כה אמר קמץ קטן שמעתי את תחינתך ראיתי את דמעתך,הנני רופא לערך תרגום השבעים...
עיין שם וחווה דעתך(מלשון יחווה דעת) על מה שתיקנתי שם כפי קוצר ידי וקט שכלי, אשמח להערות ותיקונים
כה אמר קמץ קטן שמעתי את תחינתך ראיתי את דמעתך,הנני רופא לערך תרגום השבעים...
עיין שם וחווה דעתך(מלשון יחווה דעת) על מה שתיקנתי שם כפי קוצר ידי וקט שכלי, אשמח להערות ותיקונים
כה אמר המקוה לעבוד את השם, עבד לעבדי השם.
אם תצליח לערוך את הערך כך שייצג נאמנה את היותו של המכלול אנציקלופדיה שיתופית באספקלריה תורנית שכר רב תטול. אולם אחד הדברים שמפריעים לי בנושא הוא כידוע וכמובא בחז"ל במגילה ובמס' סופרים המעשה על התרגום שתרגמו ליוונית, במס' סופרים יש שני ברייתות השינויים שהם שינו מובא רק בא' מהם, ועי' ביעב"ץ על מס' מגילה שהסיק מכך בשילוב הסיופר כפי שמופיע באיגרת אריסטיאס ששני מעשים נפרדים המה.
הן אמנם כי מה שהיה איך שלא יהיה בסביבות שלש מאות שנה או יותר קודם החורבן תורגמה התורה כולה ליוונית על ידי חז"ל. תרגום זה איננו ואין ידוע מה עלה בגורלו. (גם באנציקלופדיה בריטניקה כתבו שאין שום עותק מאותו תרגום).
כעבור כ500-600 שנים בסביבות המאה ה4 לספה"נ (ספירה שלכו"ע אז לא היתה קיימת כלל בעולם, כך שכל תאריך ותיארוך של דברים שכאלו אינו אלא אפולוגטיקה) "העתיק" (או שלא העתיק) כומר נוצרי ספר בשם הכספלה שהכיל בששה טורים את התנ"ך. בשש גרסאות שונות שאת אחת מהגרסאות נטען כי הלה ייחס לתרגום שאותו תרגמו חז"ל כ600 שנה לפני זמנו. לתרגום זה הם קראו ספטוגינטה שהוא אמור להיות שבעים ביוונית. וזאת כנר' ע"ס אגרת אריסטיאס שהיתה כנר' נפוצה וידועה בזמנם. טור נוסף הוא ייחס לאדם שקרא את שמו עקילס שמומר שחי סמוך לאותה תקופה טען כי היה יווני שהתגייר (וזהו המקור שיש שמחברים בין התרגום הלז לעקילס המובא בירו' ומשם לאונקלוס המובא בבבלי...).
הטור בהכספלה שהיה ביוונית תורגם לטענת הנוצרים ללטינית בהמשך למה שנקרא בפיהם (כמדו') הוולגטה שאומץ בהמשך בידי הכנסייה הנוצרית, והפך בפיהם ל"הברית הישנה" "המקורית" בעיניהם לעומת מה שהחוקרים מכנים מסורת טבריה. (אם הייתי אומר שייחוס הגירסה שלהם הוא ניצב על כרעי תרנגולת הייתי מפריז בהרבה. כמדו' שהמסקנה מכך היא שגירסת הנוצרים בכתבי הקודש מתבסס על לא כלום.) לכן החשיבות בעיני להפריד (כי זה בעצם נפרד לגמרי עובדתית) בין התרגום שתורגם על ידי שבעים הזקנים, לבין התרגום שהחליטו הם לקרוא לו תרגום השבעים ולייחס אותו (כנר' בטעות או בזדון) לשבעים הזקנים, כאשר ניקח בחשבון שאפי' מאותה הכספלה לא שרד כמעט כלום ואין להם מידע ממש מדויק על הגרסה שבה מלבד שחזור מתוך מתרגמים שטענו שתרגמו מתוך המקור. וכולי האי ואולי.
אם תצליח להפוך קערה על פיה ולייצג נאמנה את האספקלרייה התורנית אותה כתבתי למעלה בצורה אנציקלופדית טהורה בגוף דברי הערך, והיה זה לך זכות גדולה. אולי אתייג גם את מישהו ואת Vמאירי שאולי יבואו גם הם לעזרתך, עזרת ה' בגיבורים.
והיה אתה וכל ביתך שלום.
בעזר הוי"ה אנסה להמשיך.
עכ"פ עד עכשיו שיניתי קודם כל את היחס לדברי חז"ל שהיה שם-בין השורות ,מעליהם, ובתוכם.
לדוג' מתחילה הובאה שם ראשונה איגרת אריסטאס והמקורות הנוצריים ורק לאחר מכן היה כתוב שבתלמוד הבבלי מובא "סיפור" על התרגום שהיה בדרך נס וכו' בס"ד שיניתי את הסדר והבאתי קודם את דברי חז''ל ואח"כ את שאר הגירסאות-דבר שכמובן "בילגן" את כל הערך ודרש ניסוח מחדש.(לא השמטתי שום פרט אלא רק שיניתי את סדר הדברים)
ולאחר מכן הביאו מגרסת התרגום "סתירות" לגרסת המסורת. שיניתי את זה לסתירות מהמסורת על נוסח התרגום.
בתחילת הערך היה כתוב שנושא זה של שינויי הגרסאות בין המסורת לתרגום היווה כר פורה לחוקרי המקרא ולמחקריהם ורק בסוף הערך הובא כמעט בדרך אגב שגרסת התרגום שנמצאה במגילות ים המלח הייתה קרובה יותר משמעותית לגרסת המסורה. גם זה טופל.
הערך עדיין צריך טיפול אבל ראשית תיקנתי את הדברים הצורמים שהיו בו.
נ.ב.
האם תייגת את מישהו ואת Vמאירי?
אני לא יודע לתייג, ואשמח לעזרה.תודה.
לא תייגתי ,עשיתי קונטרול C למה שאתה תייגת, אבל מדבריך משמע דהאי נמי מקרי תיוג.
תקן אותי אם אני טועה...
אתה כותב בחזותי או בקוד מקור. כי חזותי אין לי מושג איך לעשות. אבל בקוד מקור עושים כך {{א|מישהו}}. מובן?
ברשות בעל הבית, עושים את זה על ידי לחיצה על דמות האיש עם ה"+" בצד שמאל למטה, כתיבת שם המשתמש, ו"הוספה".
יפה ! עבודה יפה. וזה הקט"ן גדו"ל יהיה..
ממה שאתה כותב נראה שסיכוי גדול שזה לא תרגום השבעים. ואם כן יש להדגיש זאת בתיאור הראשוני.
מעיון במגילה ט. נראה שצריכים להיות הבדלים בינו לבין התנ"ך. והלכתי לבדוק אם אכן הם נמצאים. כאן יש את תרגום השבעים באנגלית, סביר להניח שסכום נכבד מההבדלים קיים גם באנגלית אם לא כולו.
מגילה ט. "ומשום מעשה דתלמי המלך דתניא מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והכניסן בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כינסן ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם כתבו לי תורת משה רבכם נתן הקב״ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולן לדעת אחת.וכתבו לו
נ.ב. אולי כדאי להכניס את כל הקטע הנ"ל תחת הכותרת תרגום השבעים לפי התלמוד.
לא חושב. הם ממתינים לזמן שיהיה לך או לי למישהו אחר זמן לעשות את זה. אתה מוזמן בכבוד גדול. רק שים לב לנקודה מאוד חשובה בעיני. ככל שיהיה שינוי אחד אפילו של פסיק שאינו אחד מהשינויים האמורים לעיל. הרי שלעומת חוקרי המקרא הרוצים להביא מכך הוכחות מחלוקות בגרסאות או על גרסאות שהתייצבו רק מאוחר יותר, בעיני זו הוכחה ניצחת שהספטוגינטה הידוע היום, אינו המקורי שתרגמו חז"ל. או מחמת שנפלו שיבושים בהעתקה. או מחמת שזה לא העתק כלל. אלא המצאה חדשה כשגורלו של המקורי לא ידוע. בעיני זו ההשערה היותר מסתברת. בעיקר מאחר שאין לי על מי לסמוך לייחס זאת אל המקור מלבד אל כומר נוצרי שחי (אולי?) כ600 שנה אחרי התרגום המקורי. ואולי הוא או באים אחריו ייחסו את אחד מהטורים בהקספלה שלו (שגם היא אינה בידינו אלא חלקים קטנים ממנה. ובעיקר תרגומים שנטען כי תורגמו הימנה בעיקר הוולגטה.) לתרגום השבעים שתרגמו חז"ל. לפיכך בעריכה יסודית של הערך צריך להיות מרכזו על התרגום של אז. על איגרת אריסטיאוס ועל המשניות במסכת סופרים והסוגיות במגילה. על דברי האחרונים בנושא בעיקר אלו שהשוו בין המעשים מהאיגרת למובא במסכת סופרים ומסכת מגילה (למשל היעב"ץ עמ"ס מגילה). בקטע נפרד בסוף הערך צריך להיות גורלו של התרגום בהמשך ההיסטוריה. ניתן לצטט את אנציקלופדיה בריטניקה. שאין ידוע בעולם על שום פיסה מקורית מהתרגום ההוא. ואז לכתוב על ההקספלה שייחס את אחד הטורים שלו לתרגום הנ"ל. את הוולגטה שתורגם ממנו ללטינית. (לפי טענת המתרגמים/הכנסייה). ואת העותקים באנגלית הידועים היום שתורגמו מהוולגטה. שבהם מופיעים רק חלק מהשינויים ששינו חז"ל. לעומת שינויים רבים אחרים שאינם מופיעים בחז"ל ששונו בתרגום השבעים המקורי. אם אתה חושב שעדיין חשוב במצב כזה להכניס אלו שינויים שנמנו בחז"ל מצויים ואלו אינם אין לי התנגדות למרות שלענ"ד זה מיותר לגמרי כפי שאינך מונה שם את כל השינויים שיש שלא נמנו בחז"ל (מדובר בהמון...) בכל אופן הצלחה רבה.