משתמש:פרפרת/זמן בגט

זמן בגט הוא תקנת חכמים על פיה אסור לגרש בגט שלא נכתב עליו תאריך, ושאם גירש יחזור וייתן גט אחר, בנוסף בגמרא ובפוסקים מתקיים דיון בנוגע לגט שנכתב עליו תאריך שגוי, מוקדם מהחתימה או מאוחר ממנה.

את מנין השנים היה נהוג בעבר למנות למניין שנות המלכים, כיום נהוג למנות את השנים לבריאת העולם.

תקנת זמן בגיטין

חכמים תקנו לכתוב את תאריך חתימת העדים בגט, בסיבת התקנה נחלקו אמוראים, לדעת רבי יוחנן כדי שלא יחפה על בת אחותו – שמא זינתה אשתו והוא רוצה להצילה מעונש ולכן יכתוב לה גט בלי תאריך וכך תוכל לטעון שהייתה גרושה בזמן שזינתה. ולדעת ריש לקיש טעם התקנה משום פירי – שהבעל ימכור פירות נכסי מלוג גם אחרי חתימת העדים על הגט, והיא לא תוכל להוכיח שהפירות שלה.

רבינו חננאל והטור פסק להלכה כרבי יוחנן שסיבת התקנה היא משום שמא יחפה, ולא משום פירי, משום שלהלכה פירות נכסי מלוג הם של הבעל עד זמן הנתינה, ורק אחרי שקיבלה האשה את הגט בית הדין כותבים לה שטר בעלות על הפירות, ולכן הפירות שמכר הבעל לפני הנתינה היו שלו והמכירה היתה כדת וכדין.

גט מוקדם

מוקדם לחתימתו

נחלקו תנאים בדין גט שכתוב בו תאריך מוקדם לזמן חתימת העדים, לדעת חכמים הגט פסול ולדעת רבי שמעון הגט כשר, שורש המחלוקת תלוי בדיון ההלכתי מאיזה שלב בגירושין מפסיד הבעל את פירות נכסי מלוג, לדעת חכמים החתימה על הגט מפסיקה את זכותו של הבעל בפירות, ולכן אם התאריך מוקדם קיים חשש שהאישה תוציא את הפירות מלקוחות הבעל שלא כדין, ואילו שיטת רבי שמעון היא שכבר מזמן הכתיבה של הגט אין הבעל זכאי לאכול פירות, ולכן האשה תטרוף מן הלקוחות כדין.

גט ישן

ערך מורחב – גט ישן
גם גט שנכתב ונחתם בתאריך הנכון, אם התייחדו הבעל והאשה אחרי החתימה לדעת בית הלל נפסל הגט ואסור לגרש בו לכתחילה, מפני שאם תלד אחר כך יאמרו שהתעברה לאחר הגירושין.

מניין השנים בשטרות

מנין השנים

ערכים מורחבים – מנין השנים בלוח העברי, ראש השנה למלכים ולרגלים, מנין השטרות

מנין החודשים והימים שכותבים בשטרות הוא על פי הלוח העברי שתלוי במולד הירח, ועיבור השנים, אולם את מנין השנים נהגו בעבר למנות לפי שנות כהונה של המלך, הגמרא קובעת ששנת כהונה של מלכי ישראל מסתיימת בא' בניסן, ושל מלכי אומות העולם בא' תשרי, כך שגם אם המלך הוכתר יום אחד לפני כן, בשטר יהיה כתוב "א' בניסן שנה השנית למלך פלוני...".

במשך מאות שנים היו מונים את השנים לפי ספירת הממלכה היוונית-סלווקית, ספירה זו כונתה בשם 'מנין השטרות', אולם ברבות השנים נפסק השימוש בספירה זו והתחילו למנות גם את השנים על פי הלוח העברי, כלומר לבריאת העולם.