משפחת זועבי
משפחת זועבי (בערבית: زعبي) היא חמולה ערבית-ישראלית-מוסלמית שמוצאה מעבר הירדן המזרחי,[1] המרוכזת בנצרת ובמספר כפרים בגליל התחתון. רבים מבני החמולה החזיקו בתפקידי מפתח בישראל ובממלכת ירדן.
היסטוריה
זקני החמולה מחזיקים מגילת יוחסין עד לנביא מוחמד שבין צאצאיו נמנים גם השושלת ההאשמית ומשפחת האימאם מוחמד אל-בדר. בני החמולה הרבו בקשרי נישואין פנימיים. לפי מסורת פנימית מוצאה של החמולה מעיראק.[2] זמן הגעתם של אבות המשפחה לעבר הירדן המערבי לא ידוע. לפי הגאוגרף דוד גרוסמן כבר בסוף המאה ה-18 היו הכפרים ברמת יששכר בהם הם חיים עתה מאוכלסים, אך נשארו עדיין קטנים גם כעבור מאה שנה.[3] בקרב בני החמולה רווחות מסורות שונות לגבי זמן הגעתם, לפני 250 שנה.[4] או 500 שנה.[5]
בני החמולה פזורים בעיר נצרת ובכפרי הגליל התחתון המזרחי: כפר מצר, טייבה, דחי, נין, סולם, טמרה, נאעורה. הכפרים טמרה וטייבה מכונים טמרה-זועביה וטייבה-זועביה כדי להבדילם מיישובים בעלי שם זהה.
בראשית תקופת המנדט התנגדו לשלטון הבריטי ופעלו בשיתוף משפחת חוסייני ובתיווכו של המלך עבדאללה הראשון מול נציגי הממשל. בכל השנים שמרו גם על קשרים קרובים במשך שנים ארוכות עם היישוב היהודי,[6] ובעקבות המרד הערבי בשנות השלושים הביאו קשרים אלו לניתוק בין המשפחה לבין משפחת חוסייני, שראו בהם בוגדים. כנופיות מטעם המופתי אמין אל-חוסייני ערכו פשיטות על כפרי המשפחה, ובתגובה הקימו בני משפחת זועבי כוח הגנה פרטי נושא מדים וכלי נשק. המאבקים בין המשפחות הביאו גם לקורבנות, ובהם עאיש זועבי וצאלח זועבי ששירתו במשטרת המנדט.[7] בשנות ה-30 וה-40 תיווכו ראשי החמולה במכירת חלק מאדמות הכפרים לקרן הקיימת לישראל (אמנם תוך התנגדות חלק מהתושבים).
עם פרוץ המאורעות לאחר החלטת החלוקה לא נטלו אנשי הכפרים חלק בלחימה ביישוב היהודי. באפריל 1948 נפגש מוכתר הכפר נין עם נציג ההגנה והבטיח למנוע את כניסת הכנופיות לכפרים. דבר ההסכם נודע כנראה לאנשי צבא ההצלה ובהוראת אנשיו פונו ב-20 במאי 1948 כפרי החמולה מחשש שיסייעו לכוחות היהודים. מאוחר יותר חזרו רוב הכפריים לביתם וקיבלו על עצמם את שלטון ישראל. כמה מבני החמולה סייעו בפעולות מודיעיניות שונות בעיר נצרת.[8]
בני משפחה בולטים
- אחמד זועבי - ראש המועצה האזורית בוסתאן אל מרג' בין השנים 2002–2008 ובין השנים 2014–2018
- ג'אדה זועבי - מנכ"לית אתר בוקרא תקשורת
- חאתם א-זועבי - שר הכלכלה בממלכת ירדן
- חוסני א-זועבי - קאדי של נצרת והגליל המזרחי. היה לקאדי הראשון שהושבע לתפקיד מכוח חוק מדינת ישראל ונשבע לה אמונים.
- חנין זועבי - חברת כנסת מטעם מפלגת בל"ד
- שרה זועבי - השתתפה בתוכנית "מאסטר שף", שם דיברה בפתיחות על היותה פטריוטית ישראלית וכתומכת בציונות,[9] במיוחד בתקופת צוק איתן.[10] בנה מוחמד התפרסם ב-2014 כתלמיד תיכון כאשר התנגד באופן פומבי לחטיפת שלושת הנערים. מוחמד נאלץ לעזוב את ישראל עקב המתיחות שאפיינה את תקופת מבצע צוק איתן ובשל איומים על חייו.[10] ב-2017 התגייס לצה"ל.[11]
- עבד אל-עזיז א-זועבי - סגן שר בממשלת ישראל, חבר כנסת וראש עיריית נצרת. חבר מפ"ם. נישא בנישואים אזרחיים ליהודייה.
- סיף א-דין א-זועבי - חבר הכנסת וראש עיריית נצרת. בעל עיטור ארגון ההגנה. בן דודם של חאתם א-זועבי ועבד אל-עזיז א-זועבי.
- עבד אל-רחמן זועבי - שופט מחוזי בישראל ושופט בפועל בבית המשפט העליון.
- עבד אלחלים זועבי - יועץ שר החינוך לשעבר
- רג'ד זועבי - שופטת בבית משפט השלום בנצרת
- ח'אלד חוסני זועבי - עורך דין, מילא מספר תפקידים בכירים בלשכת עורכי הדין בישראל.
- נאיל זועבי - מנהל בית הספר היסודי בטמרה, שוריין במקום ה-39 של רשימת הליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה-24. אביו, הוא עבד אל-כרים זועבי.
- עבד אל-כרים זועבי - ראש בוסתאן אל-מרג' משנת 2018
- ריידא רינאווי זועבי - חברת כנסת מטעם מפלגת מרצ בכנסת ה24
קישורים חיצוניים
- ר. יורם, כולם אנשי זועבי, מעריב, 24 בדצמבר 1965
- יעקב אביאל, פרשת סייף אל-דין אל-זועבי, מעריב, 5 בספטמבר 1956 המשך
- יואל דר, כולם היו זועבי, דבר, 18 ביוני 1965 המשך, דבר, 18 ביוני 1965 המשך
- אריק וייס, ״הזועבים״: הקשר ההסטורי שיש למשפחתה של חברת הכנסת עם ישראל, באתר של "רשת 13", 16 באוגוסט 2014 (במקור, מאתר "nana10")
הערות שוליים
- ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 2054
- ^ דוד גרוסמן, ההתיישבות הערבית והמאחז היהודי, ירושלים: מאגנס, תשס"ד, עמ' 65
- ^ דוד גרוסמן, הכפר הערבי ובנותיו, יד בן צבי, 1994, עמ' 111.
- ^ מירב ארלוזורוב, בכפר טייבה מתנערים מהתדמית שיצרה חנין זועבי: "רוצים להיות ישראלים במלוא מובן המילה", אתר דה מרקר, 10 בינואר 2011
המשך, דבר, 18 ביוני 1965 - ^ אריה ביתן, תמורות יישוביות בגליל התחתון המזרחי 1800 - 1978, יד בן צבי, 1982, עמ' 50.
- ^ ראו: השתתפות בצער כפר ערבי, דבר, 24 בנובמבר 1947
- ^ למעלה ממאה יריות, דבר, 13 במאי 1938; שוב התנקשות בסרג'נט בחיפה, דבר, 22 במאי 1938
- ^ הלל כהן, צבא הצללים, 2004, עמ' 254-253; דני הדרי, חומת מגן, העמותה לחקר כוח המגן על שם ישראל גלילי, 2002, עמ' 326; בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, הוצאת עם עובד, 1991, עמ' 99.
- ^ אילנה שטוטלנד, "זה מוציא אותי מדעתי שמכפישים את העם היהודי", באתר מעריב אונליין, 20 בנובמבר 2018
- ^ 10.0 10.1 אלעד נחשון, "הציבור הערבי במדינת ישראל: חזון לעתיד", השילוח 15, יוני 2019
- ^ דפנה הוכמן, לילך לובל, "ערבים צעירים צריכים להתנדב לשירות לאומי", באתר mynet עפולה ועמק, 9 ביוני 2011
32576313משפחת זועבי