רבי משה נתן נטע למברגר
 | |||
| לידה |
ט' בתמוז ה'תרס"ט פולגאר | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
כ' בחשוון ה'תשמ"ג (בגיל 73) כפר אתא | ||
| מקום פעילות | מאקו, כפר אתא | ||
| רבותיו | רבי שמעון גרינפלד, רבי שלום אליעזר הלברשטאם | ||
| אב | רבי מנחם מנדל למברגר | ||
|
| |||
רבי משה נתן נטע למברגר (ט' בתמוז ה'תרס"ט - כ' בחשוון ה'תשמ"ג) (מכונה גם העטרת משה) היה רבה של מאקווא, מייסד חסידות מאקווא בישראל ומחבר ספרי 'עטרת משה'.
קורות חייו
נולד בטיסא פולגאר שבהונגריה לרב העיר רבי מנחם מנדל ולמרים יוטא נכדת רבי אשר אנשל יונגרייז (המנוחת אשר).
בבחרותו למד תחילה בישיבתו של אביו, בימי בחרותו הלך ללמוד בישיבתו של המהרש"ג בסמיהאלי. שם למד מפי ראש הישיבה שהפך לרבו המובהק. לאחר פטירת המהרש"ג, כשחזר לבית אביו ופתח ישיבה, הכתירוהו תלמידי רבו למורה דרכם בעודו בחור צעיר לימים[1].
נהג לנסוע אל רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפרט ואל רבי ישעיה מקרסטיר ורבי אהרן רוקח מבעלז, וכן נסע כמה פעמים לעיר סאטמר לרבי יואל טייטלבוים[2].
בעיר מאקווא
בשנת ה'תרצ"ד לאחר נישואיו עם בת רבי אפרים רוזנפלד, רבה של סנדרה (הונגריה), וחתן רבי משה פארהאנד אב"ד ור"מ מאקווא התיישב במאקווא, והוכתר קודם חתונתו כדומ"ץ העיר לצדו של הרב חיים לייב דייטש בעל אהבת חיים. במאקווא התפרסם כוחו בפסק והוראה וביתו נעשית תל תלפיות. כמו כן מסר שיעורים יומיים בישיבתו של סבו[3].
לאחר פטירת סבו בי"ז בסיון ה'תש"ד מונה על פי צוואתו לממלא מקומו, בעת שהנאצים כבר כבשו את העיר וריכזו את יהודיה בגטו בסגד. מיד לאחר השבעה גורש יחד עם רעייתו וארבעה מילדיו למחנה ברגן-בלזן ומשם למחנה טרייזנשטט, שם שהה עד השיחרור על ידי הצבא האדום.
כשהיה במחנה טרזיינשטט שובץ לעבודה במאפיית לחם, שם כתב חידושי תורה על התלושים שמסרו לו עובדי המחנה כדי לקבל את פרוסות הלחם שהוקצבו להם. חידושים אלו ואחרים הודפסו בספריו "עטרת משה" ו"כלי גולה".
לאחר המלחמה שב לעיר מאקווא, כיהן כרב העיר ועמד לעזרתם של ניצולי השואה.
בחורף ה'תשי"ב עלה ארצה והתגורר תחילה בירושלים, בעצת ההאדמו"רים מגור ומבעלז והחזון איש הלך והתיישב בכפר אתא כממלא מקום לרבי בנימין מנדלזון שעבר אז לקוממיות[4]. שם שיכלל וייסד את קהילת מאקאווא ופתח את ישיבתו 'נחלת משה' וכולל אברכים כשהוא עומד בראשותה כר"מ עם מסירת שיעורי תורה יומיים בכל מקצועות התורה.
שיכל בחייו כמה מילדיו בילדותם: שלמה יהודה לייב, נפטר עוד במאקווא ונטמן באוהל סבו[דרושה הבהרה]; אשר אנשיל נפטר בז' בחשוון ה'תש"ה במחנה עבודה ליד וינה ונקבר שם; שלום אליעזר נפטר בישראל בשנת ה'תשט"ז ונקבר בקרית אתא.
נפטר בשבת כ' בחשוון ה'תשמ"ג[5] והשאיר אלפי גליונות של חידושי תורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש וחסידות. את מקומו ממלא בנו הרב שמעון למברגר.
מצאצאיו
- הרב שמעון למברגר האדמו"ר הנוכחי ממאקווא. חתנו של רבי אלחנן היילפרין, אב"ד ראדומישלא בלונדון.
- חתנו הרב אהרן מרדכי רוקח, בן הרב ישכר דוב רוקח האדמו"ר מבעלז.
- רבי מנחם מנדל (ה'תש"ד - כ"ט באדר ב' ה'תשע"א), כיהן כרב הקהילה בירושלים. חתנו של רבי דוד יהודה פריינד מסאסרגן.
- חתנו הרב יעקב מאיר שמחה היילפרין, גאב"ד ראדומישלא רמות.
- רבי אפרים (כ' בחשוון ה'תש"ט - כ"ג בשבט ה'תשנ"ז), כיהן כרב הקהילה בבורו פארק. חתנו של רבי משה שפיץ אב"ד ביסטריץ.
- חתנו הרב חיים צבי טייטלבוים, רק קהילות סאטמר בירושלים ובקרית יואל. בן הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר.
- רבי אברהם יחיאל (כ' בחשוון ה'תש"ט - א' באדר ה'תשנ"ה), כיהן כרב הקהילה בבני ברק. חתנו של רבי ישראל יעקב בן רבי שלום מוסקוביץ', האדמו"ר משאץ.
- בנו ממלא מקומו הרב ישראל יעקב חיים, רב הקהילה בבני ברק. חתנו של רבי מנחם מנדל מנדלזון רב המושב קוממיות.
- חתנו הרב גדליה משה רוזנבוים, האדמו"ר מזוטשקא אמסנא.
- חתנו הרב ישכר דוב רוקח בנו הראשון של האדמו"ר ממחנובקא בעלזא
- רבי אשר אנשיל (י"א בתשרי ה'תשי"ג - כ"ח באדר ה'תש"פ), כיהן כרב הקהילה בנתניה ובאלעד. חתנו של רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר.
- בנו ממלא מקומו הרב שלמה זלמן דוב, רב הקהילה בנתניה. חתן הרב ישכר שלמה הלברשטאם האדמו"ר מקאלאשיץ.
- בנו הרב אפרים יהודה לייב, רב הקהילה במונסי. חתן הרב נפתלי צבי אונגר האדמו"ר מדומברובה מונסי.
- בנו ממלא מקומו הרב אברהם מתתיהו, רב הקהילה באלעד. חתן הרב סיני הלברשטאם.
- חתנו הרב יוסף משה דוב הלברשטאם, ראש ישיבות צאנז ורב קהילות צאנז בארצות הברית. בן הרב צבי אלימלך הלברשטאם האדמו"ר מצאנז.
- הרב מאיר שלמה, מכהן כרב הקהילה באשדוד. חתנו של רבי יהוסף חיים שיינפלד, רבה של קריית הרצוג בבני ברק.
- חתנו רבי דוב בעריש פאנעט (ה'תרצ"ו - י"ב בתמוז ה'תשס"ח) האדמו"ר מדעעש בירושלים.
- חתנו הרב יצחק ישעיה הגר, רב קהילות ויז'ניץ באשדוד. בן הרב ישראל הגר, האדמו"ר מויז'ניץ.
- חתנו רבי חיים מאיר אנגלרד (כ"ח בתשרי ה'תש"ז - ב' בשבט ה'תשע"ה) אב"ד דאברא.
- חתנו רבי שלמה גולדמן (כ"ה באלול ה'תשט"ז - ג' באלול ה'תשפ"ב) האדמו"ר מזוויעהל.
- בנו הרב משה נתן נטע גולדמן האדמו"ר מזוועהיל.
- חתנו הרב משה אשרי בן רבי אפרים אשרי.
קישורים חיצוניים
- הערך "משה נתן נטע למברגר", באתר חב"דפדיה
- רבי משה נתן נטע לעמבערגער אב"ד מאקאווא, באתר תולדות ושורשים.
- באייוועלט על העטרת משה.
- ל"ה שנה לגאב"ד מאקאווא, באתר פורום אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ↑ שו"ת עטרת משה יו"ד א, עמ' ז, באתר אוצר החכמה
- ↑ הרב משה אלכסנדר זושא קינסטליכר, קהילת מאקאווא ורבניה, עלי זכרון גליון 57, תמוז תשפ"א, עמ' ב - יד
- ↑ הרשל הירש, "א טבילה אין מאקאווא", מאמענט, פרשת ואתחנן תשפ"ד
- ↑ שו"ת עטרת אפרים, עמ' יח
- ↑ רבי משה נתן נטע למברגר, באתר אגודת אהלי צדיקים
- המכלול: ערכים הדורשים הבהרה
- המכלול: ערכים שנוצרו במכלול
- חסידות מאקווא
- רבנים חסידים ישראלים
- קריית אתא: רבנים
- מאקו: רבנים
- אדמו"רים: ניצולי השואה
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- רבנים הונגרים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- ראשי ישיבה הונגרים
- מחברי ספרי דרוש
- מחברי ספרי הלכה
- אדמו"רים ארץ-ישראלים
- משפחת למברגר
- משפחת יונגרייז