משתמש:איך/בני רב נחמן
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| השתייכות | הדור הרביעי לאמוראי בבל |
|---|---|
| אב | רב נחמן |
| אם | ילתא |
לרב נחמן היו כמה בנים שכולם מפורסמים כתלמידי חכמים בזמן האמוראים, 'רב הונא בריה דרב נחמן', 'מר זוטרא בריה דרב נחמן', (רבי אחא בריה דרב נחמן) ו'רבה בריה דרב נחמן'. כן היו לו כמה בנות, ביניהם 'דונג', ובנות שהתרחקו מדרך השם.
רב הונא בריה דרב נחמן
והיה חתנו של רב פפא שנתן לו בתו לאשה, אחרי שפעם הוקשה לו שאלה ולא היה אף אחד שידע להשיב לו, ובא רב הונא בריה דרב נחמן[א] והשיב לו תשובה, כששמע קם רב פפא ונשקו בראשו, ונתן לו בתו[ב][1].
תורתו
היה תלמידו של רב נחמן בר יצחק[2], וחבירו של רב הונא בר חיננא ראש הישיבה בעירו. שביחד אתו אף חלק על רבא ראש ישיבת מחוזא.
נזכר רק כמה פעמים בגמרא[3]. אחד מהם[4] הוא שהוא ביחד עם חבירו רב הונא רב הונא בר חיננא שגרו בסיכרא, נחלקו עם רבא שגר במחוזא. וכשהלך למחוזא אל רבא לדבר אתו על זה, חזר בו רבא[ג].
מר זוטרא בריה דרב נחמן
בתלמוד מסופר שפעם שהלך בדרך המוביל למחוזא שם גר אז רבא. באמצע הדרך, פגש את רבא ורב ספרא הולכים בכיוון הנגדי לקראתו, וחשב שבאו לכבודו, ושאלם 'למה להו לרבנן לטרוח כולי האי?', ענה לו רב ספרא, לא ידענו שאתה בא, אך אם ידענו היינו מטריחים עצמנו יותר[5].
בתלמוד משמע שהיה אמיד, כמסופר[6] שהוא בנה ארמון מחוץ לתחום שבת, ובשל כך לא רצו רב ספרא ורב הונא בר חיננא להכנס לשם בשבת.
תורתו
מוזכר רבות בש"ס[7], כשהוא דן בהלכה עם אמוראים בני דורו, ביניהם רבא, רבינא ורב יהודה[8]. ולמד אצל אביו רב נחמן.
ממשנתו:
- אמר 'מר זוטרא בריה דרב נחמן' "תן חיים לנערותיך" מכאן למדה תורה דרך ארץ שלא ילמד אדם את בנו בבשר ויין[9].
- מנהגו היה לומר לפני שנתו "שרי ליה לכל מאן דצערן"[10].
- אשה הבאה לתבוע את דמי הכתובה, ומקבלת קרקע כתשלום, תקבל קרקע בינונית[11].
- כוס שיש בו קשיות, מותר לישראל ולנכרי לשתות בו ביחד - כל אחד מקש אחד, ואין בו האיסור של יין נסך, אלא אם כן פסק הגוי מלשתות בעוד היהודי עדיין שותה, משום שבמקרה זה חוזר המשקה שבקשית ומתערב בכוס[12].
רבה (או רבא או אבא) בר רב נחמן
פעם עבר עם ספינה ליד שדה של רבה בר רב הונא שהיה קרוב מאוד לנהר, בעוד שעל פי הלכה אסור להיות שדה כ"כ קרוב לנהר, כי הוא מפריע לנוסעי הספינות[ד], וכשראה את זה ציווה לקצוץ את הכל, באמרו שתלמיד חכם צריך להקפיד על דבר הלכה יותר מכולם[ה]. וכשראה רבה בר רב הונא שקצצו לו את השדה, אמר "שמי שקצץ את הענפים, יקצצו ענפיו, ואכן כל חיי רבה בר רב הונא לא התקיימו בניו של רבה בר רב נחמן והיו מתים בחייו[13].
תורתו
רבה בר רב הונא ביקר אצלו כמה פעמים[14] ובעת הביכורים התנהג רבה בר רב נחמן כתלמיד אצל רבה בר רב הונא, אך כשפעם שלח אליו רבה בר רב הונא מכתב עם שאלה, כתב אליו 'ילמדנו רבינו'[15]. ורב אחא היה תלמידיו[16].
ממשנתו:
- פסק כי אחד שגירש את אשתו משום מוציא שם רע שאסור עליו לחזור להנשא, אך הוא חזר ונשנאה שלא כהלכה, חייב לגרשה[ו][17].
רב אחא בריה דרב נחמן
המקום היחיד שנזכר בתלמוד, שמוזכר בשמו הלכה, שאל אף שאסור לתלמיד חכם לילך עם נעלים מטולאים. אם זה טלאי על גבי טלאי, או בסולית הנעל, וכן אם הולך עם זה בבית, או בחורף - בימות הגשם, מותר ללכת עם טלאי על הנעליים[18]. אך הלכה זו נאמר במקום אחר על ידי אחיו 'מר זוטרא בריה דרב נחמן'[19] ואכן יש אומרים שלא היה אמורא בשם רב אחא בריה דרב נחמן כלל[20], וההלכה נאמרה רק על ידי מר זוטרא[21].
בנות רב נחמן
פעם בא רב יהודה אל רב נחמן לדין תורה, וכשרצה לכבדו שדונג[22] תביא כוס יין, אמר לו רב יהודה שאין משתמשין שימוש המביא קירבה עם ילדה אפילו קטנה, כדי שלא תתרגל להסתובב בין אנשים[23]
לקריאה נוספת
- תולדות תנאים ואמוראים/א/רב אחא בריה דרב נחמן
- אהרן בן מרדכי הימן, מר זוטרא בריה דרב נחמן, תולדות תנאים ואמוראים - חלק א, באתר היברובוקס.
- אהרן בן מרדכי הימן, רב הונא בריה דרב נחמן, תולדות תנאים ואמוראים - חלק א, באתר היברובוקס.
- אהרן בן מרדכי הימן, רבה בריה דרב נחמן, תולדות תנאים ואמוראים - חלק א, באתר היברובוקס.
- בנתיב האמוראים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
ביאורים
- ↑ כל גורסים כל המפרשים, וכן ביאר דוד בן אברהם אופנהיים, שם דוד - על התורה, באתר אוצר החכמה
- ↑ אך יש האומרים שהכוונה על הונא מר ברי דרב נחמיה
- ↑ אך בתוספת שם מבארים שהכוונה על אביו רב נחמן, ולא רב הונא בריה דרב נחמן תוספות, מסכת עבודה זרה, דף נ"ח עמוד א', ד"ה איקלע רב הונא בריה דר"נ למחוזא
- ↑ אך לרבה בר רב הונא היה היתר, כי הוא טען שהשדות שמסביב שייכים לשר נכרי שממילא לא יציית לפסקי חז"ל, ואין שום תועלת בקציצה שלו
- ↑ והוא לא ידע שהשדות שמסביב שייכים לנכרי - רש"י
- ↑ ושלא כרבה בר רב הונא שסבר שלא צריך לגרשו חזרה
הערות
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"ב עמוד ב'
- ↑ סדר הדורות הקצר, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף מ"ז עמוד א' תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ט עמוד ב' תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף נ"ד עמוד ב' ילקוט שמעוני, ויקרא, רמז תר"פ
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף נ"ז עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ד עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף י"ב עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ד עמוד ב' תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ג עמוד ב' תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ח עמוד ב' תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צ"ו עמוד א' תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל"ד עמוד ב' תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ד' עמוד ב' תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ח עמוד ב' תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"ג עמוד א' תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף נ"ד עמוד ב' תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף מ"ט עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י' עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פ"ג עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ח עמוד א', על פי חידושי הריטב"א שם.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ט עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ע"ב עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"ח עמוד א'
- ↑ א. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט עמוד א' תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"א עמוד א' ב. תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"א עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף כ"ה עמוד א'
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ו', הלכה ג'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף כ"ה עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ג עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ג עמוד ב'
- ↑ וכן גרס דק"ס
- ↑ וכן הוא בדק"ס
- ↑ וביאר הערוך שהכוונה על בתו
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע' עמוד א'