משתמש:קובנא/היחס לספר
היחס לספר
הנושאים המופיעים בספר, שנויים במחלוקת בין גדולי ישראל:
לגבי הבחירות
ערך מורחב – פולמוס ההשתתפות בבחירות
לגבי שלש שבועות
- ערך מורחב – שלש שבועות
הסטייפלר כתב באגרת כי טענתו של רבי יואל טייטלבוים אודות איסור ההצבעה עקב שלוש שבועות אינה מובנת, כי הגם שהקמת המדינה היתה שלא כדין, אך כעת שזהו השלטון, אין איסור להשתתף עמם. כן מוסיף שגם בחו"ל הסכימו כל גדולי הדורות שהישיבה עם הגויים בפרלמנט היא ענין נחוץ, ואין בה שום צד איסור כמסכים עם שיטתם ח"ו[1].
בחוגי העדה החרדית ונטורי קרתא נחשב הספר כספר יסוד, והם קובעים בו סדרי לימוד. התבטאויות בשבח הספר של רבנים רבים שרובם מזדהים אידאולוגית עם השקפת הספר לוקטו בקונטרס "יבקשו מפיהו"[2].
פולמוס אודות הספר
- קונטרס פוקח עורים
בשנת ה'תשד"מ (5 שנים לאחר פטירתו של רבי יואל טייטלבוים) יצא לאור קונטרס בשם "פוקח עורים"[3] שנכתב ע"י גורם אנונימי הטוען לזיופים שנעשו בהדפסת ה"ויואל משה". כן נדפס שם מכתב רבי בנימין מנדלזון גאב"ד קוממיות אשר טען גם הוא טענות דומות[4] והוא טוען עוד כי ע"פ ההלכה צריך להשתתף בבחירות שלא כדעת הרב מסאטמאר שאסר. וכן נדפסו בקונטרס מכתביהם של רבי יוסף נפתלי שטרן ורבי שמואל שרגא שניצלער הרב מטשאבא אשר גם הם דוחים את טענות הרב מסאטמאר וטוענים כי על פי הלכה חובה ומצוה להשתתף בבחירות וכמו שהורה המהר"ם שיק בדורו.
בסוף הקונטרס נדפסו מסמכים המציגים את הרב מסאטמאר כאיש מחלוקת.
לאחר פרסום הקונטרס, פורסם מכתב מחאה בשם רבי שמואל הלוי וואזנר, רבי נתן גשטטנר, רבי ניסים קרליץ, הרב שלמה זילברשטיין והרב יצחק זילברשטיין, בו נכתב כי בקונטרס ישנם "דברי גידוף ובזיון מבהילים על צדיקים", ועל כן אסור להפיץ או לקנות את הקונטרס[5].
בשנת תשמ"ה הוציאו חסידי סאטמאר בתגובה קונטרס בשם "מלביש ערומים"[5] בו הם מנסים להוכיח שהמכתבים מרבי בנימין מנדלזון והרב מטשאבא הם מזוייפים. וכן הם טוענים כי הדברים שנכתבו במכתבים בשם המהר"ם שיק אינם נכונים ואינם קשורים לנידון הבחירות במדינת ישראל.
בנוסף מכחישים חסידי סאטמאר וטוענים שידוע להם שרבי יואל טייטלבוים כתב והגיה את הספר "ויואל משה" ולא היו עוד מגיהים אחריו ששינו שלא ע"פ דעתו[6]. יצויין עוד שגם בספר על הגאולה ועל התמורה שנכתב ברובו על ידי תלמידיו הובאו שם שוב חלק מאותם דברים שב'ויואל משה'.
- אגרת מענה חכם
בשנת ה'תשע"ב יצא לאור ספר בשם אגרת מענה חכם[7] הכולל בעיקר מכתבים שכתב הרב יואל כהן לחסיד סאטמר בעת התקרבותו לחסידות חב"ד. במכתביו טוען הרב כהן שכיוון שהמדינה אינה גאולה - אין בה את איסור שלוש השבועות, והוא מוכיח כי גם בעל ויואל משה בעצמו הכיר במדינה לגבי כמה דברים, ומה שבעל ויואל משה אסר את ההשתתפות בבחירות, זה רק כגדר וסייג שלא יטעו שהיא אתחלתא דגאולה. כמו כן מוסברת בספר שיטת חסידות חב"ד בנושא בעיניו של הרב כהן. בסוף הספר נוספו מסמכים מגדולי ישראל להוכיח שהם התירו את ההשתתפות בבחירות ואת ההכרה במדינה.
- ובחרת בחיים
בשנת ה'תשע"ט (בבחירות לכנסת העשרים ואחת והעשרים ושתים) הודפס על ידי קמפיין ההסברה של אגודת ישראל חוברת "ובחרת בחיים"[8] שם השיבו לטענות אוסרי הבחירות.
בגליון אמונה ודעת טענו כי בקונטרס אין טענות חדשות אלא הוא חוזר על טענות שכבר נשמעו וכבר הגיבו עליהם[9].
הערות שוליים
- ↑ רבי יעקב ישראל קניבסקי, איגרת תשמ"ט, בספר "קריינא דאיגרתא", באתר אוצר החכמה וראה שם גם אגרות תשמ"ז-תשמ"ח
- ↑ קונטרס יבקשו מפיהו באתר השקפה ברורה
- ↑ ספר פוקח עורים
- ↑ במכתבו (סוף אות ב): "וכבר טענתי זאת להאדמו"ר מסטמאר שליט"א, ולא היה לו פתחון פה להשיב על דברי... גם ב"ויואל משה" לא השיב כלום... והרגשתי הכללית ששלטה יד זרים בספר ויואל משה, כי הרבה דברים שבו תמוהים ביותר, ולדוגמא - ענין התחברות לרשעים בכנסת עומד בסתירה מוחלטת להוראת האדמו"ר מסטמאר שליט"א שיש להצביע לעיריות." עכ"ל.
- ^ 5.0 5.1 קונטרס "מלביש ערומים"
- ↑ ראה גם לגבי הספר פוקח עורים שכתב אחד העורים... באתר אזמרך בלאומים
- ↑ אגרת מענה חכם
- ↑ ובחרת בחיים
- ↑ גליון אמונה ודעת עמ' 50