גט ישן
משנה | משנה, מסכת גיטין, פרק ח', משנה ד' |
---|---|
תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ע"ט עמוד ב', |
משנה תורה | משנה תורה לרמב"ם, הלכות גירושין, פרק ד', הלכות ה'–ו' |
שולחן ערוך | שולחן ערוך, אבן העזר, סימן קמ"ח, אבן העזר, סימן קל"ב |
גט ישן הוא כינוי לגט שטרם נתינתו הבעל והאישה התייחדו, לפי בית הלל חכמים גזרו שאסור לגרש בו מפני שאם האישה תלד שמא יאמרו שהגט קדם לבן, והוא פגום.
אישה שהתגרשה בגט ישן יכולה להינשא בדיעבד, אולם ישנם מקרים בהם הגט עלול להיות פסול כדין גט מוקדם, ואסורה להינשא וצריכה גט חדש, במקרים אחרים עלול הגט להתבטל לחלוטין.
הדין וטעמו
במשנה[1] הובאה מחלוקת בית שמאי ובית הלל בנוגע לכשרותו של גט, שלאחר שנכתב על ידי הסופר בציווי הבעל, ונחתם על ידי העדים, ולפני שהגט ניתן לאשה התייחדו הבעל והאישה, לפי בית שמאי הגט כשר ומותר לגרש בו לכתחילה, ולדעת בית הלל אסור לגרש בגט זה, "שמא יאמרו גיטה קודם לבנה", כלומר, שחוששים שמא תלד ויצא לעז על הבן שאימו נבעלה אחרי שהתגרשה מבעלה.
דין זה מבואר בפוסקים בכמה סיטואציות שונות:
- אחרי שציווה הבעל לכתוב גט ולחתום עליו חזר בו הבעל[2] מהרצון לגרש את אשתו, וחזר להתייחד איתה.
- הבעל מסר את הגט לשליח[3] כדי שיגרש בו את אשתו, ולפני שהספיק לגרש התייחדו הבעל והאשה.
- נתן גט לאשתו על מנת שהגירושין יחולו רק לאחר זמן[4], ובזמן הזה התייחדו.
בתלמוד ירושלמי[5] מבואר שבית שמאי לא חששו לכך משום שהם סוברים שאין אדם מגרש את אשתו אלא אם כן מצא בה ערות דבר[6], ואם כן אין חשש שיבעל, שהרי היא מאוסה בעיניו, ואילו בית הלל סוברים שאדם מגרש את אשתו אפילו אם הקדיחה תבשילו, ולכן קיים חשש שיתחרט מרצונו לגרשה ויחזור להתייחד עימה.
ניתן בתאריך
אם תאריך נתינת הגט תואם את התאריך שכתוב בגט, כתבו הראשונים[7] שהגט כשר לכתחילה, משום שאין חשש שיוציא לעז על הבן, שהרי השטר עצמו מראה שהבן קדם לגט[8].
בדיעבד
גם לדעת בית הלל אם עבר וגירש בגט ישן הדין הוא שהגירושין חלים[9], ונחלקו הראשונים האם לכתחילה צריך לחזור ולגרש בגט אחר, לפי רוב הראשונים[10] היא מותרת להינשא לכתחילה, ולפי רש"י ור"ן רק במקרה שהבעל איננו נמצא מותרת להינשא, אבל אם הבעל נמצא צריך לתת לה גט אחר.
לדעת הרא"ש[11] הסיבה שלא פסלו את הגט גם בדיעבד היא מפני שגם הבעל חושש ללעז שיצא על בנו ואם אכן בא עליה היה מחליף את הגט, וכותב גט חדש, ולכן סובר הרא"ש שבמקרה שכבר נתן את הגט ליד שליח ואחר כך התייחד עימה, והשליח נתן את הגט לאשה, לא תינשא בו וצריכה גט חדש.
גט מן האירוסין
גם אם הגט נכתב כדי לגרש בו את ארוסתו טרם הנישואין, אם התייחד איתה אסור לגרש בו לכתחילה, ונחלקו הראשונים במקרה שנישאו לאחר כתיבת הגט, לפי רבינו תם[12] והרא"ש הגט פסול לגמרי, מפני שבשונה מכל גט ישן כאן בוודאי הייתה בעילה[13], ולדעת רש"י[14] ורמב"ם[15] דינו כמו כל גט ישן, שאסור לגרש בו ואם עבר וגירש בו מגורשת.
ייחוד
גט ישן אסור לגרש בו רק אם שהו יחד בזמן שבין כתיבת הגט לנתינתו, ונחלקו הפוסקים במקרה שהבעל והאשה גרו באותה עיר לאחר שנכתב הגט האם יש לאסור לגרש בגט כזה, לדעת הרא"ש[16] אסור לגרש בו שמא התייחדו, ולדעת תוספות רי"ד[17], המאירי ור"ן רק במקרה שידוע בבירור שהתייחדו הגט פסול, אבל בשום מקרה לא גוזרים שמא התייחדו.
רק אם התייחדה עימו באופן שיש חשש שיבוא עליה הגט נפסל, אבל אם היה אדם נוכח שם בזמן ששהו יחד הגט כשר[18], דין זה נכון בכל אדם שהיה נוכח שם, חוץ משפחה שלה, מפני שליבה גס בה ואינה מתביישת ממנה.
גט מוקדם
גט ישן שאסור לגרש בו, אם עבר וגירש בו מגורשת, אולם במקרים מסוימים עלול גט כזה להיות פסול מדרבנן אפילו בדיעבד[19], כדין גט מוקדם (גט שהתאריך הנקוב עליו קודם לתאריך הגירושין), בנוגע לכך קיימות כמה שיטות בפוסקים:
לדעת הרשב"א[20] אם הגט נשאר בידי הבעל והוא נותן אותו בעצמו לאישה, הגט פסול מדין גט מוקדם, ורק אם מסר את הגט לשליח והתייחד עם אשתו לפני שניתן לה הגט, אז הגט כשר בדיעבד, משום שגט כזה יש לו קול ואין עליו את החששות של גט מוקדם, מאידך סובר הרא"ש[11] להיפך, שאם הגט נמסר לשליח הגט פסול בדיעבד, ורק אם הבעל נתן לה בעצמו את הגט, מותרת להינשא, משום שאז ישנה סבירות גבוהה יותר שלא נבעלה, כי הרי גם הבעל חושש ללעז שיצא על בנו, לדעת המשנה למלך[21] אם יצא הגט מתחת ידי הבעל והתייחדה איתו אחר כך הדין הוא שהגט בטל לגמרי.
לדעת הב"ח והתוספות יום טוב[22] גט ישן כשר בדיעבד אם ניתן באותו יום שנכתב, אולם לדעת הבית שמואל[23] במקרה כזה הגט כשר לכתחילה ואינו גט ישן.
לדעת הפני יהושע גט ישן כשר בדיעבד רק בגט מאוחר, כלומר גט שהתאריך שכתוב עליו הוא אחרי יום הנתינה בפועל, במקרה כזה הגירושין חלים רק בתאריך שכתוב בגט, אולם הרואים יאמרו שהתגרשה כבר בזמן הנתינה ואם יולד לה בן יצא לעז שגיטה קודם לבנה.
לדעת המאירי[24], הרמב"ם[25], הרמב"ן[26] והנמוקי יוסף, בגט ישן אין שום חשש של גט מוקדם, וכל הדין של גט מוקדם הוא רק לעניין גט שהתאריך שלו קודם לחתימת העדים, ולא בגט שהתאריך קודם לנתינה.
הערות שוליים
- ↑ משנה, מסכת גיטין, פרק ח', משנה ד'
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות גירושין, פרק ג', הלכה ה'
- ↑ רשב"א, מסכת גיטין, דף ע"ט עמוד ב', ד"ה ובית הלל, אולם לפי הרא"ש בגיטין פרק ח' סימן ח' בשם הרמ"ה במקרה זה הגט פסול גם בדיעבד ואסורה להינשא.
- ↑ העיטור מאמר ז', אולם בשו"ת ר"א בו הרמב"ם כתב שבמקרה כזה חוששים לביטול הגט.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, פרק ח', הלכה ט'
- ↑ משנה, מסכת גיטין, פרק ט', משנה י'
- ↑ רשב"א ורבינו תם בתוספות במסכת יבמות, דף נ"ב עמוד א' ובמסכת גיטין, דף כ"ו עמוד ב' וריטב"א ור"ן בגיטין שם.
- ↑ אולם הב"ח סובר על פי הטור, אבן העזר, סימן קל"ב, שגם במקרה כזה נחשב לגט ישן.
- ↑ כרבי אבא אמר שמואל ללישנא בתרא, במסכת גיטין, דף ע"ט עמוד ב', וללישנא קמא לא תינשא, ואם נישאת לא תצא.
- ↑ רמב"ם (הלכות גירושין, פרק ג', הלכה ה'), רשב"א, רא"ש, טור.
- ^ 11.0 11.1 רא"ש גיטין פרק ח' סימן ח', בשם הרמ"ה
- ↑ בתוספות, מסכת גיטין, דף כ"ו עמוד ב', ד"ה לכשאכנסנה.
- ↑ לפי ביאור הירושלמי בשיטת בית שמאי, באופן זה אפילו לפי בית שמאי הגט פסול, מפני שהרי בית שמאי לא התירו אלא במקרה של חשש שנבעלה, משום שסברו שאין לחשוש משום שהיא מאוסה בעיניו, אבל במקרה שידוע שנבעלה הגט פסול לכל הדיעות.
- ↑ רש"י, מסכת גיטין, דף כ"ו עמוד ב', ד"ה אינו גט כתב שבאופן זה נחשב לגט ישן.
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות גירושין, פרק ג', הלכה ו'
- ↑ שו"ת הרא"ש כלל מ"ה סימן ד', הובא בדרכי משה, אבן העזר, סימן קמ"ח, ובט"ז ס"ק ב' שם
- ↑ מסכת גיטין, דף י"ח
- ↑ משנה, מסכת גיטין, פרק ז', משנה ד'
- ↑ ואם גירש בו, לכתחילה לא תינשא, ואם נישאת הולד כשר
- ↑ רשב"א, מסכת גיטין, דף ע"ט עמוד ב', ד"ה ובית הלל.
- ↑ על הרמב"ם הלכות גירושין, פרק ג', הלכה ה'
- ↑ תוספות יום טוב, מסכת גיטין, פרק ח', משנה ד'
- ↑ בית שמואל, אבן העזר, סימן קמ"ח, סעיף קטן ה'
- ↑ מסכת גיטין, דף ע"ט עמוד ב'
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות גירושין, פרק ב', הלכה ב'
- ↑ רמב"ן, מסכת גיטין, דף י"ז עמוד ב'