רבי משה זאב פרידמן
| לידה |
כ"א בחשון ה'תרע"ב הוניאד | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | ט"ז בשבט ה'תשמ"ח (בגיל 76) | ||
| מקום קבורה | הר הזיתים | ||
| מדינה | ישראל | ||
| מקום פעילות | גרלה, דעעש, נאסויד, קפריסין, נתניה יפו | ||
| מקום מגורים | יפו | ||
| תחומי עיסוק | רבנות | ||
| השכלה | ישיבת דעעש, הישיבה בהוניאד | ||
| חיבוריו | קרבן משה | ||
| השתייכות | חסידות דעעש | ||
| רבותיו | רבי יעקב יחזקיה גרינוולד, רבי יעקב אלימלך פנט | ||
| חתנים | רבי ישכר דוב בידרמן, רבי זיידא שמואל שמעלקא רוזנבוים | ||
|
| |||
|
| |||
רבי משה זאב פרידמן (כ"א בחשון ה'תרע"ב - ט"ז בשבט ה'תשמ"ח) היה רב חסידי, שכיהן כרב ואב"ד נאסויד, ולאחר השואה כרבה של יפו. מחבר ספר קרבן משה.
ביוגרפיה
נולד בהוניאד לרבי מנחם מנדל ודאכא. משפחתו היו חסידי רבי אברהם יהושע פריינד ובנו רבי ישראל מנאסויד. בגיל שנה עברו משפחתו להתגורר במרושוושרהי (Marosvásárhely). בגיל צעיר התייתם מאביו שנפצע בשירותו הצבאי במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשל כך עבר יחד עם אמו להתגורר בבית סבו - אבי אמו בכפר ציזער.
בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבתו של רבו המובהק רבי יעקב יחזקיה גרינוולד בהוניאד. בשנת ה'תרפ"ט נכנס ללמוד בישיבה בדעעש שהייתה תחת נשיאותו של רבי יחזקאל פנט מדעעש ובראשותו של בנו רבי יעקב אלימלך פנט, שכיהן אז כרב הצעיר של דעעש. בצעירותו גויס לצבא רומניה ושירת שם במשך כשנה, באותה עת גזזו לו את פאותיו וזקנו.
בה'תרצ"ה נישא לזיסל בת רבי אברהם ליכטנשטיין מו"ץ בגרלה, בנו של רבי ברוך בענדיט אב"ד קראסנה[1]. לאחר נישואיו התגורר בגרלה, שם התמנה לראש ישיבה קטנה בעיר. בהמשך התמנה לראש הישיבה קטנה בדעעש, ועבר להתגורר בעיר. במקביל כיהן כרב "בית הכנסת ד'חסידים הגדול" בעיר דעעש. בהמשך מונה לרב ואב בית דין בנאסויד, טרנסילבניה.
בשואה
בקיץ ה'תש"ד נלקח על ידי הנאצים יחד עם אשתו ובניו הילדים ותושבי דעעש לגיטו בונגור - יער מחוץ לעיר דעעש. לאחר כמה שבועות שהייה בגטו, בסיוון תש"ד, נלקחו לאושוויץ, שם נרצחו אשתו וילדיו. לאחר מכן הועבר בין מחנות עבודה שונים ברחבי רומניה.
לאחר השואה נישא לרבקה בת רבי חיים לייב מערץ דומ"ץ במונקאטש[2]. לאחר נישואיהם ילדו את בתם הבכורה חיה דאכה (אשתו בזיווג ראשון של רבי יששכר דוב בידרמן מלעלוב).
בישראל
לאחר השואה עלה לארץ, יחד עם אשתו ובתו, בעליית המעפילים והגיעו למחנה בקפריסין, שם הקים ישיבה בשם "אהל יעקב אלימלך", על שם רבו יעקב אלימלך מדעעש, ועמד בראשותה.
בתש"ח, לאחר שאישרו האנגלים לבעלי משפחות עם ילדים קטנים לעלות לארץ, עלה עם אשתו ובתו לארץ ישראל. הם התגוררו בבית עולים בנתניה, שם הקים ישיבה לעולים. בהמשך עבר להתגורר ביפו, שם התמנה לאב בית דין ורב הראשי של העיר. ביפו ייסד בית כנסת ותלמוד תורה, הוא פעל רבות לחיזוק הדת בעיר וקירב יהודים רבים לשמירת התורה והמצוות. שימש גם כחבר הרבנות הראשית לתל אביב[3]. במקביל לרבנותו ביפו שימש כר"מ בישיבת חידושי הרי"ם בתל אביב.
היה מקורב לאדמו"רים ורבנים רבים, ביניהם: רבי אהרן מבעלזא, הבית ישראל מגור, רבי יואל מסאטמר, רבי משה מרדכי מלעלוב רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם והרבי מליובאוויטש[4].
היה מראשי חסידות דעעש לאחר השואה, והוא אף הכתיר את רבי צבי מאיר פנט לאדמו"ר מדעעש, לאחר פטירת אביו רבי יוסף מדעעש.
שיכל שלושה מילדיו מזיווגו השני: בתו הבכורה חיה דאכה בידרמן (אשת רבי ישכר דוב מלעלוב) ובת ובן נוספים.
חיבר את ספרו "קרבן משה" על התורה. בסוף ספרו כתב את תולדות חייו בשם "אלה מסעי", בו הוא מגולל את מסכת חייו ונדודיו במחנות עבודה ברחבי רומניה במהלך מלחמת העולם השניה. על ספרו קיבל את פרס המועצה הדתית של תל אביב יפו. לאחר פטירתו הוציאו לאור בני משפחתו את חלקו השני.
נפטר בט"ז בשבט ה'תשמ"ח ונקבר בהר הזיתים.
משפחתו
- בתו הבכורה (מזיווגו השני) חיה דאכה הייתה נשואה לרבי יששכר דוב בידרמן האדמו"ר מלעלוב, בנו של רבי משה מרדכי מלעלוב. היא נספתה בשריפה שפרצה בביתה בי"ד בטבת ה'תשל"ב.
- בתו הנדל פרל נשואה להרב ישראל גולדמן, בנו הצעיר של רבי מרדכי מזווהיל.
- בתו מאטיל רייזל אשת רבי זיידא שמואל שמעלקא רוזנבוים האדמו"ר מביטשקוב. בנו של רבי דוד משה מקרעטשניף.
- בתו פעסיא לאה אשת הרב שלמה זלמן ברייטשטיין, מחבר ספר הדרת שלמה. בנו של רבי אברהם מרדכי ברייטשטיין, ספרא דדיינא של העדה החרדית.
לקריאה נוספת
- רבי משה זאב פרידמן, אלה מסעי, קרבן משה, יפו, תשמ"ו, עמ' רפה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
קישורים חיצוניים
- רבי משה זאב פרידמן, קרבן משה, יפו, תשמ"ו, חלק א', באתר אוצר החכמה
- רבי משה זאב פרידמן, קרבן משה, יפו, תשמ"ו, חלק ב', באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ צאצא ישיר לרבי הלל ליכטנשטיין.
- ↑ סבו של רבי יחזקאל שרגא מערץ.
- ↑ גרינברג, חיים חייקל בן אברהם, קובץ רבני תורני אחיעזר - ג, ד, תשכ"ט, עמ' לח, באתר אוצר החכמה.
- ↑ שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 87-90.
