נורה חשמלית
נורה חשמלית היא אביזר לתאורה באמצעות חשמל. המצאתה שינתה את סדר היום של האדם המודרני, והקלה עליו את פעילותו, גם בשעות החשכה.
מאפיינים
לנורות חשמליות ישנם מאפיינים חשמליים ומאפיינים של האור שהן פולטות.
מאפייני האור העיקריים:[1]
- שטף האור - נמדד בלומן: מדד לאור הכולל שנפלט מהנורה.
- עוצמת האור - נמדדת בקנדלה: שטף האור ליחידת זווית מרחבית בכיוון נתון. עוצמת האור קובעת את הבהירות שלו כאשר מתבוננים בו ישירות.
- עוצמת ההארה - נמדדת בלוקס: שטף האור ליחידת שטח. עוצמת ההארה משמשת כדרישה לתכנון תאורה, שכן היא קובעת את הבהירות של משטחים.
- יעילות אורית: היחס בין שטף האור המופק על ידי הנורה להספק החשמלי שהיא צורכת.
- טמפרטורת צבע (Color temperature): מדד לגוון האור של הנורה, נמדד במעלות קלווין. טמפרטורת הצבע היא הטמפרטורה של גוף שחור הדומה ביותר לגוון של המקור הנמדד. אור בטמפרטורת צבע גבוהה (6000 קלווין) נראה בעין גוון "קר" או כחלחל. אור בטמפרטורת צבע של 3000 קלווין נראה בעין גוון צהבהב ונחשב לגוון "חם".
- מקדם מסירת צבע (Color Rendering Index): מדד לדיוק הצבעים שיוצר המקור. המדידה מתבצעת לפי תקן CIE (1995). במדידה מאירים 8 משטחים בעלי גוון מוגדר עם המקור הנבדק ועם מקור ייחוס באותה טמפרטורת צבע. מקדם מסירת הצבע הוא שעור הסטייה, באחוזים, בין קואורדינטות הצבע של שני המקורות.
מאפיינים חשמליים עיקריים:
- הספק - נמדד בואט: ההספק החשמלי של הנורה. קיים קשר בין ההספק החשמלי של הנורה לבין עוצמת האור שלה, עבור טכנולוגיה מסוימת. כאשר משווים נורות מסוגים שונים כמו לד ונורת להט, ההספק אינו מעיד על עוצמת התאורה.
- מתח - נמדד בוולט: המתח החשמלי שהנורה מיועדת אליו.
- זרם - נמדד באמפר: הזרם החשמלי שהנורה צורכת מרשת החשמל.
- אורך חיים: מספר השעות הממוצע בו פועלת נורה מסוג זה. אורך החיים של נורה תלוי גם בתנאי ההפעלה, למשל טמפרטורת הסביבה, רעידות ותדירות ההדלקות.
הנורה במעגל החשמלי
במעגל החשמלי הנורה מתפקדת באופן הדומה לנגד. הייחודיות שלה היא בכך שהיא לא פולטת רק חום, אלא גם אור. בתרשים של מעגל חשמלי הנורה מסומלת על ידי עיגול שבתוכו X.
סוגים של נורות חשמליות
נהוג לחלק את הנורות לשלוש "משפחות": נורות להט, נורות פריקה ונורות מוליך למחצה מסוג דיודות פולטות-אור (LED).
בנורת הלהט מותקן חוט להט, שהוא מוליך שבו זורם חשמל אשר מביא לחימומו לטמפרטורה של למעלה מ-1,000 מעלות צלזיוס, ועקב כך פולט חוט הלהט קרינת אור בהיר. חוט הלהט עשוי לרוב מטונגסטן, שנקודת ההתכה שלו היא כ-3,400 מעלות צלזיוס. במשפחת נורות הלהט נכללות נורת הליבון וההלוגן.
נורות פריקה פועלות על פי העיקרון של פריקה חשמלית בגז, הנגרמת כתוצאה ממעבר זרם חשמלי בגז. לפריקה זו תכונה של הופעת קרינה באורכי גל שונים. במשפחת נורות הפריקה נכללות הנורות הפלואורסצנטיות לסוגיהן (בהן הקרינה הראשונית היא באור בלתי נראה), נורות הכספית, המטל הליד והנתרן. נורות אלו מחייבות שימוש במשנק, שהוא אביזר המגביל את הזרם שעובר דרך הנורה (ללא הגבלה זו, הזרם בנורה יעלה יותר ויותר עד שהנורה תהרס ו/או שהמפסק הראשי בארון החשמל יקפוץ). חלק מנורות אלו דורשות אביזר מתח גבוה להדלקתן (סטרטר בנורות פלואורסצנטיות ומצת בנורות נתרן ומתכת הליד [פירוט עליהן בהמשך]), כי מתח ההדלקה שלהן, גבוה ממתח הרשת.
נורות המוליך למחצה מפיקות אור על ידי העברת זרם חשמלי בדיודה פולטת אור, שבה כל אלקטרון מאבד אנרגיה ופולט אותה בצורת אור (פוטון). בדומה לנורות פריקה, גם נורות המוליך למחצה דורשות אביזר להגבלת הזרם ובנוסף, הן עובדות בזרם ישר ובמתחים נמוכים בלבד, ומכאן שלנורת LED לשימוש בבית מנורה לנורת להט יש, בדומה לנורה פלואורסצנטית קומפקטית, מעגל אלקטרוני בתוכן, בנוסף לדיודות עצמן.
נורות להט
ערך מורחב – נורת להט
פיתוח
עקרון הפעולה של נורת הליבון הודגם לראשונה על ידי וורן דה לה רו בשנת 1840, כאשר חימם חוט להט עשוי פלטינה בתוך מכל ואקום. בשנים 1860–1880 ניסו חוקרים רבים לפתח את נורת הליבון - לא פחות מ-22 ממציאים הציגו נורת ליבון פועלת במהלך שנים אלו. למרות זאת, המצאת נורת הליבון החשמלית מיוחסת פעמים רבות לתומאס אלווה אדיסון (1879), שאכן תרם תרומה נכבדת לפיתוחה ובמיוחד לשיווקה ואף רשם עליה פטנט. בנורות הליבון הראשונות נעשה שימוש בחוט להט מפחמן שהותקן בתוך מכל זכוכית ובו ואקום, על מנת למנוע את שריפת חוט הלהט.
בשנת 1897 פיתח הכימאי הגרמני וחתן פרס נובל לכימיה ולטר נרנסט נורת להט בעלת חוט להט מחומר קרמי. נורה זו הייתה יעילה פי שניים והפיצה אור בהיר יותר מהנורה בעלת חוט להט מפחם. נורות נרנסט יוצרו באירופה על ידי חברת AEG ובארצות הברית על ידי ג'ורג' וסטינגהאוס יריבו של אדיסון, בחברת Nernst Lamp Company.
בשנת 1902 פיתחו ד"ר ורנר פון בולטון ואוטו פוירליין נורת להט עם חוט להט מטנטלום. נורה זו הייתה יעילה פי שניים מנורת להט עם חוט להט מפחמן והפיצה אור בהיר ולבן יותר.
בשנת 1905 פיתח ויליאם דייוויד קולידג' חוט להט עשוי טונגסטן. אירווינג לאנגמיור גילה כי מילוי השפופרת בגז אציל מאריך את חיי הנורה בצורה משמעותית - גז אציל אינו מגיב כימית עם חומרים אחרים, ובפרט הוא אינו מגיב עם חוט הלהט. לכן, החל משנת 1925 מולאו נורות הליבון בגז אינרטי (גז שאינו מגיב עם החוט), בדרך כלל ארגון או חנקן.
שריפת נורה
בזמן שבחוט הלהט עובר זרם חשמלי ומתחמם, מתנדפים אטומים של הטונגסטן עקב הטמפרטורה שלו (ומתעבים על פני הזכוכית). תהליך זה מקטין את העובי של חוט הלהט ומגדיל את ההתנגדות החשמלית שלו. עם חלוף הזמן, במקום שבו החוט דק יחסית, עקב ההתנגדות הגבוהה יותר, עולה יותר הטמפרטורה המקומית ואז קצב הנידוף המקומי גדל. בסופו של דבר החוט ניתך ומתנתק והנורה מסיימת בכך את חייה (בלשון העם "נורה שרופה").
נצילות
מכיוון שהקרינה הנפלטת מנורת ליבון היא בקירוב קרינת גוף שחור (שהטמפרטורה שלו היא בין 2000 ל-3000 קלווין), רובה הגדול היא באורכי גל שאינם נראים לעין. לכן הנצילות האורית של נורת ליבון היא נמוכה מאוד, עד כדי 15-8 לומן לוואט. רק אחוזים בודדים מהאנרגיה החשמלית המושקעת בחימום חוט הלהט לטמפרטורה גבוהה הופכת לאור, ואילו שאר האנרגיה הופכת לחום. אורך חיי נורת ליבון הוא כ-1,000 שעות הדלקה. הניצולת של נורות ליבון עולה ביחס ישר להספק.
ערכי נצילות אורית של נורת ליבון:
- 40 ואט - 415 לומן כלומר 10.4 לומן לואט.
- 60 ואט - 710 לומן כלומר 11.8 לומן לואט.
- 75 ואט - 940 לומן כלומר 12.5 לומן לואט.
- 100 ואט - 1340 לומן כלומר 13.4 לומן לואט.
מכאן שעדיף להשתמש בנורה אחת של 100W מאשר בשתיים של 50W (בהנחה שהן באותו מקום).
הנצילות האורית המוצגת כאן היא ביחידות של לומן לוואט, אך לעיתים משתמשים גם בהגדרת נצילות חסרת יחידות. על פי ההגדרה חסרת היחידות, הנצילות מודדת את היחס בין האנרגיה השימושית לתאורה לכלל צריכת האנרגיה של הנורה (האחוזים הבודדים שהוזכרו כמאפיינים נורות להט).
איסור מכירה
בשל היות נורת הליבון אמצעי תאורה עם יעילות נמוכה, נאסרה במספר מדינות (כולל ישראל) מכירת נורות אלו. במספר מדינות אף נקבעו בחקיקה מועדים להפסקת הייצור של נורות ליבון (אוסטרליה לדוגמה).
החל מ-1 בינואר 2012 נאסרה בישראל מכירת נורות הלוגן או ליבון בעוצמה של מעל 60 וואט, שהדירוג האנרגטי שלהן נמוך מ-C. כמו כן, אסור לייצר אותן לשימוש בארץ או לייבא אותן. המהלך לווה בביקורת כיוון שנערך ללא דיון ציבורי וכלל החלטות בעלות עלות כלכלית גבוהה על אזרחי המדינה[2][3].
נורת הלוגן
נורת הלוגן היא גרסה משופרת של נורת ליבון. בנוסף למרכיבים של נורת ליבון מוסיפים לה כמות קטנה של יסוד ממשפחת ההלוגן: יוד, ברום ולעיתים רחוקות, כלור. הוספת ההלוגן גורמת לתגובות כימיות עם הטונגסטן המתנדף ומחזירה אותו לחוט הלהט. בועת הזכוכית עשויה קוורץ אשר אינו מתרכך בטמפרטורה הגבוהה שיוצר חוט הלהט בנורה זו. האור שלה לבן יותר מזה של נורת הליבון הרגילה (שיא הספקטרום שלה קרוב יותר לתחום הנראה ופחות אנרגיה משתחררת בתחום התת-אדום שהוא בלתי נראה) ולכן יש בה שיפור בנצילות לעומת נורת הליבון, 22-33 לומן לוואט, וכן אורך החיים שלה כפול. חסרונותיה של נורה זו: מחירה היקר, רגישותה למגע יד אדם שעלול ליצור כתמים קבועים במעטפת המנורה (יש להרכיבה ללא נגיעה ישירה בה) המקצרים את חייה ומגדילים את הסיכויים שלה להתפוצץ (כאשר נוגעים במעטפת הקוורץ של הנורה באצבעות חשופות, אנו משאירים טביעות אצבעות על המעטפת, טביעות אלו הן למעשה שומן אורגני. נורת ההלוגן מתחממת תוך כדי פעולתה (לטמפ' של עד 600 מעלות צלזיוס), וכתמי טביעות האצבעות שלנו מתחממים אף מעבר לכך, דבר היוצר הפרשי טמפרטורה נקודתיים במעטפת הנורה. הפרשים אלו עלולים לגרום לסדיקת מעטפת הקוורץ של הנורה ולקריסתה). חסרונות נוספים הם הטמפרטורה הגבוהה שלה שעלולה לגרום לדליקות, והיותה נפוצה בהספקים גבוהים שבהם הנורה בזבזנית במיוחד בצריכת החשמל, שרובו לא מנוצל לתאורה (לדוגמה: גוף תאורה המופנה לתקרה עם נורת הלוגן של 300W בסלון, יפיק פחות אור מאשר נורת ליבון רגילה חשופה של 100W).
נורות פריקה
נורה פלואורסצנטית
- ערך מורחב – נורה פלואורסצנטית
נורה פלואורסצנטית היא נורה חשמלית המאירה באמצעות יצירה של קרינה פלואורסצנטית. הנורה הפלואורסצנטית הומצאה על ידי הצרפתי ג'ורג' קלאוג בשנת 1911, על בסיס המצאת שפופרת הפלואורסצנט בידי אנרי בקרל בשנת 1867.
נורה פלואורסצנטית היא נורת פריקה שמשתמשת בחשמל על מנת לשחרר גז מסוג ארגון או קריפטון באדי כספית, כך שנוצרת פלזמה המפיקה אור על-סגול לטווח קצר. אור זה תורם בתורו לזריחה של קרינה פלואורסצנטית אשר מפיקה אור.
לנורה הפלואורסצנטית ניצולת גבוהה של כ- 105-50 לומן לוואט. (נורה פלואורסצנטית סטנדרטית בהספק של 36W מפיקה 2,500 לומן) ואורך חיים שמגיע עד 10,000-15,000 שעות עבודה. נורה זו צריכה אביזרי עזר לשם הפעלתה כמו מתנע (סטרטר) ומשנק המחובר בטור להגבלת הזרם לנורה.
הנורה בנויה משפופרת זכוכית, המכילה גז, על פי רוב ארגון או קריפטון בלחץ נמוך מאוד, שנועד לעזור ביצירת הפלזמה שדרכה עובר הזרם החשמלי בנורה לאחר ההתנעה, וכן אדי כספית. השפופרת מצופה מצידה הפנימי בציפוי זרחני שכאשר פוגעת בו קרינה אולטרה-סגולה, פולט אור בתחום הנראה לעין. בקצות השפופרת מותקנים חוטי להט לחימום ראשוני של הנורה שהופכים לאחר שלב ההתנעה לאלקטרודות. חלק חשוב של הנורה הוא אדי הכספית. אדי הכספית פולטים קרינה אולטרה סגולה כאשר עובר דרכם זרם, וזו פוגעת בזרחן וגורמת לו לפלוט אור נראה. בחלק הקר ביותר של הנורה, אדי כספית מתעבים ככספית נוזלית.
נורות פלואורסצנטיות קומפקטיות דומות יותר בגודלן (וחלק גם בצורתן החיצונית) לנורת ליבון. השימוש בהן הולך וגדל בשל הנצילות הגבוהה בהשוואה לנורות ליבון וההדלקה המהירה שלהן יחסית לנורה פלואורסצנטית רגילה. ההדלקה המהירה נובעת משימוש במשנקים אלקטרוניים. הניצולת של רוב הנורות הפלואורסצנטיות הקומפקטיות היא בסביבות 43–55 לומן/וואט. בתנאי הפעלה נאותיים (גוף תאורה שאיננו אטום ושמאפשר אוורור לחלל הגוף), יש לנורה זו אורך חיים גבוה יותר מזה משל נורות ליבון (בין 6,000 ל-15,000 שעות), אך עדיין קצר יותר מנורה פלאורסצנטית רגילה או קומפקטית המופעלת על ידי משנק חיצוני. בראשית העשור השני של המאה העשרים ואחת מחירה היה גבוה יותר ממחיר נורת ליבון, אך כיום מחירה דומה לשל נורת ליבון.
נורות פלואורסצנטיות ללא אלקטרודות(אנ') (בלשון העם "נורות אינדוקציה", שיבוש של Induction lamp), לא משתמשות באלקטרודות כדי ליינן את אדי הכספית, אלא בסליל השראה אלקטרומגנטי אחד או שניים, פנימי או חיצוני, המוזן בתדר גבוה מאוד של כמה מגה הרצים מספק כוח.
נורת כספית
בנורת כספית שהומצאה בידי פטר קופר הוויט בשנת 1903 ישנו מעבר של זרם חשמלי באדי כספית שהמעבר בו גורם להתפרקותו. נורות אלו שאורן עז, משמשות בעיקר לתאורת רחובות וחוץ, צבע אורן כחלחל חיוור, ואינו מאפשר הבחנה טובה בצבעים. על מנת להתגבר על חיסרון זה, נורות כספית רבות מצופות בפנים המעטפת החיצונית שלהן בציפוי פלואורסצנטי, שממיר את הקרינה האולטרה סגולה שנפלטת מאדי הכספית שבשפופרת הפנימית, לאור נראה באורכי גל אדומים (שנעדר מהספקטרום שאדי הכספית פולטים), ובכך לתקן אותו לאור לבן. ההדלקה נעשית בהשהיה בדומה לנורה פלואורסצנטית, במיוחד אם הדבר נעשה בסמוך לכיבויה.
הנצילות האורית של נורת כספית היא כ-45 לומן לוואט בממוצע, ואורך חייה הוא כ-24,000 שעות בממוצע.
בדומה ל-LED, גם נורת כספית איננה מפסיקה בדרך כלל להאיר באופן חד ופתאומי בסיום חייה כמו נורת להט, אלא מפיקה פחות ופחות אור לאורך הזמן. הנורה נחשבת כסיימה את חייה, אם עוצמת ההארה שלה נמוכה מ-70% מעוצמתה המקורית.
נורת מתכת הליד
עקרון פעולתה הוא זרם חשמלי באדי כספית ובאדי הלידים של מתכות שונות. הנורה הומצאה על ידי חברת ג'נרל אלקטריק האמריקאית כגרסה משופרת של נורת הכספית. הניצולת האורית שלה 80–120 לומן לוואט, אורך חייה הוא 5000-12,000 שעות וגוון צבעה לבן. מגוון הצבעים של נורת מתכת הליד זהה לזה של נורות פלואורסצנטיות, מלבן צהבהב ועד לבן כחלחל. קיימות גם נורות מתכת הליד צבעוניות שמשמשות להארת בניינים ללא צורך במסנן מיוחד (להבדיל מנורות הלוגן וליבון). נורה זו משמשת לתאורת חוץ ופנים, במקומות בהם נדרשת העברת צבעים טובה כמו קניונים, חנויות, אצטדיונים, מפעלים ושטחי מסחר (ולאחרונה גם לתאורת רחוב, כתחליף לנורת הנתרן). בנוסף, מתרבה השימוש בנורות מתכת הליד (בתוספת קסנון להארה מיידית מרגע ההדלקה) גם בפנסים הקדמיים של רכבי יוקרה (בשמן הגנרי: "קסנון" ו-"Xenon HID").
נורת נתרן
יש שני סוגים של נורות נתרן: נורת נתרן לחץ נמוך (נל"נ) ונורת נתרן לחץ גבוה (נל"ג).
נורת הנל"נ היא מקור האור החשמלי בעל הניצולת הגבוהה ביותר (בין 130 ל-200 לומן לוואט). אורך החיים של נורת נל"נ הוא כ-18,000 שעות. לאור המופק ממנה צבע כתום עז והוא יעיל מאוד בחדירה מבעד לערפל. השימוש העיקרי של נורות אלו הוא לתאורת כבישים ומנהרות שכן בשל אורן החד גוני שאיננו מאפשר הבחנת צבעים, נורות אלו אינן מתאימות לתאורת פנים. בשל הספקטרום צר הסרט שלהן, נורות אלו מועדפות על ידי אסטרונומים, משום שניתן לסנן בקלות את אורן לצורך תצפיות אסטרונומיות. נורות אלו יצאו משימוש בישראל בתחילת שנות ה-2000.
נורת הנל"ג היא הנורה העיקרית המשמשת לתאורת כבישים ורחובות. נצילותה גבוהה (90–150 לומן לוואט). אורך החיים עד 24,000 שעות וגוון הצבע צהבהב. נורת הנל"ג ידועה גם בחלקה לגידול צמחים בשיטת ה"הידרו". בשיטה זו משתמשים בנורה בעלת ספקטרום שכולל את כל אורכי הגל שהצמחים קולטים: האור הכחול ביחד עם האור הכתום והאדום. עם סיום חיי הנורה, הנורה נכבית ונדלקת לסירוגין. התופעה נגרמת משום שמתח העבודה של הנורה עולה במהלך מחזור החיים שלה, עד שבשלב מסוים המשנק לא יכול להחזיק את הנורה יציבה והיא נכבית, מתקררת ונדלקת מחדש.
נורת ניאון
נורת ניאון היא נורה קטנה וחלשה, המאירה בצבע אדום כתמתם. את הנורה ניתן למצוא במנורות לילה (נדיר מאוד בישראל, נפוץ יותר בבריטניה), וכנורית חיווי מתח במכשירי חשמל שונים כגון מפסקים של דוד חשמלי ובקומקום חשמלי, ובמברגי חשמלאים. צריכת הזרם של נורת הניאון מזערית. הנורה בנויה משני מולכים, הנמצאים בתוך שפופרת קטנה מלאה בגז ניאון. הנורה פועלת במתחים גבוהים בלבד, מ 80V ומעלה. המתח הגבוה גורם לפליטת אלקטרונים מאטומי הניאון, וכך נסגר המעגל החשמלי.
נורת קסנון
קיימים שני סוגים של נורות קסנון: נורת הבזק (Xenon flash lamp), ונורת קשת קצרה (Xenon arc lamp).
הערה: רבים מכנים בשם "קסנון" את נורות הפריקה (HID) שיש בפנסים הקדמיים של חלק מכלי הרכב, למרות שאלה הן אינן נורות קסנון אלא נורות מתכת הליד.
- נורות ההבזק מורכבות משפופרת קוורץ מאורכת או ספירלית שמכילה קסנון, ואשר פולסים של מתח גבוה מאוד, שמגיעים מקבל שתחילה נטען במתח משנאי מתח גבוה מיוחד ואז נפרק, מעוררים את הגז שבה להאיר באור לבן חזק מאוד לפרק זמן קצר מאוד (מיקרו שניות עד ננו שניות), ובכך יוצרים הבזק של אור.
נורות אלו משמשות במבזקים אלקטרוניים במצלמות, כנצנצים למערכות התראה וגילוי אש, כאורות אזהרה לכלי תעופה המותקנים על פני מבנים גבוהים, באורות חירום של רכבי חירום (אמבולנסים, וכן ניידות משטרה וכיבוי אש) ובסטרובוסקופיה.
- נורות הקשת הקצרה מכילות שפופרת קוורץ קצרה אשר מכילות קסנון בלחץ גבוה מאוד וכן מותקנות שתי אלקטרודות. אופן פעולתה הוא זרם חשמלי שעובר דרך הגז ויוצר קשת חשמלית שבתורה מפיקה אור לבן וחזק מאוד ביחס לגודל מקור האור.
נורות אלו עובדות בדרך כלל בלחצים פנימיים גבוהים מאוד של כמה עשרות אטמוספירות. מכיוון שלהבדיל מנורות פריקת לחץ גבוה אחרות, הלחץ הגבוה של נורה מסוג זה נשמר גם כאשר הנורה קרה, נדרשים אמצעי בטיחות רבים בעת שמחזיקים נורות אלו למקרה שהנורה תתפוצץ. לכן נורות אלו מגיעות בתוך קופסאות מיוחדות, והנורות מוצאות מהן רק עם התקנתן במתקן התאורה המיועד להן.
נורות אלו מיועדות לעבוד עם זרם ישר (להבדיל משאר נורות הפריקה המיועדות לעבוד עם זרם חילופין), ועל כן צורתן של האלקטרודות שלהן היא אסימטרית: האנודה גדולה והקתודה קטנה.
נורות אלו משמשות בראש ובראשונה במקרני קולנוע ו-IMAX, שהיו ליישום הראשון של נורה זו (כחלופה של מנורת קשת הפחם(אנ')). שימושים נוספים הם: תאורת במה, זרקורים מתכוננים שמכוונים כלפי השמיים ויוצרים אלומות אור מרוכזות של כמה מעלות בודדות (Searchlight), הדמיית אור השמש (הספקטרום של נורות קסנון פריקה הוא הדומה ביותר לספקטרום השמש יותר מאשר כל מקור אור מלאכותי אחר), ולשימושים רפואיים שונים.
נורת LED
- ערך מורחב – דיודה פולטת אור
אלה הן נורות המכילות דיודות פולטות-אור, שהן דיודות שהיו בשימוש במאה העשרים בעיקר בתור נורות בקרה למיכשור חשמלי. הייצור שלהן החל בשנות השישים, בתחילה בצבע אדום, ובמחיר יחסי גבוה. בהמשך פותחו גם דיודות אור בצבעים אחרים. פיתוח דיודת אור בצבע כחול בבהירות גבוהה ביפן בתחילת שנות התשעים על ידי שוג'י נקמורה, שזכה בפרס נובל בפיזיקה על תגליתו (אף על פי שהרברט פאול מארושקה הדגים דיודה כחולה כבר בשנת 1972[4][5]), הביא בסוף המאה ה-20 לפיתוח של דיודות פולטות-אור לבנות בעוצמה מספקת כדי לשמש לתאורה. למרות היתרונות שיצרני התאורה טוענים על נורות אלה הם נצילות אורית גבוהה ואורך החיים המשוער - עד 60,000 שעות פעולה, בפועל רבות מהנורות ה-LED מסיימות חיים כבר אחרי מספר שנים מקסימום[6][7][8][9], ועוצמת אורן חלש ממה שהיצרן מצהיר.
צורות שונות של תאורת לד
- נורת לד - נורות בצורות שונות בדומה לנורות המסורתיות, קיים בצורת נורות הברגה רגילות ופלואורסצנט ונורות ספוט.
- נורות לד פילמנט - נורה המזכירה במראה נורת ליבון רגילה, על ידי נימת לד.
- סרט לד - סרט שבו מחוברים דיודות לד ברצף, קיימים סוגים שונים ועוצמות שונות, ומופיע באורכים משתנים.
- פנל לד - פנל שטוח בגדלים שונים. מאיר על ידי סרט לד הכרוך מסביב לגוף ובאמצעים אופטיים מקרין על כולו.
קובץ:Round Slim Panel Lights.jpg
- זרקור - קיימים סוגים שונים ובעוצמות שונות.
- גופי תאורה שונים שבהם משולבים דיודות לד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תאורה יעילה, נוחה ואפקטיבית באתר חברת החשמל לישראל
- אתר על נורות (באנגלית)
- קהילת תאורה וחשמל (באנגלית)
- אתר העוסק בתחום הנורות (באנגלית)
מפעל פיליפס לייצור נורות ליבון, יומני כרמל יולי 1951 (התחלה 0:26)
הערות שוליים
- ^ ראו מונחים בסיסיים בתוך תאורה יעילה, נוחה ואפקטיבית תוך חיסכון בהוצאות החשמל, חברת חשמל, 2009
- ^ דירה כנף, המדינה כופה נורות חסכוניות. ואם לא בא לנו?, ynet, 10 בפברואר 2012
- ^ איתי טריליניק, הממשלה החליטה עבורכם: תחליפו נורות - ותחסכו בחשמל, דה מרקר, 5 בינואר 2012
- ^ Nobel Shocker: RCA Had the First Blue LED in 1972, IEEE Spectrum: Technology, Engineering, and Science News (באנגלית)
- ^ "Oregon tech CEO says Nobel Prize in Physics overlooks the actual inventors". OregonLive.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-01-07.
- ^ "One in four 'long-life' bulbs doesn't last as long as makers claim". Mail Online. נבדק ב-2018-01-07.
- ^ Fallon, Sean. "LED Bulb Life Spans Are Not What They Seem". Gizmodo (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-01-07.
- ^ "Are your LED light bulbs burning out too soon? - Which? Conversation". Which? Conversation (באנגלית בריטית). 2014-01-20. נבדק ב-2018-01-07.
- ^ The big lie about LED lighting, eeNews Europe, 2014-12-31 (באנגלית)
32056110נורה חשמלית