נוסחת לז'נדר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בתורת המספרים, נוסחת לז'נדר (על שם המתמטיקאי הצרפתי אדריאן-מארי לז'נדר; נקראת גם נוסחת דה פוליניאק על שם אלפונס דה פוליניאק) קובעת את הפירוק לגורמים ראשוניים של n!, כאשר הסימן "!" מסמן את פעולת העצרת:

n!=pnpa,a=k=1npk

כאשר p מספר ראשוני ו-x היא פונקציית הערך השלם (עיגול כלפי מטה).

בניסוח שקול, הנוסחה קובעת שהמעריך של החזקה הגבוהה ביותר של ראשוני p המחלקת את n! הוא k=1npk. הסכום האינסופי לכאורה הוא למעשה סכום סופי, שכן החל משלב מסוים כל איברי הסכום מתאפסים משום של-pk>n מתקיים npk=0.

הוכחה

"n עצרת" הוא מכפלת המספרים מ-1 עד n:

n!=n(n1)(n2)321

לכן המעריך של החזקה הגבוהה ביותר של ראשוני p המחלקת אותו הוא סכום המעריכים של החזקות הגבוהות ביותר של p המחלקות כל אחד מהמספרים מ-1 עד n.

לכל ראשוני p, אנחנו יודעים כי p מחלק בדיוק np מספרים מ-1 עד n שכן כפולותיו הן p,2p,3p,,npp.

ביניהם np2 מספרים שמתחלקים אפילו ב-p2, ולכן יש לספור אותם פעם נוספת.

ובאופן כללי, יש ביניהם בדיוק npk המתחלקים ב-pk, ויש לספור אותם שוב. נסכום את כל המקרים יחדיו ונקבל שהמעריך של החזקה הגבוהה ביותר של p המחלקת את n! הוא Vp(n!)=k=1npk.

דוגמה

נמצא כמה אפסים מופיעים בסוף הכתיב העשרוני של המספר 199!. מספר האפסים שווה למעריך של החזקה הגבוהה ביותר של 10 המחלקת את 199!. הפירוק לגורמים של חזקות של 10 הוא 10m=2m5m. לכן המעריך המבוקש יהיה הקטן מבין המעריכים של החזקות הגבוהות ביותר של הראשוניים 2 ו-5 המחלקות את 199!. ברור כי המעריך הגבוה יותר מבין השניים הוא זה של 2 (שכן הוא מחלק יותר מספרים בין 1 ל-199) ולכן מספיק למצוא את המעריך של 5. לפי הנוסחה המעריך הוא:

k=11995k=39+7+1+0+0+=47

מכאן שהמספר 199! מסתיים ב-47 אפסים.

ניסוח שקול

נסמן ב-Sp(n) את סכום הספרות של n בבסיס p. ניסוח שקול לנוסחת לז'נדר קובע שהמעריך של החזקה הגבוהה ביותר של p המחלקת את n! הוא nSp(n)p1.

הוכחה

נציג את n בבסיס p:

n=arpr+ar1pr1++a1p+a0;ar,,a0<p

כעת נשים לב כי

npk=arpr++a0pk=arprk++ak+ak1p1++a0pk=arprk++ak

זאת מכיוון ש-ak1p1++a0pk<1. מכאן לפי נוסחת לז'נדר המעריך של חזקה הגבוהה ביותר של p המחלקת את n! הוא:

k=1npk=k=1(arprk++ak)=

נבחין כי בטור האחרון לכל 1ir, המקדם ai מופיע פעם אחת בדיוק כמקדם של כל אחד מבין 1,p,,pi1. לכן נוכל לסדר מחדש את הטור האחרון בצורה:

=i=1rai(1+p++pi1)=i=1raipi1p1=1p1(i=1raipii=1rai)=(na0)(Sp(n)a0)p1=nSp(n)p1

במעבר הראשון עשינו שימוש בנוסחה לסכום טור הנדסי.

שימושים

מקדם בינומי (nr)=n!r!(nr)! שווה למספר התת-קבוצות מגודל r שיש לקבוצה בגודל n. מכאן שהוא בהכרח מספר שלם. עם זאת, זוהי הוכחה קומבינטורית לטענה, ואילו נוסחת לז'נדר מספקת הוכחה אלמנטרית לטענה (כזו המסתמכת רק על תכונות מספרים).

פונקציית הערך השלם מקיימת את האי-שוויון הטריוויאלי a+ba+b. לכן מתקיים:

k=1rpk+k=1nrpkk=1npk

לפי נוסחת לז'נדר אגף ימין הוא המעריך של החזקה הגבוהה ביותר של p המחלקת את n!, בעוד אגף שמאל הוא המעריך של החזקה הגבוהה ביותר של p המחלקת את r!(nr)!. מהאי-שוויון אנו מסיקים שלכל חזקת ראשוני בפירוק של r!(nr)! לגורמים, כפולה שלו מופיעה בפירוק של n!, ולכן n! מתחלק ב-r!(nr)!, כלומר (nr)=n!r!(nr)! מספר שלם.

לפי נוסחת לז'נדר המעריך של החזקה הגבוהה ביותר של p המחלקת את (2nn) הוא k=1(2npk2npk), עובדה המשמשת בהוכחה האלמנטרית של פאול ארדש להשערת ברטראן.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

נוסחת לז'נדר38199520Q23041626