נושא בדף שיחה:קובץ אגרות/ארכיון

הוסר

שחרחר למה נראה לך שאיגרת זו זכאית לאזכור בערך? הקשר שלה לסגנונו של החזון איש הוא מזערי.

האמת שבתחילה חשבתי לכתוב פיסקה על איגרות מפורסמות אבל האמת היא שאין לדבר סוף ולכן התייאשתי.

יש נשהו במה שאתה אומר. מצד שני יש בזה סנסציוני ומעניין. אולי כדאי באמת לפתוח פסקה של איגרות מפורסמות ולאט לאט היא תתמלא. בא נשאל את דעתם של: מכלולאים פעילים‌‏‌‏‌‏‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‎‏‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‏‌‏‌‏‌‏‌‏‌‌‏‏.

קובנא, אם לעניות דעתך קטע כזה או אחר לא קשור, זו לא עילה למחוק אותו מבלי להגיע להסכמה בדף השיחה. ובמילים אחרות: זו השחתה.

שחרחר, גם אם האגרת זכאית לאיזכור, אבל רק כפיסקא חדשה ולא בהקשר לסגנונו של החזו"א.

חוץ מזה, נראה לי שקובנא בהחלט צודק, ואין מקום לאזכר אגרת ספיציפית מתוך מאות האגרות רק משום שאתה חסיד ברסלב.

מכלולאים פעילים‌‏‌‏‌‏‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‎‏‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‏‏‌‏‌‏‌‏‌‌‏‏, חסידי ברסלב, חסידים בכלל, מתנגדים, ספרדים ואשכנזים, מה דעתכם?

באגרת לו מופיעים המשפטים:

שלום..... חזק בתורה וקניניה, ותהא דעתך נוחה תמיד בחכמתן, ולבן שמח בשעשועי התורה, ועיקר העבודה בשמחה, כי באמת אין כל עצב בעולם למי שמכיר אור האורות של האמת, ונשמת... תבינהו.

− הדוש״ת מחכה לדבריך וממה שנתחדש במדרשך. אי״ש

− לפי מסורת של חסידי ברסלב נמען אגרת זו הוא רבי אברהם אלחנן ספקטור אשר היה חסיד ברסלב ומגיה של ספרי החזון איש לפני הדפסתם, וכי הביטויים של אגרת זו תואמים את הטרמינולוגיה של חסידות ברסלב ותפיסתו של רבי נחמן מברסלב אשר מוכתרים באגרת זו בתואר "אור האורות של האמת".

חברים יקרים אילו המכלול היה עלון של חסידי ברסלב, היה זה המקום הנכון לכתוב את זה, מאחר ושייכות ברסלב להחזו"א, היא באמצעות מחשבה שהוא כינה את ברסלב בצורה שברסלב מכנה גם היא את עצמה. אולם מה לעשות המכלול היא (בכל אופן אמורה להיות) אנציקלופדיה, לא אמורה להופיע בה כל התייחסות זוטרה לכל נושא שהוא של מושא הערך, שאו שהוא התכוין אליה או שלא, וגם אם התכוין אולי רק בכדי לתת הרגשה טובה למאן דהוא ולא מעבר לכך. זאת אינה משנתו ולא מסכת חייו. נקודה. (אולי זה כן משנתו ומסכת חייו לנסות לתת לאחרים הרגשה טובה גם אם הוא לא סבור כך באופן אישי, אבל לא בהקשר הזה עלה הנד') משכך סבורני שאין מקום לכך. מקסימום אפשר בערך על חסידות ברסלב תחת כותרת של יחס גדולי התורה הליטאים לחסידות ברסלב שם ניתן לצטט זאת (אולי) לא מעבר לכך.

בלי קשר לתוכן המכתב, כאשר מדברים מניין שאב החזון איש את סגנון הכתיבה, לגבי מכתב ספציפי זה יש תאוריה מעניינת, לכן חשבתי שזה קשור לחלק של סגנון המכתבים. אם מותר להביא כאלה שטענו שהחזון איש שאב את סגנונו מספרות ההשכלה (אני אישית שמעתי שהכוונה לביאליק), למה לא נביא בהקשר לזה דעה מהיכן הוא שאב את הסגנון בנוגע למכתב ספציפי, שמי שלא יודע חושב שאלו מילים מליציות פרי עטו, ואילו אחרים טוענים כי הם לקוחים מתוך ספרות רבי נחמן מברסלב.

נראה לי כי במסגרת הנידון אודות הסגנון הכללי של החזו"א באגרותיו - קצת מוזר להתייחס לאגרת פרטית וספיציפית ולדון מהיכן שאב הגדרה מסוימת באותה אגרת.

נניח שבאגרת תתקמ"ה יש מליצה הבנויה על לשון חז"ל בתלמוד ירושלמי מס' חגיגה, האם יש מקום לציין זאת? מובן שלא.

וזאת אומרת שהאיזכור של "אור האורות" וכו' - אינה קשורה לסגנון, אלא קשורה להאדרת והחצנת חסידות ברסלב. ודוק היטב.

סליחה שלא הבנתי נכון את הדיון. למרות שהנושא "שאב את סגנונו" כלפי ענקים שכאלו. בעיני הוא צורם. אבל בזה אני לא מתערב. לגבי סגנון כתיבתו של החזו"א תמשיכו להתווכח, בהצלחה.

חוץ מהמילים "אור האורות של האמת" יש עוד מילה במכתב שקשורה לברסלב?

האמת שאני לא יודע. אולי העיסוק בנושא העצבות?

אם הייתי מנסח כך:

באיגרת^{[דרוש מקור]} לרבי אברהם אלחנן ספקטור שהגיה את ספרי החזון איש כתב "עיקר העבודה בשמחה, כי באמת אין כל עצב בעולם למי שמכיר אור האורות של האמת", חסידי ברסלב טוענים שהניסוח לקוח ותואם את הטרמינולוגיה של ספרי רבי נחמן מברסלב^[1]

זה היה יותר טוב?

מכיון שברור לכל בר דעת שכל ממשיכי דרך החזו"א, ומקורביו וכו' יטענו שזה שטויות גמורות, אף שלא מצאנו בינתיים את זה כתוב באינטרנט, לדעתי אין להביא את זה עד שאפשר יהיה להביא גם את התגובה שכנגד.

בנוסף - המשפט לא מובן, על מי חוזרות המילים "אשר מוכתרים"? גם במקור לא כתוב כלום חוץ משזאת איגרת לרב ספקטור ושיש שם לשון פלאית...

אז דויד, ניתן להשמיט זאת? (ואולי תעשה זאת אתה, כאחד שיש לו כאן סמכויות יותר רחבות ממני. לא חסר לי להסתבך פה עם כולם)

סמכויותיי כמפעיל מערכת זהות לשלך, יש לי רק אפשרויות טכניות לעשות דברים נוספים ע"פ המדיניות והכללים. במקרה הזה - דעתי ודעתך ודעת כל שאר המכלולאים - שווה.

בכל מקרה כעת ראיתי שזו עריכה חדשה שכבר נמחקה והוחזרה. ביטלתי אותה כדי להגיע לגרסה יציבה - ועכשיו נראה אם יש הסכמה להחזיר אותה. שחרחר לתשומת ליבך.

לדעתי הסיפור קצת אחר ממה שאתה מציג אותו.

זה ברור שהנהלת המכלול סומכת על שיקול דעתך יותר ממני, ועובדא היא שהעניקו לך סמכויות שלי אין... ...

מפעיל מערכת זה משהו שמקבלים באמעות הצבעה...

כלומר?

לא מאימון של ההנהלה

אז שוב, המכלולאים סומכים על שיקול דעתו, ולכן הצעתי שאת השינויים הרגישים יבצע הוא..

דויד צודק שאין לו סמכויות יתר בענייני תוכן, אך בפועל רוב המשתמשים סומכים עליו בעניינים כאלו...

זורם אתכם. לא עקרוני. כן יהיה לא יהיה, איך שבא לכם.

וואו, איזו תגובה בריאה! מעריץ

למעשה לא ידוע לי על כך שממשיכי החזו"א לא סבורים כך, ולדעתי יש מקום לטענה בניסוח שהצעתי, יש מתנגדים?

בעד

כבר הגבתי על כך לעיל, ואכפול שוב לכבודך:

נראה לי כי במסגרת הנידון אודות הסגנון הכללי של החזו"א באגרותיו - קצת מוזר להתייחס לאגרת פרטית וספיציפית ולדון מהיכן שאב הגדרה מסוימת באותה אגרת.

נניח שבאגרת תתקמ"ה יש מליצה הבנויה על לשון חז"ל בתלמוד ירושלמי מס' חגיגה, האם יש מקום לציין זאת? מובן שלא.

וזאת אומרת שהאיזכור של "אור האורות" וכו' - אינה קשורה לדיון על הסגנון, אלא קשורה להאדרת והחצנת חסידות ברסלב. ודוק היטב.

לכן ככל שהדבר תלוי בי - אני נגד

בערך זה בוודאי שאין לאזכר. אם כבר, שיהיה דיון בערך החזון איש אם לאזכר את יחסו לברסלב על סמך מילים אלו. (לדעתי, אתר ברסלויקי אינו מקור לטיעון כזה).

רק אם היו בערך התייחסויות רבות לתוכן המכתבים ולדיעותיו הנשקפים מהם היה מקום לדון על יחסו לברסלב, אך כפי שהערך נראה עכשיו זה לא לעניין.

גם אני נגד, ונגד גם בערך החזו"א, באתר הזה לא כתוב כלום חוץ מזה שזאת לשון פלאית, וראיתי בספר 'כל משאלותיך' שהוא אוסף תשובות הגר"ח קניבסקי לרב אליהו מן, תשובה על הטענה של הקשר בין החזו"א לברסלב - אני צריך למצוא אותה.