נוהל שכן
נוהל שכן הוא תרגולת שבה השתמש צה"ל ללוחמה בטרור במסגרת האינתיפאדה השנייה. במסגרת נוהל זה השתמשו לוחמי צה"ל באזרחים פלסטינים כמגן אנושי מפני התקפה על הלוחמים, וכן לשם ביצוע משימות מסוכנות כגון סריקת בית החשוד כממולכד. במאי 2002 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד נוהל זה, ובעקבותיה הורה צה"ל על איסור מוחלט להשתמש באזרחים, באשר הם, כאמצעי של מגן חי מפני ירי או פיגועים של הצד הפלסטיני, או כבני ערובה.
צה"ל התיר שימוש בנוהל מצומצם יותר, שנקרא נוהל אזהרה מוקדמת, שנועד למצב בו ישנו חשד שמחבל פלסטיני מבוקש וחמוש מתבצר בתוך בית. במסגרת הנוהל, קרוב משפחה או שכן של המבוקש נדרש על ידי חיילי צה"ל לדפוק על הדלת ולבקש מהמחבל להסגיר את עצמו. צה"ל תיאר את הנוהל:
- 'אזהרה מוקדמת' הוא נוהל מבצעי, המופעל בפעילות למעצר מבוקשים, המאפשר להסתייע בתושב מקומי פלסטיני לצורך מזעור הסכנה לפגיעה באזרחים תמימים ובמבוקשים עצמם (אפשרות למעצרם בלא שפיכות דמים). ההסתייעות בתושב המקומי מיועדת לתת אזהרה מוקדמת לתושבי הבית על-מנת לאפשר לחפים מפשע לעזוב את המבנה ולמבוקשים להסגיר את עצמם, לפני שיהיה הכרח לנקוט בהפעלת כוח, אשר עלול לסכן חיי אדם.
הנוהל קבע שאין להסתייע במסגרת הפעלתו בנשים, בילדים, בקשישים או בנכים. הנחת צה"ל הייתה שהמחבל לא יירה בקרוביו. במאות הפעמים שבוצע הנוהל, נהרג אזרח פלסטיני אחד – נידאל אבו מחייסן,[1] מאש המחבל. כנגד הנוהל נטען שהוא למעשה שימוש בלתי-חוקי באזרחים פלסטינים בתור מגן אנושי ושהוא נכלל באיסור של אמנת גנבה הרביעית לעודד ולגייס אזרחים משטח כבוש לשרת בכוחות הכיבוש.[2][3][4][5] יש גם עדויות שמטילים ספק אם בפועל מדובר בבחירה מרצון.[6] לטענת צה"ל נוהל זה הומני וגורם לחיסכון גדול באבדות בנפש ובגוף בצד הישראלי ובצד הפלסטיני כאחד.
בעקבות צעדים אלה התמקד הדיון בבג"ץ בנוהל אזהרה מוקדמת.
בג"ץ עדאלה נ' אלוף פיקוד מרכז
 | |
| מידע החלטה | |
|---|---|
| ערכאה | בית המשפט העליון |
| תאריך החלטה | 6 באוקטובר 2005 |
| החלטה | |
| ביטול נוהל אזהרה מוקדמת | |
| חברי המותב | |
| נשיא בית המשפט | אהרן ברק |
| חברי המותב | מישאל חשין, דורית ביניש |
ארגון עדאלה, האגודה לזכויות האזרח וארגונים נוספים עתרו לבג"ץ כנגד הנוהל. ב-6 באוקטובר 2005 אסר בג"ץ על צה"ל להשתמש בנוהל אזהרה מוקדמת ובכלל להשתמש באזרחים לצורכי פעולות צבאיות. שלושת השופטים ציינו בפסק דינם את ההתלבטות הקשה שמעלה העתירה. השופט אהרן ברק כתב: "עיקרון בסיסי העובר כחוט השני בדיני התפיסה הלוחמתית הוא האיסור על שימוש בתושבים מוגנים כחלק מהמאמץ המלחמתי של הצבא התופס. אין לנצל את האוכלוסייה האזרחית לצרכיו הצבאיים של הצבא התופס... אין 'לנדב' אותם לשיתוף פעולה עם הצבא". השופטת דורית ביניש הסכימה לחוות דעתו של ברק והוסיפה שאין דרך כשרה לקבל את הסכמת התושב שמשמש את הכוח הצבאי ואין דרך להבטיח שהפעולה לא שמה את חייו בסכנה. בנסיבות אלה, לפי חוות דעתה, התכלית של הנוהל – מזעור הפגיעה בחיי תושבים שאינם מעורבים – אינה מתקיימת. השופט מישאל חשין הדגיש את התלבטותו הרבה והגדיר את הסוגיה כ"קשה ביותר". הוא הסכים לחוות דעתו של ברק, אך כתב ש"אפשר אף שהחיים ילמדונו אחרת והגלגל יתהפך".[7]
עתירה של שר הביטחון, שאול מופז, לקיים דיון נוסף בפסק הדין נדחתה על ידי השופט אליעזר ריבלין.[8]
מקרים נוספים
יאיר גולן, אז תת-אלוף בצה"ל בעת התרחשות האירועים, כיהן כמפקד אוגדת איו"ש וננזף בשנת 2007 לאחר שהפר את פסיקת בג"ץ האוסרת על שימוש בנוהל מסוים במהלך מעצר מבוקשים. גולן אישר להפעיל את הנוהל בחמישה מקרים, תוך חריגה מהוראות משפטיות ופקודות צה"ל, ומבלי ליידע את מפקדיו. הוא נימק את החלטותיו בשיקולים מבצעיים הקשורים למניעת הרס נרחב ופגיעה באזרחים. הפצ"ר, אביחי מנדלבליט, החליט שלא להעמידו לדין פלילי, אלא להסתפק בהעמדה לדין משמעתי בפני הרמטכ"ל. קידומו עוכב לתקופה קצרה, לאחר שהעיכוב הוחל רטרואקטיבית. הפרשה עוררה ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם ודיון ציבורי נרחב בסוגיית אחריות פיקודית והציות להוראות משפטיות מחייבות.[9]
בשנת 2010 הורשעו שני חיילי גדוד סיור של חטיבת גבעתי בביצוע נוהל שכן, לאחר שבמהלך מבצע עופרת יצוקה הורו לילד פלסטיני בן 9 לפתוח תיק שהיה חשוד כממולכד. נגזרו עליהם שלושה חודשי מאסר על תנאי והורדה בדרגה.[10]
במהלך מלחמת חרבות ברזל פורסם בהארץ תחקיר המבוסס על כמה מקורות ברצועת עזה שהעידו על מקרים שבהם עצרו החיילים אזרחים, חלקם קטינים, ושלחו אותם לסרוק מנהרות ובתים לפני כניסת הכוחות. בחלק מהתיעוד אף הלבישו את העצורים במדי צה"ל והצמידו להם מצלמות, בזמן שידיהם קשורות באזיקונים. על פי התחקיר, בכירים בצה"ל היו מודעים למהלך זה, בהם הרמטכ"ל הרצי הלוי ואלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן.[11]
דובר צה"ל הגיב לתחקיר וציין כי "הוראות ופקודות צה"ל אוסרות על הפעלת אזרחים עזתים הנתפסים בשטח למשימות צבאיות המהוות סיכון מכוון לחייהם". כמו כן, המשטרה הצבאית פתחה בחקירה אודות שישה מקרי הפעלת "נוהל שכן" שפורסמו בדו"ח של הצלב האדום.[12]
הערכה וביקורת על פסק הדין
עמיחי כהן וסטיוארט כהן, שחקרו את פסיקת בג"ץ בנושא זה, כתבו כי פסק הדין של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק בנושא זה מהווה "התערבות דרמטית של בית משפט בפעילות צבאית. למעשה, לא ידוע על שום מקרה אחר של בית משפט במדינה דמוקרטית הפוסל שיטת פעולה צבאית ספציפית". ביחס לרטוריקת פסק הדין של השופטת דורית ביניש, שלימים מונתה אף היא לנשיאת בית המשפט העליון, כתבו השניים כי היא "חושפת גם את העמדה העקרונית [של ביניש] ביחס להתערבות הראויה של בית המשפט העליון בעניינים צבאיים: התרבות הארגונית של הצבא אינה מסוגלת... להבחין הבחנות משפטיות דקות".[13]
מנגד, מרדכי קרמניצר וגיא לוריא שיבחו את דעתה המסכימה של דורית ביניש כדוגמה ל"רוח עצמאית בשפיטה", שהיא לדבריהם חיונית במערכת דמוקרטית ו"מאפשרת לשופט לעמוד במשימה של הגנה על שלטון החוק, על ערכי הדמוקרטיה, על זכויות האדם והאזרח, גם כאשר הרשויות האחרות מבקשות להתעלם מהן, וכמוהן רוב הציבור".[14] פסק הדין, לדבריהם, מבטא גישה ביקורתית, ראייה מפוכחת של המציאות הביטחונית, הכרה בפער בין העמדה הרשמית למציאות ונכונות לפקפק בהנחות העובדתיות של הממסד הביטחוני.[15]
לקריאה נוספת
- דניאל פרידמן, הארנק והחרב: המהפכה המשפטית ושברה, הוצאת ידיעות אחרונות 2013, עמ' 242
- עמיחי כהן וסטיוארט כהן, יורים ושופטים: ביטחון ומשפט בישראל, הוצאת ידיעות אחרונות והקריה האקדמית אונו 2014, עמ' 177–179
- בעריכת רבים, ללא גלימה: שיחות עם שופטי בית המשפט העליון, הוצאת ידיעות אחרונות 2017, עמ' 279–281 (דברי השופטת דורית ביניש)
קישורים חיצוניים
- בג"ץ 3799/02 עדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי ואחרים נ' אלוף פיקוד מרכז בצה"ל ואחרים, ניתן ב־6 באוקטובר 2005
- נוהל שכן, באתר בצלם
- טל רוזנר, בג"ץ קבע: בלי "מגן אנושי" בשטחים, באתר ynet, 6 באוקטובר 2005
- חנן גרינברג, גורם בצה"ל: מטרת נוהל שכן - הגנה לחיילים, באתר ynet, 6 באוקטובר 2005
- רן פרנקל, בג"ץ 3799/02 "נוהל שכן" – חלופות, שיקולים מבצעיים, מדיניות שיפוטית והדין הבינלאומי, באתר לשכת עורכי הדין בישראל, 2 בנובמבר 2005
- מרואן דלאל, שימוש בבני אדם כ"מגן אנושי" ("נוהל שכן"), באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 14 בפברואר 2008
הערות שוליים
- ↑ 14.8.02: צה"ל אחראי למותו של "מגן חי" בטובאס, באתר "בצלם"
- ↑ ROLAND OTTO, Neighbours as human shields? The Israel Defense Forces’ "Early Warning Procedure" and international humanitarian law, International Review of the Red Cross, IRRC כרך 86 גליון 856, 2004-12-31 (באנגלית)
- ↑ Jean S. Pictet, Oscar M. Uhler, Henri Coursier (eds), Geneva Convention relative to the Protection of Civilian Persons in Time of War, ICRC, Geneva, The Geneva Conventions of 12 August 1949: Commentary 4, 1958, עמ' 293
- ↑ Michael Bothe, "War crimes", in Antonio Cassese, Paola Gaeta, John R.W.D. Jones, The Rome Statute of the International Criminal Court: A Commentary, Oxford: Oxford University Press, 2002, עמ' 394
- ↑ ICTY, Prosecutor v. Tihomir Blaskic, Case No. IT-95-14-A (Appeals Chamber, Judgment of 29 July 2004), para. 597
- ↑
Aryeh Dayan, Refuse to Be a Human Shield? No Such Thing, Haaretz , July 7, 2003
- ↑ בג"ץ 3799/02 עדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי ואחרים נ' אלוף פיקוד מרכז בצה"ל ואחרים, ניתן ב־6 באוקטובר 2005
- ↑ דנג"ץ 10739/05 שר הביטחון ואחרים נ' עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואחרים, ניתן ב־27 בפברואר 2006
- ↑ עמוס הראל, מפקד צה"ל בגדה לשעבר יאיר גולן ננזף בשל שימוש ב"נוהל שכן", באתר הארץ, 18 באוקטובר 2007
- ↑ עמיחי רובין, עונש קל ללוחמים שהורשעו בהפעלת "נוהל שכן", באתר "סרוגים", 21 בנובמבר 2010
- ↑ יניב קובוביץ, תחקיר "הארץ": צה"ל מפעיל אזרחים פלסטינים כמגינים אנושיים לסריקת מנהרות ומבנים בעזה, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2024
- ↑ יניב קובוביץ, מצ"ח חוקרת את שימוש צה"ל בפלסטינים כמגינים אנושיים בעזה, באתר הארץ, 10 במרץ 2025
- ↑ עמיחי כהן וסטיוארט כהן, 'יורים ושופטים: ביטחון ומשפט בישראל', הוצאת ידיעות אחרונות והקריה האקדמית אונו, 2014, עמ' 179
- ↑ מרדכי קרמניצר וגיא לוריא, "על הרוח העצמאית של השופטים בישראל", ספר דורית בייניש, נערך על ידי קרן אזולאי, איתי בר-סימן-טוב, אהרן ברק ושחר ליפשיץ, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן – פרסומי הפקולטה למשפטים ונבו 2018, עמ' 134–136
- ↑ קרמניצר ולוריא, עמ' 147
נוהל שכן43275044Q123685129