משתמש:משכיל לאסף/רבי יוסף הכהן

רבי יוסף הכהן  (? - ג' באייר ה'תרי"ח) היה רב תוניסאי, ראב"ד טריפולי ו"חארה כבירה" (הרובע הגדול) בג'רבה.

רבי יוסף הכהן

אין תמונה חופשית
לידה	ג'רבה
פטירה	ג' באייר ה'תרי"ח
תלמידיו	רבי נסים ביתאן, רבי שלום הכהן
שם השושלת	כהן אברי"ש
אב	רבי נסים הכהן
חתנים	רבי משה הכהן
ראב"ד טריפולי ה'תקע"ב–ה'תקפ"ב
ראב"ד 'חארה כבירה', ג'רבה ה'תקפ"ב–ה'תרי"ח

קורות חייו

נולד בג'רבה לרבי נסים הכהן ראב"ד ג'רבה. למד תורה אצל אביו. למד שחיטה אצל דודו רבי רחמים הכהן, אך בפועל לא שימש כשוחט. למד עם רבי רחמים חורי, שהיה מבוגר ממנו בהרבה.

נישא לבת רבי מיימון כהן, מחכמי ג'רבה. מאוחר יותר בטריפולי נשא אישה שניה^{[דרושה הבהרה]}

בה'תקע"ב מונה לראב"ד טריפולי. בה'תקפ"ב כשדודו רבי רחמים הכהן, ששימש כראב"ד ג'רבה, עמד לעלות לארץ ישראל, פיצל את תפקיד הראב"ד לשניים, את בן אחיו רבי יוסף מינה לראב"ד "חארה כבירא" ואת בן אחותו רבי שאול הכהן לראב"ד "חארה צגירא" (הרובע הקטן). רבי יוסף חזר לג'רבה והחל לשמש כראב"ד חארה כבירה. הרבנות בכל אחת מהקהילות בג'רבה היו נפרדים, אך מאחר שרק ב'חארה כבירה' היה בית דין של שלושה דיינים, היו תושבי 'חארה צגירא' כפופים לו בענייני משפט.

בשנת ה'תקפ"ג כשנה לאחר מינויו, התעורר ריב בין קהילת 'חארה כבירא' לקהילת 'חארא צגירא', והוא הגיע גם לתוך קהילת 'חארה כבירא' בעצמה, מחלוקת בין וותיקי 'חארא כבירא' לבין המשפחות שמוצאם מ'חארא צגירא'. המחלוקת הופנתה גם כנגד רבי יוסף שמוצא משפחתו היה מ'חארה צגירא'. בעקבות כך, רבי יוסף יחד עם המשפחות שמוצאם מ'חארה צגירא' ייסדו בית כנסת חדש ב'חארה כבירא' בשם 'צלא הדגתייא' (שנקרא גם 'בית כנסת הכהנים', כי כל מתפלליו היו כהנים) בו יתפללו וינהגו כמנהגי 'חארה צגירא'. כמו כן הודיע כי הוא פורש מתפקידו עקב מחלוקת קשה בתוך הקהילה שבעקבותיה הציבור לא נשמע לו. באותו זמן בן דודתו רבי שאול הכהן ראב"ד 'חארה צגירא' עזב את ג'רבא מפני המחלוקת ועבר לעיר לטוניס. בתגובה, רבני טוניס רבי יצחק טייב ורבי יהודה הכהן שלחו ליהודי ג'רבה מכתב תוכחה, בו כתבו בין היתר: "ועוד קמו משם מן הפריצים שיש לכם שאפילו על הבית דין נתפרצו ושפטו שופטיהם... ובפרט כי שני התלמידי חכמים הללו שאין לכם כמותם משכו ידיהם בגלל הפריצים" במכתבם דרשו רבני טוניס מיהודי ג'רבא להתנצל בפני רבניהם ולשדלם לחזור למשרתם. אכן המאמצים נשאו פרי והם חזרו למשרתם כבראשונה. באותו זמן בית הדין בטוניס פסק שמעכשיו בית הדין שבחארה כבירה אינו רשאי להתערב יותר בענייני חארה צגירא חוץ מענייני גיטין, שבית הדין בטוניס עיר הבירה דרש שינתנו גיטין רק על ידי רבי שאול ורבי יוסף יחד, ולכן מדי יום רביעי, בן דודתו רבי שאול הכהן היה מגיע לחארה כבירא לבית דינו של רבי יוסף לדון יחד בענייני גיטין. במשך השנים נשלח על ידי בית הדין בתוניס לתווך במחלוקת שפרצה בתוך קהילת 'חארה צגירא'.

לאחר שלא רצה להתפרנס ממשרת הרבנות, עבד לפרנסתו כצורף והתעשר מכך.

למרות עיסוקיו בעניינים ציבוריים הקדיש מזמנו ללמד תלמידים גמרא והלכה, הוא מסר שיעורי עיון בבית מדרשו "צלא הדגתייא". סבר שיש לבחורים ללמוד גם הלכה לצד לימוד גמרא. עסק בכתיבת קמיעות והם התפרסמו כמחוללי ניסים. נפטר במוצאי שבת ג' אייר ה'תרי"ח.

כתביו

מכתביו על התורה והלכות פדיון הבן שהועתקו על ידי נינו רבי כלפון משה הכהן, הודפסו בספר "כלם אנשים" בשם "שארית יוסף" (נתיבות ה'תשנ"ד).

מפסקיו מובאים בספריו של רבי כלפון משה הכהן, ובספר ממלכת כהנים בשם תלמידו רבי שלום הכהן. מחידושיו על הש"ס מובאים בספר "כסא רחמים" של רבי רחמים חורי (הראשון).

מתקנותיו

מתקנותיו בג'רבה:

• תקיעה בשופר קודם כניסת השבת מעל אחד מגגות העיר כפי שנפסק בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן רנ"ו סעיף א').
• עני המבקש צדקה ומתאפשר לו לעבוד לפרנסה, לתת לו כסף רק כדי הצורך להשקיע בפתיחת עסק ולא יותר מכך.

מתקנותיו בבית מדרשו "צלא הדגתייא":

• השליח ציבור לא מכריז "כהנים" קודם לברכת כהנים, מכיון שרוב המתפללים היו כהנים ורובם יצטרכו לעלות לדוכן ולא ישארו מתפללים שיענו אמן על הברכה, ואכן היו כהנים שלא עלו לדוכן, כדי שיוכלו לענות אמן.
• שלא למכור את עליית "כהן ולוי" (בג'רבה לא היו לויים והכהן שעלה לתורה היה זוכה תמיד בעליית "לוי") אף על פי שכל הציבור בבית הכנסת היו כהנים.
• לא להמתין לסיום תפילת העמידה של אדם חשוב באשר הוא, בכדי למנעו טורח הציבור.

צוואתו למשפחתו:

• להתחתן רק עם קרוב משפחה, ולא לישא את בת אחותו כצוואת רבי יהודה החסיד.

מפסקיו

אף על פי שנשארו ממנו מעט מאוד תשובות בהלכה, כמה מפסיקותיו היו מפורסמות בג'רבה ונכתבו על ידי תלמידו רבי שלום הכהן:

• לא לאכול בפסח מאכלים העשויים מקמח מצה, משום מראית העין.
• לא לברך על מים תוך כדי אכילת קוסקוס, כדין מים שבאים בתוך הסעודה, כי בג'רבה אכילת קוסקוס נחשבת קביעות סעודה.
• התיר להעלים מכס, כי מלך תוניס אינו מלך, אלא ווסאל תורקי, וגם משום "שלא השווה גזירתו לכל בני מלכותו", אלא הכביד את המכס על היהודים במיוחד.

תלמידיו

• רבי נסים ביתאן.
• רבי שלום הכהן רבה של זרזיס, אבי רבי כלפון משה הכהן.

משפחתו

• חתנו רבי משה הכהן (נישא לבתו הבכורה, ולאחר פטירתה נשא את אחותה), תלמיד חכם ופוסק הלכה, כונה "החיד"א הג'רבאי" בגלל נסיעותיו הרבות למדינות שונות, בנו של רבי שאול הכהן ראב"ד 'חארה צגירא' בג'רבה.
• בנו רבי כמוס הכהן. בנו של רבי כמוס היה רבי אברהם הכהן, נרצח על ידי ערבי בשנת ה'תרל"ד, בתו נישאה לרבי כלפון משה הכהן, מוציא לאור את ספרו של חמיו "בני אברהם" (ירושלים התרס"ה).
  • חתנו רבי שלום הכהן ראב"ד זרזיס,
    • בנו רבי כלפון משה הכהן ראב"ד ג'רבא.

לקריאה נוספת

• רבי שושן הכהן, ממלכת כהנים בערכו (מהדורה שניה, מכון "אורות הנאמ"ן" ה'תשפ"ב).
• הרב בנימין רפאל הכהן, מלכי תרשיש בערכו (ירושלים ה'תשמ"ו).

הערות שוליים

קטגוריה:אבות בתי דין ג'רבה קטגוריה:לוב: אבות בתי דין קטגוריה:רבנים ג'רבאים