משפחת קרויזר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סיפורים מיותרים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סיפורים מיותרים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

משפחת קרויזר היא משפחה יהודית שמוצאה מליטא. ענף של המשפחה עלה לארץ ישראל. חלק מבני המשפחה נודעו כרבנים.

היסטוריה

מוצא המשפחה מהעיירה קרוז שבמחוז הורודנה. הרב זליג ראובן בנגיס סיפר לרב יעקב יוסף הרמן[1] שהכיר את המשפחה מליטא, והם הצטיינו בכישרון, התמדה ועמל התורה ומאידך בצניעות וענווה[2].

אבי המשפחה בארץ ישראל היה הרב יעקב זונדל קרויזר, שכונה "ר' יעקב זונדל פרוש" על שם פרישותו. למעשה אביו הרב יוסף בן הרב אליעזר עלה לארץ ישראל בשנות העמידה שלו, בסביבות שנת תרמ"ח (1888), יחד עם רעייתו טייבא לאה בת הרב יהושע. בירושלים נולד לו בן נוסף בשם אברהם שמואל, שכנראה היגר לארצות הברית עקב העוני ששרר אז ביישוב הישן.

ברישומים של השלטון העות'מאני מופיע על הרב מרדכי יהושע השם "גרודזינסקי", כנראה על שם מוצאם ממחוז גרודנה[3]. כמו כן מופיעים על בני המשפחה השמות וולפה (על שם עיירת מוצאם) ושפירא.

דור ראשון

  • הרב יעקב זונדל קרויזר התגורר בוולפה אף היא בפלך הורודנה, והיה מכניס אורחים גדול. בין אורחיו היו משולחים מארץ ישראל, שעוררו אצלו געגועים לעלות לארץ ישראל. לאחר שאביו ובנו עלו לארץ ישראל, עלה אף הוא. הוא נודע בירושלים כפרוש, וכמעט ולא יצא מבית המדרש, כשרעייתו ליבא שולחת לו לחם ומרק למזונו. הוא נהג ללמוד כשלצד רגליו קערת מים, בשביל לטבול בה את רגליו כשמתחיל להתנמנם. אשתו ניהלה חנות לכלי בית במאה שערים. הוא למד חברותא עם בעל ה"לשם". הוא נודע ב"דקדוק ההלכה" שלו. אחד הסיפורים המפורסמים עליו[4] שבמוצאי שבת חנוכה הזדרזו מתפללי בתי ברוידא להדלקת נר חנוכה, ונוצרה צפיפות ביציאה מבית הכנסת, והרב קרויזר קפץ לרחוב דרך החלון. הוא ניסה לפעול לקניית החצרות שבשכונת המוגרבים סביב הכותל המערבי, עקב הדוחק שנוצר על ידי השכנים שעברו ברחבה עם חמוריהם ומשאם, אך כשל בתוכניתו. הוא ביקש בצוואתו שלא להספידו, שלא לכתוב תואר כבוד על מצבתו ואפילו לא בתואר הבסיסי "ר'", ושבלוויתו ישתתפו מניין מצומצם. נפטר בי"ב בניסן תרע"ח (1918) ונקבר בהר הזיתים. רעייתו ליבא בת הרב מרדכי, נפטרה חמישה חודשים לפניו בי"ג בחשוון תרע"ח (1917).
בין תלמידיו היו הרב אריה לוין והרב בן ציון ידלר.

דור שני

דור שלישי

  • הרב חיים יוסף קרויזר [דרושה הבהרה](י"ג באב תרנ"ז, 1897 - ב' באב תשל"א, 1971). נישא לליבא בת הרב יעקב מרדכי זילברמן. התגורר בשערי חסד. נודע בישרותו ותמימותו, ובשכונה נהגו לומר ש"השכונה עומדת על שלושה חיים'ס"[7]. הוא עסק רבות בלימוד משניות ונהג לשנן את ששת סדרי המשנה בעל פה. הוא הקים "חברת משניות" בה בחן את ילדי השכונה על משניות בעל פה. חתום על כתב ההכתרה של הרב יוסף חיים זוננפלד. הוציא את הספר "קיצור תרי"ג מצוות". עסק בהנהלת חשבונות.
  • הרב אליהו צבי קרויזר[דרושה הבהרה] (ר' הערש, כ"ג בתמוז תרס"א, 1901 - ט"ו בתשרי תשמ"ט, 1988). בצעירותו למד עם קרוב משפחתו[8] הרב זלמן סנדר שפירא. בהמשך למד עם הרב נפתלי אמסטרדם וכן היה מקורב לרב אליהו קלצקין ולרב יוסף חיים זוננפלד. נישא לטייבא פייגא בת הרב יעקב חיים אייזנשטיין. למד בישיבת אוהל משה אך סירב לקבל תמיכה מהישיבה, ועזר בעבודות המשרד.
  • הרב אהרן קצנלבוגן, חתנו של הרב מרדכי יהושע. ראש ישיבת תורה ויראה.
  • הרב שמואל יעקב ברמן, חתנו של הרב מרדכי יהושע. למד בבחרותו חברותא עם הרב יוסף שלום אלישיב.
  • הרב יעקב זונדל קרויזר, בנו של הרב מרדכי יהושע. מחבר הספר "תפארת יעקב" על עירובין. כיהן כרב אחראי על העירוב בירושלים ונחשב לבר סמכא בתחום.
  • אברהם משה קרויזר, בנו של הרב מרדכי יהושע. מנהל ישיבת טשיבין.
  • הרב יהודה לייב קרויזר, בנו של הרב מרדכי יהושע. סופר סת"ם. נודע בהתמדתו וצניעותו.
  • הרב אהרן קרויזר, בנו של הרב מרדכי יהושוע. נודע בכינויו "המתמיד מקמניץ" בזכות שכל יום לאחר עבודתו בארכיון המדינה היה מגיע לביהמ"ד קמניץ ויושב ללמוד בהתמדה.

דור רביעי

דור חמישי

  • הרב אפרים הלפרין, בנו של הרב מאיר דב וחתנו של הרב חיים בנימין קצנלבוגן. כיהן כמשגיח בישיבת תורה ויראה.
  • ראובן קרויזר, בנו של הרב דב מאיר קרויזר. חלפן כספים בולט בירושלים. מתומכי קהילת קהל עדת ירושלים.
  • הרב חיים קרויזר, בנו של הרב זונדל קרויזר. מרבני ישיבת טשיבין.
  • הרב יהודה קרויזר, בנו של אברהם בנו של יצחק בנו השלישי של הרב מרדכי יהושע.
  • הרב יעקב נדל, חתנו של הרב חיים בנימין קצנלבוגן. בנו של הרב גדליה נדל.
  • זליג ראובן קצנלבוגן, בנו של הרב חיים בנימין קצנלבוגן. ממנהלי מוסדות תורה ויראה.
  • דב טרבילו, חתנו של הרב חיים בנימין קצנלבוגן. ממנהלי מוסדות אוהל שרה (ובעבר תורה ויראה).
  • ישראל מאיר הירש, בנו של משה הירש. ממשיכו של אביו.
  • מרדכי הירש, בנו של משה הירש. פעיל אף הוא בפיוס עם הפלסטינים. גבאי בית הכנסת ישועות יעקב.
  • שמואל לובצקי, חתנו של משה הירש. עסקן ירושלמי פעיל. מנהל קופת הצדקה "ועד להצלת משפחות במצוקה".
  • יואל קרויס, חתנו של הרב אברהם יעקב אפשטיין.
  • אברהם (אברימי) קרויזר, בן יהודה אריה קרויזר בן הרב אהרן קרויזר בנו של הרב מרדכי יהושע. איש תקשורת חרדי. יועץ אסטרטגי פוליטי ויועץ לענייני חרדים של ניר ברקת.
  • אברהם (אבי) קרויזר, בנו של גרשון קרויזר. מקים ארגון החסד "דרכי צבי אברהם", להסעת יולדות פגים לבית חולים ולביתם.
  • מיכאל קרויזר, בנו של גרשון קרויזר ואח של אבי קרויזר. בעל חברת מיכאל דיגיטל, המובילה בקידום אתרים בגוגל.

דור שישי

לקריאה נוספת

  • מרדכי ברנשטיין, קהילות המבשר, למשפחותם - משפחת קרויזר, גליונות 275–280, כסלו-טבת תשע"ה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בהקשר לשידוך של נכדו הרב משה אהרן שטרן עם בת למשפחת קרויזר.
  2. ^ קהילות המבשר 275, י"ח בכסלו תשע"ה.
  3. ^ הרב חיים עוזר גרודזנסקי אכן היה קרוב משפחתם.
  4. ^ הסיפור מסופר גם על הרב דוד בהר"ן. אך הרב שמואל אוירבך מסר בשם הרב שלמה יחיאל פרידמן שהרב קרויזר היה בעל המעשה.
  5. ^ בנו של הרב אליהו צבי, בנם של הרב יוסף ורלקה בתו של הרב חיים מוולוז'ין.
  6. ^ "ר' גרשון שמידט". ראו עליו בספר "בטוב ירושלים" עמ' 384, של הרב בן ציון ידלר.
  7. ^ האחרים היו הרב חיים יהודה יעקובזון והרב חיים טורדוס הרשלר. על פי נתן אנשין, סיפורים ירושלמים חלק ב'.
  8. ^ נינה של רלקה, מבעלה השני.
  9. ^ רועי ויינברגר, ‏אמנון קרויזר, מבכירי הבנקאים בישראל, הלך לעולמו בגיל 88, באתר גלובס, 4 בפברואר 2023
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38983033משפחת קרויזר

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=משפחת_קרויזר&oldid=2624076"