משתמש:אני תרשיש/טיוטה
יַם סוּף הוא (ים, המופיע מספר פעמים בהיסטוריה היהודית. לשם נשא הרוח את הארבה [1] במדבר הסמוך לו הלכו בני ישראל ארבעים שנה בדרכם ממצרים לארץ ישראל [2], אותו חצו בני ישראל במהלך יציאת מצרים, בדרכם מארץ גושן לארץ כנען. ושוב נפגשו עם הים הזה כמה פעמים בדרכם לארץ כנען. ראה: פרשת מסעי. בפרשת משפטים תיחם ה' למשה רבינו את גבול הארץ המובטחת ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלישתים... שלמה המלך השני למלכות בית דוד עשה אניות בים סוף [3] להביא זהב מאופיר.
פירוש השם
סוף הוא לשון אגם שגדלים בו קנים כמו ותשם בסוף [4] קנה וסוף קמלו [5]. השם "ים סוף" אינו ייחודי ללשון העברית, השפה השניה שיש שם לים הוא יוונית (Ερυθρά Θάλασσα) ההסבר עממי הוא כי כינו את הים בלטינית – "the reed sea" (ים הסופים באנגלית/לטינית), ככל הנראה בשל ענייני מסחר, או סוף אשר גדל שם בעבר בכמות גדולה ליד מקורות מים. במהלך השנים התגלגל השם וקיבל את שמו "the red sea", (אדום באנגלית) מה שהפך לשמו העממי "הים האדום" וצבעו שוייך להרי אדום.
מכת ארבה
ערך מורחב – מכת ארבה
בתורה מסופר[6], על המכה השמינית מעשר המכות, שהיה ארבה כבד בכל ארץ מצרים. סיום המכה הייתה וַיַּהֲפֹ֨ךְ ה֤' רֽוּחַ־יָם֙ חָזָ֣ק מְאֹ֔ד וַיִּשָּׂא֙ אֶת־הָ֣אַרְבֶּ֔ה וַיִּתְקָעֵ֖הוּ יָ֣מָּה סּ֑וּף לֹ֤א נִשְׁאַר֙ אַרְבֶּ֣ה אֶחָ֔ד בְּכֹ֖ל גְּב֥וּל מִצְרָֽיִם׃
קריעת ים סוף
ערך מורחב – קריעת ים סוף
בתורה מסופר[7], שלאחר עשר המכות הסכים פרעה מלך מצרים בניגוד לרצונו לאפשר לבני ישראל לצאת ממצרים. בני ישראל הגיעו לים סוף וחצו בהנהגתו של משה רבנו, את "ים סוף" בתמיכת כוחו של אלוקים, משה הכה במטהו בים בעוד צבא פרעה צר עליהם מאחור. הים נבקע לשניים, ובני ישראל עברו בתוכו ביבשה; לאחר שחצו את ים סוף, עברו בעקבותיהם פרעה וצבאו, אך הים סגר עליהם, ופרעה וחילו טבעו בים.
מדבר ים סוף
עם ישראל יצאו מארץ מצרים ללכת אל ארץ כנען ה' הוליך אותם דרך המדבר ים סוף [8], לאחר קריעת ים סוף אחר שני מסעות חזרו לים סוף [9]ויסעו מאלים ויחנו על ים סוף. לאחר חטא המרגלים צווה ה' לנסוע המדברה דרך ים סוף.
על גבול ארץ אדום
וַנֵּ֜פֶן וַנִּסַּ֤ע הַמִּדְבָּ֙רָה֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ס֔וּף כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר ה֖' אֵלָ֑י וַנָּ֥סָב אֶת־הַר־שֵׂעִ֖יר יָמִ֥ים רַבִּֽים׃
יונה הנביא
יונה הנביא כשהיה במעי הדגה אמר שירה סוף חבוש לראשי ודרשו חז"ל שהדג הביא אותו לים סוף והראה לו את מקום קריעת ים סוף.
נמל ים סוף
וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם. וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי אֶת עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת יֹדְעֵי הַיָּם עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה. וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. "
יְהוֹשָׁפָט עשר [עָשָׂה] אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אוֹפִירָה לַזָּהָב וְלֹא הָלָךְ כִּי נשברה [נִשְׁבְּרוּ] אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. אָז אָמַר אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב אֶל יְהוֹשָׁפָט יֵלְכוּ עֲבָדַי עִם עֲבָדֶיךָ בָּאֳנִיּוֹת וְלֹא אָבָה יְהוֹשָׁפָט
אָז הָלַךְ שְׁלֹמֹה לְעֶצְיוֹן גֶּבֶר וְאֶל אֵילוֹת עַל שְׂפַת הַיָּם בְּאֶרֶץ אֱדוֹם. וַיִּשְׁלַח לוֹ חוּרָם בְּיַד עֲבָדָיו אוניות [אֳנִיּוֹת] וַעֲבָדִים יוֹדְעֵי יָם וַיָּבֹאוּ עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים כִּכַּר זָהָב וַיָּבִיאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
וְגַם עַבְדֵי חירם [חוּרָם] וְעַבְדֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיאוּ עֲצֵי אַלְגּוּמִּים וְאֶבֶן יְקָרָה. וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת עֲצֵי הָאַלְגּוּמִּים מְסִלּוֹת לְבֵית יְהוָה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים וְלֹא נִרְאוּ כָהֵם לְפָנִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה.
אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה. כִּי אֳנִיּוֹת לַמֶּלֶךְ הֹלְכוֹת תַּרְשִׁישׁ עִם עַבְדֵי חוּרָם אַחַת לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹאנָה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ נֹשְׂאוֹת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקוֹפִים וְתוּכִּיִּים.
וְאַחֲרֵיכֵן אֶתְחַבַּר יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה עִם אֲחַזְיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא הִרְשִׁיעַ לַעֲשׂוֹת. וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת אֳנִיּוֹת לָלֶכֶת תַּרְשִׁישׁ וַיַּעֲשׂוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. וַיִּתְנַבֵּא אֱלִיעֶזֶר בֶּן דֹּדָוָהוּ מִמָּרֵשָׁה עַל יְהוֹשָׁפָט לֵאמֹר כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ יְהוָה אֶת מַעֲשֶׂיךָ וַיִּשָּׁבְרוּ אֳנִיּוֹת וְלֹא עָצְרוּ לָלֶכֶת אֶל תַּרְשִׁישׁ.
הוּא בָּנָה אֶת אֵילוֹת וַיְשִׁיבֶהָ לִיהוּדָה אַחֲרֵי שְׁכַב הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו>
זיהוי ים סוף
הים סוף נזכר פעמים רבות בתנ"ך. ועל פיהם ניתן לקבוע בוודאות את מיקומו של הים. הים נמצא במזרחה של מצרים[10], ים זה מציין את גבולו של ארץ ישראל[11], שמו של הים ניתן על דרך במדבר קדש שהובילה מהר ההר על גבול ארץ אדום[12]. בעציון גבר נבנה נמל על ידי המלך שלמה, שממנו הפליגו אניותיו של חירם מלך צור לאופיר[13]. מכל התיאורים האלו עולה כי ים סוף הוא הים המכונה כיום הים האדום.
לזיהויים אחרים לים בו התרחש קריעת ים סוף ראה קריעת ים סוף.
הערות שוליים
- ↑ ספר שמות, פרק י', פסוק י"ט
- ↑ ספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ח
- ↑ ספר מלכים א', פרק ט', פסוק כ"ו
- ↑ ספר שמות, פרק ב'
- ↑ ספר ישעיה, פרק י"ט
- ↑ ספר שמות, פרק י'
- ↑ ספר שמות, פרק י"ג
- ↑ ספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ח
- ↑ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק י'
- ↑ ספר שמות, פרק י', פסוק י"ט
- ↑ ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ל"א
- ↑ ספר במדבר, פרק י"ד, פסוק כ"ה, ספר במדבר, פרק כ"א, פסוק ד', ספר דברים, פרק א', פסוק מ', ספר דברים, פרק ב', פסוק א'
- ↑ ספר מלכים א', פרק ט', פסוק כ"ו
| קודמת: אילם (אתר מקראי) |
נדודי בני ישראל במדבר | הבאה: מדבר סין |