שערכים הלכתיים במכלול צריכים להקיף את כל הסוגיה או הנושא עליו הם נכתבים. לדעתי, ההלכה אינה יכולה להיות נפרדת מטעמי הדינים, וערך על כללים הלכתיים שלא כלולים בו עיקרי הטעמים והמקורות, דומה לערך מילוני על חוק משפטי שלא מוזכר בו כלל מדוע נחקק החוק ולמה הוא מיועד, או ערך על מלחמה שלא מוזכר בו מדוע נלחמו הצדדים זה בזה. כלומר: לדעתי, הסיבות והסברות מהם בנויה סוגיה תלמודית / הלכתית הם חלק בלתי נפרד מהנושא עצמו. על פי השקפה זו כתבתי את הערך, ובכ"ז השתדלתי למעט בסברות שהוזכרו בפוסקים האחרונים (למרות גודלו של הערך) ולהביא רק את הסברות והפרטים ההלכתיים הנוגעים לעיקרי הדינים בהם דנו בעיקר הראשונים.
יש הרבה סוגי היקף. לפעמים מרוב עצים לא רואים את היער.
על עורך במכלול לוודא שאחרי כל העמסת הידע, יוכל הקורא להבין את הכתוב, ולצאת עם תחושה שיש לו את המידע ביד. לכן יש צורך לשקול לפצל דברים צדדיים, ולקצץ מה שמיותר.
אני מצטט מהמדריך לכתיבה תורנית - אל תחששו ממחיקה. ערך הוא כמו ציור, ונדירים הציירים שלא זקוקים לסקיצה לפני היצירה הסופית. קטע ארוך ומושקע שנמחק על ידכם, הוא זה שהוליד את הקטע הקצר האיכותי והמדהים שיצרתם בסוף. שום עבודה לא תלך לריק. - אלא אם כן תבחרו להשאיר את הסקיצה הראשונית.
אגב, אם יש הפניה לערך רדיית הפת, המדיניות היא שכל התוכן הארוך אמור להיכנס לערך הנ"ל, ולהשאיר פסקה אחת או שתיים המתמצתות מלמעלה את המושג.
מיק, לא התייחסתי להערתי לגבי רדיית הפת
על ההשקעה ועל התוצאה.
לא הבנתי למה לקרוא לערך "השהיה" אם כפי שכתוב בפתיח בספרות ההלכתית זה נקרא "שהיה".
מרדכי עציון, כך היה שמו של הערך המקורי שיובא מויקיפדיה, ואני הלכתי בדרכו למרות שגם אני חושב שהיה מתאים יותר לקרוא לו 'שהייה'.
גא"מ להעביר לשהייה.
ייתכן שמלבד הכתיב המקובל, תהיה עוד תועלת בהעברה לשהיה. והיא, שבחיפוש המילה 'שהיה' בגוגל יופיע הערך המכלולאי ולא המבוכה הויקיפדית.
גם אני חושב להעביר ל'שהייה'
כי ככל שמקור הערך הוא הלכתית לכאו' אין מקום לקרוא לו בשם העברי שכבר משמש כשם תואר לעניין
מיק דבר ראשון על הערך המושקע והמפורט! ניכר (בין השאר, ממאות העריכות) שעמלת רבות על הערך, יש לו פוטנציאל עצום לזכיה בתחרות ואף לערך מומלץ!
עם זאת, למרות שלמדת את הסוגיא לעומק בעבר, לא קראתי את הערך, אלא ”רפרפתי” עליו. יתכן וזה בשל השעה המאוחרת, אך כפי שכבר העירו לפני, יש כאן קצת תחושה של ”מרוב עצים לא רואים את היער”. למעלה מ-120 ק”ב זה קצת מוגזם, צריך למצוא דרך לצמצם דרסטית את כמות הטקסט בערך.
דבר נוסף: המכלול הוא אתר בעברית, והתוכן צריך להיות כתוב בשפה זו, תבנית מונחון נועדה לטקסטים קצרים ולא לציטוט שלם. בציטוט דברי הגמרא יש להביא את התרגום לעברית, ולהוסיף פרמטר של שפת המקור לציטוט התוכן המקורי. אולי גם שאר הביטויים צריכים להופיע יותר בעברית, לא יודע. (ספרא פסל לי בעבר את השימוש בביטוי ”בית הכיסא דפרסאי”).
בנימה קצת אישית, הערך מקומות האסורים בדברים שבקדושה עבר שינוי מקצה לקצה בשלב הביקורת, זה מה שאיפשר לו לקחת את המקום הראשון בתחרות הקודמת. קח את מה שמעירים לך, ותהפוך את הערך הזה לגאוות המכלול.
אה, כמובן האובססיה הקבועה שלי: תבניות בבלי, שוע וכדומה...
כמו”כ, אין לעשות שימוש בביטוי ”שם” (בפתח) לציון מקור, במקום זאת אפשר להשתמש בפרמטר ”שם” (בצירי).
באופן כללי, ראה המכלול:ביבליוגרפיה מהי הצורה הנכונה להצגת מקורות.
לפני האובססיה, זה חסד עם הקורא.
ברור, זאת אובססיה כי אין כמעט ערך תורני שאני מגיב בדפ”ש ללא הערה זו...
ועכשיו תורי לתת ביקורת, לאחר קריאת הערך כולו:
- הבעיה הבולטת ביותר - הניסוח ארוך מדי ומסורבל. יש מקומות שניתן לתמצת קטע לכדי שתי שורות. קו כזה מייגע מאד וקשה לקריאה. נסה לעבור על הערך ולהסיר כמה שיותר מילים - "מבצע הסרת מילים" כפי שמכנה זאת מישהו. לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה.
- המו"מ - (זה מתחבר על הנקודה שלעיל), הקורא לא מעוניין ללמוד סוגיה אלא ללמוד על הסוגיה, אחרת היה לומד את הסוגיה עצמה ולא את הערך. קיומו של המו"מ מעמיס גם הוא על הערך, וכנ"ל.
- יש קטעים ארוכים מדי, נסה לחלק לקטעים.
- ביבליוגרפיה - הפניות בצורת "שם" בעייתיות ואינן מקובלות, ראה המכלול:ביבליוגרפיה.
יישר כח על הערך המושקע והמפורט!
תודה לכל המבקרים והמגיבים.
לגבי קיצור הערך - קיבלתי את הערותיכם, אשתדל לעבור בקרוב על הערך ולהסיר ממנו פרטים פחות חשובים, וכן לנסות לחלק קטעים גדולים לכמה חלקים כהמלצת שמש מרפא. הייתי רוצה לדעת האם לדעתכם התוכן שבביאורים והרחבות צריך להיות מקוצר יותר, או שהבעיה היא דווקא עם התוכן שבגוף הערך.
לגבי תבניות ציון המקורות: אני מסכים עם הערת הכל לטובה וגם לדעתי הדבר חשוב, אולם אני כלל איני בקי בתבניות אלו ואף פעם לא הצלחתי להשתמש בהן כראוי (מלבד תבנית בבלי שאת קוד המקור שלה העתקתי מערך אחר). לדוגמא, איני יודע לאילו ספרים יש קישור ולאילו לא (ברור לי שאין תבנית לכל ספר הלכתי או תורני), וכיצד בדיוק יוצרים את התבנית. האם יש דף הסבר בו מפורטים כל הפרטים האלו?
תודה רבה לכם על הביקורת.
תוכל לעשות הכירות עם אשף התבניות שיקל עליך להכיר את פרמטרי התבניות
גם בביאורים, אם כי מטבע הדברים שם "מותר" להתפרש מעט יותר. כאשר האריכות בגוף הערך ההכבדה הרבה יותר בולטת.
בגדול יש את התבניות: בבלי, {{בבלי|מסכת|דף|עמוד}} ירושלמי {{ירושלמי|מסכת|פרק|הלכה}} רמב"ם{{רמבם|ספר|הלכות|פרק|הלכה}}, אפשר לדלג על שם הספר ולהשאיר מקל אחד ריק ({רמבם||הלכות|פרק|הלכה}), משנה ברורה {{משנב|סימן|ס"ק}}, ביאור הלכה {{ביאור הלכה|סימן}}, שו"ע {{שוע|חלק|סימן|סעיף}} טור {{טור|חלק|סימן}}. התחביר של כולן קל ופשוט, כמעט אינטואטיבי.
בעלי זכות הצבעה לאור הסכמתו של כותב הערך יש מישהו שמתנגד להעברת הערך לשם "שהיה (שבת)" במקום השהיה?
למרות שיוצר הערך מסכים, כיון שזה ערך שהיה קיים בשם הנוכחי אני פותח דיון.
בעד
בעד
בעצם אני חושב שעדיף שהיה בלי סוגריים
אני בעד שהיה.
בעד שהיה, אגב, עם י' אחת או שתי י'? (מזכיר את הדיון על "מצוה/מצווה", את המסקנות ואת הדיון החדש). מתלבט לגבי סוגריים "שבת", אולי אם זה "שהייה" עם שתי י' אפשר בלי סוגריים, משא"כ "שהיה" כדאי "שהיה (שבת)".
בעד שהיה