משתמש:זלמן זלמאנאוויטש/רבי יקותיאל זלמן זאב פרקש
| לידה |
כ"ג בתשרי תרפ"ו וליאטין |
|---|---|
| פטירה | י"ב בחשון תשי"ד (בגיל 28) |
| מקום פעילות | בודפשט, נאדאודוואר |
| בת זוג | חיה בת רבי שרגא שמואל שניצלר |
| אב | רבי אברהם יונה |
| אם | מרת בתי' |
רבי יקותיאל זלמן זאב פרקש (כ"ג בתשרי תרפ"ו - י"ב בחשון תשי"ד) היה רב, ופוסק, כיהן כרבה של נאדאודוואר ודיין ומורה צדק בבודפשט.
ביוגרפיה
נולד כ"ג בתשרי תרפ"ו, בכפר וליאטין (בסמוך לחוסט), לאביו רבי אברהם יונה זלמנוביץ ולאמו בתי' בתו של רבי יאיר פרקש. בילדותו למד אצל הרב מרדכי דייטש, רבה של וליאטין. מתרצ"ט למד בישיבת חוסט שעמדה בנשיאות רבה האחרון של העיר חוסט, רבי יהושע גרינוולד בעל ספרי חסד יהושע.
בתקופה של השואה נסע כמעט כל הזמן עם רבו רבי יהושע גרינוולד, והיה באושוויץ, מטהויז'ן, אבנסה.[1].
לאחר השואה נסע לבודפשט ולמד בישיבת חתם סופר, שנוסדה עוד בתקופת השואה. ראשי הישיבה אחר השואה היו רבי משה שטרן רבה של דעברעצין, ורבי יוחנן סופר מערלוי.[2]
בשנת תש"ז למד הוראה ושימוש על ידי רבי חיים בערגער רבה של מישקאלץ. בשנת תש"ח התחיל רבי זלמן לשמש בשימוש חכמים בי דינא רבה דעיר בודאפעסט, שראש הבית דין היה רבי ישראל ולץ, רבי יעקב סניידערס אשר לימים היה רבה דעיר באזעל, ורבי חנניה דוב קאהן. בחודש כסלו שנת תש"ח נישא, לחיה בת רבי שרגא שמואל שניצלר רבה של טשאבא. אחר חתונתו גר לתקופה קצרה בעיר טשאבא אצל חותנו, ואח"כ קבע את דירתו בבודאפעסט.
בשנת תש"ט נתקבל למגיד שיעור בישיבת חתם סופר, כאשר ראשי הישיבה עזבו את המדינה, מילא רבי זלמן את מקומו כראש הישבה. בשנת תש"י נתקבל רבי זלמן לשמש בתור רבה של עיר נאדאודוואר, עיר זו לא היה מקום מתאים לו לדור שם בקביעות, לכן התנה עם אנשי הקהלה שלא ישתקע בעירם בקביעות, רק יבא מזמן לזמן לשם. וכן התפרסם אז בשם "רבה מ'נאדאודוואר". בתקופה ההיא נתקבל מטעם הקהלה בבודאפעסט להורות הוראה בבית דין הגדול דשם, וגם להגיד השיעורים בביהמ"ד "חברה ש"ס" בבודאפעסט. גם באותה תקופה נתקבל לכהן כרב בבתי מדרשות הגדולים בבודאפעסט, בית המדרש ברחוב נעפעלעיטש שרוב המתפללים היו מאנשי אשכנז, וגם בבית המדרש החסידי בשם "די פוילישע שוהל". אחרי שראשי הבית דין הגדול של בודאפעסט עזבו את המדינה, נתמנה רבי זלמן למלא את מקומם.[3]
נפטר בי"ב בחשון תשי"ד, לאחר יסורים נוראים. ויצאו כל תושבי בודאפעסט ללוותו, והרבנים הספידוהו ובתוכם רבי יהושע ציטראן רב בבודאפעסט ורבי יהושע לערנער רבה של וואליטץ, ונקבר בחלקת הרבנים בבודאפעשט.[4]
מתלמידיו
- הרב ראובן גראס מראשי ישיבת שער שמים בירושלים.
- הרב ניסן קרעמער מברוקלין נוא יארק.
- הרב עזריאל ראזענבוים ר"מ בישיבת בית יוסף גייטסהד.
- רבי שלמה הלוי פולק רבה של בית חלקיה.
- הרב חיים אלעזר בלוי ר"מ בישיבת שערי יושר ברוקלין נוא יארק.
משפחתו
- הרב אברהם יונה שוורץ רבה של וינה - מחבר ספר יד יקותיאל (על שם אביו זצ"ל) ושו"ת אבני ברזל.
- הרב שלום יאיר שוורץ.
- מרת בלומא תחי' אשת הרב זלמן לייב וולדמן.
הערות שוליים
- ↑ רבו כתב את כל תלאותיו במשך התקופה ההיא בספר "עין דמעה".חסד יהושע
- ↑ ויפה תיאר את המוסד הזה אחד ממרביצי תורה בישיבה רבי אליהו הלוי שטיינבערגער מנוא יארק בספרו נצח קדושים (עמוד רל"ח - רמ"ד) עיי"ש. יד יקותיאל
- ↑ יד יקותיאל
- ↑ יד יקותיאל
קטגוריה:רבנים חסידים קטגוריה:רבנים הונגרים קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול קטגוריה:ילידי 1925 קטגוריה:נפטרים ב-1954