משתמש:מקוה/מקורות מהימנים
ערכים במכלול צריכים להתבסס על מקורות מהימנים, שפורסמו, תוך הקפדה על הבאת כל הדעות המשמעותיות בנושא שהופיעו באותם מקורות (ראו המכלול:נקודת מבט נייטרלית). אם לא ניתן למצוא מקורות מהימנים על נושא מסוים, לא אמור להיות במכלול ערך עליו.
מדיניות זו עוסקת במהימנותם של סוגים שונים של מקורות. המדיניות בנושא המקורות היא המכלול:יכולת אימות המידע, המחייבת מקור מדויק עבור כל חומר שעורער או עשוי להיות מעורער, ובפרט לטענות ופרשנויות. מדיניות האימות מיושמת בקפדנות על כל החומר במרחב הראשי - ערכים ורשימות - ללא יוצא מן הכלל, ובפרט על ביוגרפיות של אנשים חיים, האומרת:
יש להסיר חומר שנוי במחלוקת על אנשים חיים (או, במקרים מסוימים, נפטרו לאחרונה) שהוא ללא מקור או שמקורו גרוע - בין אם החומר שלילי, חיובי, ניטרלי או סתם מפוקפק - יש להסיר מיד וללא המתנה לדיון.
דף מדיניות זו היא דף נלווה לדף "המכלול:יכולת אימות מידע" המהווה מדיניות בסיסית. במקרה של סתירה בין מדיניות זו לבין דף המדיניות הבסיסית, הרי שהמדיניות הבסיסית מקבלת עדיפות, ועל העורכים לנסות לפתור את הפער. מדיניות נוספת הרלוונטית לסוגיית המקורות הן המכלול:ללא מחקר מקורי והמכלול:ביוגרפיות של אנשים חיים. לשאלות על מהימנות מקורות מסוימים, ראו המכלול:מקורות מהימנים/לוח מודעות.
סקירה כללית
ערכים צריכים להתבסס על מקורות אמינים, בלתי תלויים, שפורסמו עם בדיקת עובדות ודיוק. המשמעות היא שאנו מפרסמים רק את הניתוח, השקפות והדעות של כותבים מהימנים, ולא אלה של מכלולאים שקראו ופירשו בעצמם חומר מקור ראשוני. הדוגמאות הבאות מכסות רק חלק מהסוגים האפשריים של מקורות אמינים ובעיות מהימנות, ולא נועדו להיות ממצות. המקור הנכון תלוי בהקשר, השכל הישר ושיפוט העורך הם חלק בלתי נפרד מהתהליך.
הגדרה של מקור
מקור הוא המקום ממנו מגיע החומר. לדוגמה, מקור יכול להיות ספר או דף אינטרנט. מקור יכול להיות אמין או לא אמין עבור החומר שהוא אמור לתמוך בו. מקורות מסוימים, כגון טקסטים שלא פורסמו וידע אישי של העורך עצמו, אסורים.
מקור המצוטט במכלול עשוי להתייחס לכל אחד משלושת המושגים הבאים:
- היצירה עצמה (המאמר, הספר)
- יוצר היצירה (הכותב, הסופר, העיתונאי)
- המוציא לאור של העבודה (לדוגמה, רנדום האוס או הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' )
כל אחד מהשלושה יכול להשפיע על מהימנות המידע שהמקור תומך בו. מקורות מהימנים הם חומרים שפורסמו בתהליך אמין, מחברים הנחשבים כסמכותיים ביחס לנושא, או שניהם. עובדות אלו (שהחומר פורסם בתהליך אמין, או שהמחבר נחשב סמכותי בנושא) צריכות להיות ניתנים להוכחה לאנשים אחרים.
הגדרה של פורסם
המונח "פורסם" מקושר לרוב לחומרי טקסט, בפורמט מודפס מסורתי או מקוון; עם זאת, חומרי אודיו, וידאו ומולטימדיה שהוקלטו ואז שודרו, הופצו או הועברו לארכיון בעל מוניטין עשויים גם הם לעמוד בקריטריונים הדרושים כדי להיחשב כמקורות אמינים. כמו טקסט, מדיה חייבת להיות מופקת על ידי מקור מהימן ולצטט אותה כהלכה. בנוסף, עותק ארכיון של המדיה חייב להתקיים. נוח, אך בשום אופן לא הכרחי, שעותק הארכיון יהיה נגיש דרך האינטרנט.
חומרי אודיו, וידאו ומולטימדיה שהוקלטו על ידי גורם בעל מוניטין, אך לא נשמר מהם עותק ארכיון מקצועי תקין, לא נחשבים למקורות אמינים. כמו כן אם הארכיון אינו בעל מוניטין - אין החומר נחשב למקור מהימן.
ההקשר חשוב
מהימנות המקור תלויה בהקשר. לפיכך יש לשקול בקפידה כל מקור כדי לשפוט האם הוא מהימן לאמירה המופיעה בערך במכלול, ומהווה מקור מתאים לתוכן זה.
ככלל, ככל שיותר אנשים עסקו בבדיקת עובדות, ניתוח סוגיות משפטיות ובדיקת הכתיבה, כך הפרסום אמין יותר. מידע הנמסר בדרך אגב על ידי מקור מהימן אחר שאינו קשור לנושאים העיקריים של הפרסום עלול להיות לא מהימן, על העורכים לצטט מקורות המתמקדים בנושא הנדון במידת האפשר. מקורות אמורים לתמוך ישירות במידע כפי שהוא מוצג בערך במכלול.
הגיל קובע
במיוחד בתחומים מדעיים ואקדמיים, מקורות ישנים יותר עשויים להיות לא מדויקים מכיוון שמידע חדש יצא לאור, תיאוריות חדשות הוצעו או אוצר המילים שונה. בתחומים כמו פוליטיקה או אופנה, חוקים או טרנדים עשויים להפוך טענות ישנות ללא נכונות. הקפד לבדוק במקורות ישנים יותר שההנחות לא התחלפו, במיוחד אם סביר להניח שתגליות או התפתחויות חדשות התרחשו בשנים האחרונות. ברפואה בפרט, מקורות חדשים יותר, מועדפים בדרך כלל.
לפעמים מקורות חדשים עלולים להיות חדשים מדי להשתמש בהם, לדוגמה חדשות מתפרצות (כאשר דיווחים מאוחרים יותר עשויים להיות מדויקים יותר), או מקורות ראשוניים שמתיימרים להפריך הסכמה ארוכת שנים או להציג תגלית חדשה (במקרה זה המתנה למחקרים המנסים לבדוק את התגלית, או ביקורות המאמתות את השיטות בהן נעשה השימוש לגילוי, עשוי להיות רעיון טוב).
לגבי אירועים היסטוריים, דיווחים ישנים יותר (קרובים יותר לאירוע, אך לא קרובים מדי כך שהם מועדים לשגיאות של חדשות מתפרצות) נוטים להיות בעלי הפרטים הרבים ביותר, וסביר פחות שיהיו שגיאות על ידי העתקה וסיכום חוזרים ונשנים. עם זאת, ייתכן שמקורות משניים ושלישוניים חדשים יותר עשו עבודה טובה יותר באיסוף דוחות נוספים ממקורות ראשוניים ופתרון קונפליקטים, תוך שימוש בידע מודרני כדי להסביר בצורה נכונה דברים שמקורות ישנים יותר לא יכלו להסביר, או להישאר נקיים מהטיות שעלולות להשפיע על מקורות שנכתבו בזמן שהקונפליקטים המתוארים עדיין היו פעילים או מורגשים מאוד.
מקורות בכל גיל עשויים ללקות בניפוח יתר על המידה של אירועים בטווח הזמן הקרוב ללא מבט היסטורי רחב(אנ'), ויש לאזן זאת על ידי עריכה מדויקת.
כמה סוגי מקורות
ערכים רבים במכלול מסתמכים על חומר אקדמי. כאשר הם זמינים, פרסומים אקדמיים ובעלי ביקורת עמיתים, מונוגרפיות מדעיות וספרי לימוד, הם בדרך כלל המקורות המהימנים ביותר. עם זאת, חלק מהחומרים האקדמיים עשויים להיות מיושנים, בתחרות עם תיאוריות חלופיות, שנויות במחלוקת בתחום הרלוונטי, או שהשיח האקדמי המרכזי מתעלם ממנו במידה רבה בגלל היעדר מקורות. נסה לצטט הסכמה מדעית עדכנית כאשר זה אפשרי, מתוך הבנה שלעתים קרובות זה לא אפשרי. מקורות אמינים לא אקדמיים עשויים לשמש גם במאמרים על נושאים אקדמיים, במיוחד חומרים מפרסומי מיינסטרים איכותיים. ההחלטה אילו מקורות מתאימים תלויה בהקשר. יש להקפיד על ייחוס וציטוט של טענות ועובדות, תוך ציון המקורות בהערות שוליים כאשר אין הסכמה בין המקורות.
עבודות מחקריות
- העדיפו מקורות משניים - ערכים צריכים להסתמך על מקורות משניים במידת האפשר. לדוגמה, מאמר הסוקר מחקר קיים, מאמר סקירה, מונוגרפיה או ספר לימוד, הוא לרוב טוב יותר מעבודת מחקר ראשית. כאשר מסתמכים על מקורות ראשוניים, מומלץ לנקוט משנה זהירות. למכלולאים אסור לפרש לעצמם את התוכן של מקורות ראשוניים (ראה מחקר מקורי נקודת מבט נייטרלית).
- עבודה מחקרית מהימנה - חומר כגון מאמר, ספר, מונוגרפיה או עבודת מחקר, שנבדקה על ידי קהילת המומחים, נחשב לאמין, כאשר החומר פורסם במקורות בעלי ביקורת עמיתים נחשבים או בעיתונות אקדמית נחשבת.
- עבודות דוקטורט - ניתן להשתמש בעבודות גמר או תזה שנכתבו כחלק מהדרישות לדוקטורט, והן זמינות לציבור (רובן בהשאלה בין-ספרייתית או מפרוקווסט), אך יש לנקוט בזהירות, מכיוון שהן לרוב, מקורות ראשוניים. חלקם עברו תהליך של ביקורת עמיתים אקדמית, ברמות שונות של קפדנות, אך חלקם לא. במידת האפשר, השתמש בתזות שצוטטו בספרות או שנבדקו על ידי גורמים בלתי תלויים. מאידך, עבודות גמר לא נבדקות ואינן נחשבות כמפורסמות ולכן אינן מקורות מהימנים ככלל. חלק מהתזות מתפרסמות מאוחר יותר בצורה של מונוגרפיות אקדמיות או מאמרים בביקורת עמיתים, ואם הם זמינים, הם בדרך כלל עדיפים על התזה המקורית כמקורות. עבודת מאסטר ותזה נחשבות אמינות רק אם ניתן להוכיח שהייתה להן השפעה מדעית משמעותית.
- בדיקת ציטוטים - ניתן לבדוק אם המקור צוטט על ידי מומחים בתחום, ובכך לוודא שהמקור נמצא בשיח האקדמי. ניתן לבדוק זאת באינדקסים של ציטוטים או רשימות כמו DOAJ (אנ'). יצירות שפורסמו בכתבי עת שאינם נכללים במאגרי מידע מתאימים, במיוחד אם מדובר בתחומים מכוסים היטב במאגרי המידע, חשודות כמבודדות מהשיח האקדמי המיינסטרים, אם כי בשאלה האם זה מתאים לשימוש, הדבר יהיה תלוי בהקשר. בדיקת הציטוטים עלול להטעות אם מחבר מצטט את עצמו לעתים קרובות.
- מחקרים בודדים - מחקרים בודדים נחשבים בדרך כלל לא סופיים, ועשויים להשתנות לאור מחקרים אקדמיים נוספים. אם המחקר הבודד הוא מקור ראשוני, בדרך כלל אין להשתמש בו אם יש מקורות משניים המכסים את אותו תוכן. המהימנות של מחקר בודד תלויה בתחום. הימנע ממשקל יתר בעת שימוש במחקרים בודדים בתחומים כאלה. מחקרים המתייחסים לתחומים מורכבים ומעורפלים, כגון רפואה, הם פחות מובהקים ויש להימנע מהם. מקורות משניים, כגון מטה-אנליזות, ספרי לימוד ומאמרי סקירה אקדמיים מועדפים כאשר הם זמינים, כדי לספק הקשר מתאים.
- POV וביקורת עמיתים בכתבי עת – יש להישמר בכתבי עת שקיימים בעיקר כדי לקדם נקודת מבט מסוימת. טענה של ביקורת עמיתים אינה אינדיקציה לכך שכתב העת זוכה להערכה מדעית, או שאכן מתקיימת ביקורת עמיתים משמעותית. כתבי עת שאינם זוכים לביקורת של הקהילה האקדמית הרחבה, אינם אמורים להיחשב מהימנים, אלא בכדי להציג את דעות הקבוצות המיוצגות על ידי כתבי עת אלה.
- כתבי עת טורפים - חלק מהכתבים הם באיכות נמוכה מאוד שיש להם רק ביקורת עמיתים סמלית, אם בכלל (ראה כתב עת טורף). כתבי עת אלה מפרסמים כל מה שיוגש אם המחבר מוכן לשלם אגרה. חלקם מרחיקים לכת ומחקים את שמותיהם של כתבי עת מבוססים (ראה כתבי עת חטופים). לרוב, היעדר סקירת עמיתים מהימנה, מרמזת שיש להתייחס למאמרים בכתבי עת כאלה באופן דומה למקורות בפרסום עצמי. אם אינך בטוח לגבי איכותו של כתב עת, בדוק שהמערכת מבוססת באוניברסיטה מוסמכת מכובדת, ושהוא נכלל באינדקס הציטוטים האיכותי הרלוונטי - היזהרו מאינדקסים שרק מפרטים כמעט את כל הפרסומים, ואינם בוחנים את כתבי העת שהם מפרטים. לתוכן רפואי, יש הנחיות נוספות.
- Preprints - (אנ'), כגון אלו הזמינים במאגרים כמו arXiv, medRxiv או bioRxiv, אינם מקורות אמינים. מחקר שלא ספג ביקורת עמיתים דומה לבלוג, מכיוון שכל אחד יכול לפרסם אותו באינטרנט. השימוש בהם נמנע בדרך כלל, אלא אם הם עומדים בקריטריונים לשימוש מקובל במקורות בפרסום עצמי. עם זאת, קישורים למאגרים כאלה יכולים לשמש כקישורים בעלי גישה חופשית למאמרים שפורסמו לאחר מכן בספרות מקובלת.
עיתוני ואתרי חדשות
מקורות חדשותיים מכילים לרוב גם תוכן עובדתי וגם דעות אישיות. ככל שמדובר בתוכן עובדתי, נוטים לייחס אמינות מירבית לדיווחי גופי חדשות מבוססים, אך אמינות פחותה למקורות פחות מבוססים. אם העיתון או האתר פרסם ידיעה שהופצה על ידי סוכנויות כגון רויטרס, אינטרפקס, סוכנות הידיעות הצרפתית, יונייטד פרס אינטרנשיונל או AP, האחראיות לרוב על הדיוק העובדתי, יש לצטט את הסוכנות בנוסף למקור שציטט אותה מחדש.
פרשנות עריכה, ניתוח ומאמרי דעה, בין אם נכתבו על ידי עורכי העיתון או האתר (מאמרי מערכת) ובין אם מחברים חיצוניים (כמו מכתב למערכת מאישים בולטים, או טורי דעה) הם מקורות עיקריים מהימנים להצהרות המיוחסות לאותו עורך או מחבר, אך רק לעתים נדירות הם מקור מהימן לקביעת עובדות.
- כאשר לוקחים מידע מתוכן דעה, זהות המחבר עשויה לסייע בקביעת מהימנות. בחלק מהעיתונים עדיין יש כתבים מומחים שניתן לצטט בשמם את העובדות שהם מציגים כעובדות. אם הכותב איננו בר סמכא בתחום, יש לייחס את הדעה למחבר בגוף הטקסט, ולא לייצג אותה כעובדה.
- מקורות איכותיים טובים בדרך כלל מדיווחים חדשותיים בנושאים אקדמיים.
- עיתונים ואתרים רבים מעתיקים "הודעות לעיתונות" של הדוברויות בשינויים מינוריים, ולכן יש להתייחס לכתבה המעתיקה את ההודעה באותו המשקל של ההודעה עצמה.
- לדיווח על שמועות יש ערך אנציקלופדי מוגבל, אם כי במקרים מסוימים אפשר לציין אותם כשמועות, אם ניתן לאמת את השמועות, והשמועות עצמן ראויות לציון ללא קשר לשאלה אם הן נכונות או לא. המכלול איננו המקום להעברת רכילות ושמועות (גם לא בדפי השיחה).
- עיתונים ואתרים חדשותיים משתמשים לפעמים בערכי המכלול (או ויקיפדיה) כמקור לעבודתם. לכן על העורכים להיזהר ממקורות מעגליים.
- בשאלה האם פרסום בעיתון או אתר מהווה מקור אמין על התוכן, יש לדון תמיד לגוף הענין הספיציפי.
- אין להצהיר על מקורות מרובים עבור כל כתבה של סוכנות ידיעות, מקורות כאלה הם בעצם מקור יחיד.
- הסימנים לכך שעיתון או אתר חדשות עוסק בבדיקת עובדות, ויש לו מוניטין של דיוק, הם פרסום של הבהרות לכתבות שהתבררו כשגויות באופן מלא או חלקי, וחשיפה של ניגודי עניינים.
אתרים מסחריים
אף על פי שהנחיות התוכן לקישורים חיצוניים אוסרות קישור ל"דפי אינטרנט בודדים שקיימים בעיקר כדי למכור מוצרים או שירותים", מותר לקשר לחנות ספרים דיגיטלית בערך של הספר, על מנת לאמת דברים כמו כותרות ותאריכי ההוצאה לאור. מקורות עיתונאיים ואקדמיים עדיפים, עם זאת, ויש להחליף קישורי מסחר אלקטרוני במקורות אמינים לא מסחריים אם זמינים.
לדירוגים המוצעים על ידי ספקים (כגון רשימות רבי מכר באמזון) יש בדרך כלל לפחות אחת מהבעיות הבאות:
- ייתכן שלא ניתן לספק מקור יציב לדירוג לכאורה.
- כאשר הוא מפורסם רק על ידי הספק, כלומר אין מקור בלתי תלוי אמין המאשר את הדירוג כרלוונטי, הדירוג בדרך כלל לא יהיה בעל משקל מספיק כדי להזכיר אותו בכל מאמר.
מסיבות אלה, יש להימנע מפרסום דירוגים כאלה במרחבי התוכן במכלול.
מקורות מוטים או דעתניים
ערכים במכלול נדרשים להציג נקודת מבט נייטרלית. עם זאת, מקורות מהימנים אינם נדרשים להיות ניטרליים, לא משוחדים או אובייקטיביים. לפעמים מקורות לא ניטראליים הם המקורות הטובים ביותר לתמיכה במידע על נקודות המבט השונות על נושא מסוים.
המקורות הנפוצים להטיה כוללים אמונות פוליטיות, פיננסיות, דתיות, פילוסופיות או אחרות. אף על פי שמקור עשוי להיות מוטה, הוא עשוי להיות אמין בהקשר הספציפי. כאשר עוסקים במקור בעל פוטנציאל מוטה, על העורכים לשקול האם המקור עומד בדרישות הרגילות למקורות מהימנים, כגון אם המקור עבר ביקורת עריכה, וכן אם יש למקור מוניטין של בדיקת עובדות.
יש לכתוב את הטענות באופן המיוחס לטוען, כמו: החוקר הרב שמואל קלמן מירסקי כתב ש..." ; "לפי הרב ראובן מרגליות..."; או "המועמד הרפובליקני השמרני לנשיאות בארי גולדווטר האמין בכך..."; או "יש שציינו ש..." ובהערה לייחס את המציינים לכך.
מקורות מפוקפקים ומתפרסמים בעצמם
מקורות מפוקפקים
מקורות שלא בודקים את העובדות לפני פרסומם, או הידועים בכך שהחומר לא עובר ביקורת, נחשבים למקורות מפוקפקים. מקורות כאלה כוללים אתרי אינטרנט ופרסומים המביעים דעות המפורסמות כקיצוניות, בעלות אופי קידום מכירות, או שמסתמכות במידה רבה על שמועות ודעות אישיות. מקורות מפוקפקים בדרך כלל אינם מתאימים לציטוט טענות שנויות במחלוקת על צד שלישי, הכוללות תביעות נגד מוסדות, אישים חיים או מתים, כמו גם ישויות לא מוגדרות יותר. השימושים הנכונים במקור מפוקפק מוגבלים מאוד.
היזהרו ממקורות שנשמעים אמינים אך אין להם מוניטין של בדיקת עובדות ודיוק שהנחיה זו דורשת. [1] לעיתון או כתב עת שמכילים מידע עובדתי מהימן ב-100% - עשוי להיות מוניטין של עיתון בעל התנהגות "דורסנית", הכוללת שיטות עסקיות מפוקפקות או תהליכי ביקורת עמיתים המעוררים דאגה לגבי מהימנות תוכן העיתון.
תוכן ממומן
תוכן ממומן או שיווקי אינו מקובל בדרך כלל כמקור, מכיוון שהוא משולם על ידי מפרסמים ועוקף את תהליך העריכה של הפרסום. פרסומים מהימנים מציינים בבירור תוכן שיווקי או פרסומי בכותרת הכתבה או עם תגית 'פרסומת'. מסיבה זו, עיתונים ומקורות שאינם מתייגים כהוגן תוכן ממומן - אינם נחשבים למקורות מהימנים.
מקורות בהוצאה עצמית (מקוון ונייר)
כל אחד יכול ליצור דף אינטרנט אישי או לפרסם ספר משלו ולטעון שהוא מומחה בתחום מסוים. מסיבה זו, מקורות בהוצאה עצמית אינם מקובלים במידה רבה כמקור מהימן. ספרים וניוזלטרים בהוצאה עצמית, דפים אישיים באתרי רשתות חברתיות, ציוצים ופוסטים בפורומים באינטרנט הם כולם דוגמאות למדיה בהוצאה עצמית.
מקורות מומחים בהוצאה עצמית עשויים להיחשב מהימנים כאשר הם מופקים על ידי מומחה מבוסס בנושא, שעבודתו בתחום הרלוונטי פורסמה בעבר על ידי פרסומים מהימנים ובלתי תלויים. מאידך, לעולם אל תשתמש במקורות בהוצאה עצמית כמקורות עצמאיים על אנשים חיים, גם אם המחבר הוא מומחה, חוקר מקצועי ידוע או סופר.
תוכן שנוצר על ידי משתמשים
תוכן מאתרים שהתוכן שלהם נוצר ברובו על ידי משתמשים אינו מקובל בדרך כלל. אתרים עם תוכן שנוצר על ידי משתמשים כוללים אתרי אינטרנט אישיים, בלוגים אישיים וקבוצתיים (למעט בלוגים של עיתונים ומגזינים), חוות תוכן, פורומים באינטרנט, אתרי מדיה חברתית, שירותי אירוח וידאו ותמונה, רוב אתרי הויקי ואתרים אחרים שנכתבים על ידי גולשים.
דוגמאות לאתרים לא מקובלים שנוצרו על ידי משתמשים הם המכלול, ויקיפדיה, טוויטר, פייסבוק, טאמבלר, אינסטגרם, Reddit, IMDb, Find a Grave ו-ODMP. כמו כן אתרים המיועדים לדירוגים וביקורות מידע (כגון Rotten Tomatoes), על אף שהם עשויים להיות אמינים, הרי שהדירוגים מתבצעים על סמך ביקורות של משתמשים, ואלו לא תמיד אמינים. בפרט יש לציין כי קישורי בינוויקי אינם מקורות אמינים.
מקורות בפרסום עצמי ומקורות מפוקפקים כמקורות על עצמם
מקורות בהוצאה עצמית או מפוקפקים עשויים לשמש כמקורות מידע טובים, במיוחד בערכים על כותבי המקורות, כל עוד מתקיימים הקריטריונים הבאים:
- החומר אינו משרת את המקור יתר על המידה או בטענה חריגה.
- החומר אינו כרוך בתביעות לגבי צדדים שלישיים (כגון אנשים, ארגונים או גופים אחרים).
- החומר לא טוען טענות חדשות על אירועים שאינם קשורים ישירות לנושא.
- אין ספק סביר באשר לאותנטיות שלו.
- הערך במכלול אינו מבוסס בעיקרו על מקורות כאלה.
דרישות אלה חלות גם על דפים מאתרי רשתות חברתיות כגון טוויטר, טאמבלר ופייסבוק. השימוש בחומר ממקור עצמי צריך להיות מינימלי. הרוב הגדול של כל ערך צריך להישאב ממקורות בלתי תלויים.
תוכן שלא פורסם
תוכן שלא פורסם כלל אינו נחשב למקור במכלול, ללא חריגים. מסיבה זו לא ניתן לקשר לחומר המאוחסן ב-Google Drive. כמו כן תוכן הנמצא בכתב יד, או מדיה שלא הועברה לארכיון ממוסד כלשהו, אינם נחשבים כתובן שהתפרסם, ולא ניתן להפנות אליהם כמקור לנכתב בערכי המכלול.
כדי להשתמש בחומר שפורסם אך לא הועבר לארכיון ממוסד כלשהו, יש להעבירם למחלקת OTRS של המכלול, בצירוף הפרטים הרלוונטיים, ואלו יעבירו את החומר לספרייה הלאומית, ורק לאחר קבלת מספר פריט בארכיון הספרייה - ניתן יהיה להשתמש בחומר כמקור לעובדה או טענה כלשהי.
אמינות בהקשרים ספציפיים
ביוגרפיות של אנשים חיים
על העורכים להקפיד במיוחד בכתיבת חומר ביוגרפי על אנשים חיים. יש להסיר מיידית חומר שנוי במחלוקת ללא מקור על אדם חי או שמקורו לקוי; ואין להעבירו לדף השיחה. כלל זה חל על כל חומר הקשור לאנשים חיים ולא רק במרחב הערכים.
מקורות ראשוניים, משניים ושלישוניים
ערכים במכלול צריכים להתבסס בעיקר על מקורות משניים אמינים, כלומר, מסמך או הקלטה שמתייחסים או דן במידע שהוצג במקור במקום אחר.
ניתן לצטט מקורות שלישוניים בעלי מוניטין, כגון ספרי לימוד אוניברסיטאיים ברמת מבוא, אלמנכים ואנציקלופדיות. עם זאת, אף על פי שערכי המכלול הם מקורות שלישוניים, המכלול לא משתמש במנגנון שיטתי לבדיקת עובדות או דיוק. לפיכך, ערכי המכלול בעצמם אינם מקורות מהימנים לשום מטרה.
לעתים קרובות קשה להשתמש במקורות ראשוניים כראוי. אף על פי שהם יכולים להיות אמינים ושימושיים במצבים מסוימים, יש להשתמש בהם בזהירות כדי להימנע ממחקר מקורי. אף על פי שעובדות ספציפיות עשויות להילקח ממקורות ראשוניים, עדיפים מקורות משניים המציגים את אותו החומר. גם כאשר מתבססים על מקורות ראשוניים, יש להפנות לכל הטענות הפרשניות, הניתוחים או הטענות הסינתזיות על מקורות ראשוניים למקור משני, ולא לניתוח מקורי של חומר המקור הראשי על ידי עורכי המכלול.
טענות רפואיות
בנושאי רפאה יש להשתמש בסקירות כלליות או שיטתיות במקורות אמינים, בלתי תלויים, שפורסמו, כגון כתבי עת רפואיים בעלי מוניטין, ספרי לימוד סטנדרטיים מוכרים שנכתבו על ידי מומחים בתחום, או הנחיות רפואיות והצהרות עמדה מגופי מומחים בעלי מוניטין לאומי או בינלאומי, שפורסמו וישקפו במדויק את הידע הרפואי העדכני.
הדיוק של החומר המצוטט הוא בעל חשיבות עליונה, והדיוק של ציטוטים מאנשים חיים הוא רגיש במיוחד. כדי להבטיח דיוק, הטקסט של החומר המצוטט עדיף לקחת מהמקור המקורי המצוטט (ומצוטט אליו). אם זה לא אפשרי, אז הטקסט עשוי להילקח ממקור משני אמין (אידיאלי כזה הכולל ציטוט למקור). עם זאת, לא משנה מאין אתה לוקח את הטקסט המצוטט, חשוב להבהיר את המקור האמיתי של הטקסט, כפי שהוא מופיע בערך.
יש להתייחס למקורות משניים מפלגתיים בחשדנות מכיוון שהם עלולים לצטט בטעות או לצטט מחוץ להקשרם. במקרים כאלה, חפש אישור ניטרלי ממקור אחר.
עם זאת, כל ניתוח או פרשנות של החומר המצוטט צריכים להסתמך על מקור משני (ראה המכלול:מחקר מקורי).
קונצנזוס אקדמי
הצהרה שכל או רוב המדענים או החוקרים מחזיקים בדעה מסוימת דורשת מקורות מהימנים האומרים ישירות שכל המדענים או החוקרים או רובם מחזיקים בדעה זו. אחרת, יש לזהות דעות בודדות כדעות של מקורות מסוימים בעלי שם. על העורכים להימנע ממחקר מקורי במיוחד בכל הנוגע להצהרות גורפות המבוססות על סינתזות חדשות של חומר שונה. נאמר בפשטות, כל אמירה במכלול לפיה קיים קונצנזוס אקדמי בנושא מסוים חייבת להיות מגובה במקור מדוייק לכך, ולא להתבסס על דעה או הערכה של העורכים. מאמרי סקירה, במיוחד אלה המודפסים בכתבי עת לביקורת אקדמית המסקרים את הספרות, יכולים לסייע בהבהרת הקונצנזוס האקדמי.
הצהרות דעה
מקורות מסוימים עשויים להיחשב מהימנים כדי לקבוע שכך דעתו של מחברם, אך לא כדי לקבוע שאלו הן העובדות. דוגמה מצוינת לכך היא מאמרי דעה בעיתונים השונים. בעת השימוש בהם, יש לייחס בצורה ברורה את הדעות לכותבן ולהבהיר לקוראים שהם קוראים דעה.
חדשות מרעישות
הדיווחים החדשים ביותר מכילים לעתים קרובות אי דיוקים חמורים. כפרסום אלקטרוני, המכלול יכול וצריך להיות מעודכן, אך המכלול אינו עיתון והוא אינו צריך להיכנס לכל הפרטים של אירוע נוכחי בזמן אמת. עדיף להמתין יום או יומיים לאחר אירוע לפני הוספת פרטים לאנציקלופדיה, מאשר לעזור בהפצת שמועות שווא. זה נותן לעיתונאים זמן לאסוף מידע נוסף ולאמת טענות, ולרשויות החקירה לפרסם הודעות רשמיות.
דיווחי חדשות ראשוניים צריכים להחליף בהקדם האפשרי ברגע פרסום מידע מאומת יותר, במיוחד אם הדיווחים המקוריים האלה הכילו אי דיוקים. כל הסיפורים החדשים, ללא יוצא מן הכלל, הם מקורות ראשוניים, ויש להתייחס אליהם בזהירות.
ניתן להוסיף את {{אקטואלי}} לראש ערך העוסק באירוע חדשותי כדי להתריע בפני הקוראים על העובדה שחלק מהמידע במאמר עשוי להיות לא מדויק, ולהסב את תשומת הלב לצורך להוסיף מקורות משופרים ככל שהם הופכים להיות זמינים. עם זאת, אין להשתמש בתבניות אלה כדי לסמן ערכים הנמצאים בחדשות.
כותרות
כותרות חדשות - כולל כותרות משנה - אינן מקור מהימן. אם המידע נתמך על ידי גוף המקור, ציין אותו מהגוף. כותרות נכתבות כדי למשוך את תשומת הלב של הקוראים במהירות ובקצרה; הם עשויים להיות מוגזמים או חסרי הקשר, ולפעמים מכילים הגזמות או טענות מעוררות סנסציוניות מתוך כוונה למשוך את הקוראים למאמר. הם נכתבים לרוב על ידי עורכים ולא על ידי כותבי גוף הכתבה.
מקורות שהוצאו משימוש
מספר קטן של מקורות הוצא משימוש במכלול. זה אומר שאסור להשתמש בהם, אלא אם כן יש הסכמה ספציפית לעשות זאת. הוצאה משימוש מתרחשת באמצעות הודעה בלוח המודעות, בדרך כלל בלוח המודעות של המקורות המהימנים . זה שמור למקורות שיש להם היסטוריה משמעותית של בדיה או בעיות דיוק עובדתיות חמורות אחרות (למשל קידום תיאוריות קונספירציה מופרכות), בדרך כלל כאשר יש מספר רב של הפניות למקור המעוררות חששות לגבי שלמות המידע באנציקלופדיה.
אין להשתמש במקור שהוצא משימוש כדי לתמוך בטענות עובדתיות. אמנם ישנם חריגים לדיון על השקפתו של המקור עצמו על משהו, אך לעתים רחוקות אלה מתאימים למאמרים חיצוניים על המקור עצמו. במאמרים כלליים, יש לשאוב פרשנות על חוות דעתו של מקור מופרך ממקורות משניים בלתי תלויים. הכללת טענה או הצהרה מאת מקור שהוצאו משימוש שאינם מכוסים על ידי מקורות מהימנים, מסתכנת במתן משקל מופרז לנקודת המבט השוליים .
חלק מהמקורות נמצאים ברשימה השחורה, ולא ניתן להשתמש בהם כלל. הרשימה השחורה שמורה בדרך כלל למקורות שנוספו בצורה פוגענית, כמו אתרי חדשות מזויפות בחסות המדינה עם היסטוריה של הוספת חוות טרולים . מקורות ספציפיים ברשימה השחורה יכולים להיות רשומים מקומיים; ראה המכלול:רשימה שחורה לפרטים נוספים על רשימה שחורה.
הערות שוליים
- ↑ An example is the Daily Mail, which is broadly considered a questionable and prohibited source, per this RfC.