מרקם
_-_Wheat_Field_with_Crows_(1890).jpg)
.jpg){kind=link}
מרקם, או טקסטורה, הוא מכלול המאפיינים הקשורים לתחושות העולות במישוש או בראייה מפני השטח של אובייקט, וכן לתחושות הנובעות מהאופן בו חלקיקי החומר ערוכים זה לצד זה. לרוב, נובע המרקם מצורות זעירות וצפופות המסודרות על פני השטח וניתן לגעת בו או לראות אותו, ואת הצללים שנוצרים מצורות אלו. החוויה שיוצר המרקם היא שילוב של חוש הראייה וחוש המישוש, וכן הזיכרונות האישיים באופן שהחוויה מכילה זיכרונות של מישוש החומר גם מהתבוננות בלבד. למעשה, לכל אובייקט או חומר יש מרקם משלו בין אם הוא טבעי או מלאכותי. מרקמו של חומר מלאכותי, המעובד ביד אדם, תלוי באופן עיבודו, כמו למשל בכלים שסייעו לתהליך העיבוד, וכן במטרה לשמה הוא מעובד.
לעיתים מתייחסים במושג מרקם גם לפני שטח דו ממדיים הצבועים בתבניות חזרתיות. מרקמים דו ממדיים נקראים מרקמים מדומים והם מחקים מרקמים תלת ממדיים טבעיים ויוצרים אשליה של מרקם, כמו למשל פורמייקה המחקה מרקם של עץ. מרקם זה כמו מרקמים אחרים יתואר לרוב במאפיינים הנוגעים לחוש המישוש, כמו רך, עדין וחלק לעומת קשה, גס ומחוספס. חוש המישוש אינו פועל במרקמים דו ממדיים, אלא חוש הראייה, והזיכרון האישי העולה בנו מחוויות קודמות.
השימוש במושג מרקם יכול להיות מושאל לתחומים אחרים, תוך שינוי מהותי בהגדרת החלקיקים של האובייקט היוצרים את מרקמו. למשל, בתיאור המרקם העירוני אין מדובר בצורות זעירות, אלא במבנים, כבישים ושטחים פתוחים, וכן במאפיינים שאינם מוחשיים. בנוסף לחוש הראייה והזכרונות האישיים המופעלים בתפיסת המרקם העירוני, מופעלת גם תחושת החלל המושפעת מהממדים השונים של העיר וממאפיינים נוספים. בתיאור המרקם במוזיקה אין מדובר בחלקיקים מוחשיים כלל, אלא בצלילים מופשטים המרכיבים את המוזיקה.
המרקם בטבע
בעלי החיים והצמחים בטבע סגלו לעצמם מרקמים שונים להם תפקידים מגוונים. עורו של הפיל משמש אותו לצורכי הגנה, כמו גם הקליפה העבה של הפומלית. פרוות בעלי החיים המכילה בתוכה אוויר יוצרות בידוד ומגנות מהקור. מרקם העור של זוחלים שונים יוצר הסוואה, גם באמצעות הצבע וגם באמצעות תחושת המגע שהם משדרים שלעיתים מדמה אותם לאבנים או עלים. צבעוניות כנף הפרפר נוצרת באמצעות מבנה מיוחד של קשקשים בגדלים שונים, סידור מיוחד של הקשקשים מאפשר את חדירת קרני האור בין הקשקשים. המרקם למעשה בולע חלק מקרני האור ולכן יוצר אשליה של צבעוניות המושכת את העין ומיועדת לשם הסוואה, אזהרה או משיכת בן זוג. מרקם פרסות הסוס מייצר חיכוך רב עם האדמה ומגן על הסוס מפני שחיקתם.
מרקם של קרקע
מרקם הקרקע נקבע על פי הגדרת התפלגות היחס בין גודל החלקיקים המינרלים בנפח הקרקעי (חול, טין וחרסית);
- מקטע החול, הוא הגס בין המקטעים, מכיל את כל החלקיקים המינראליים הגדולים מ-50 מיקרומטר ועד לגודל הקטן משני מילימטר.
- מקטע הטין, הוא המקטע הבינוני, מכיל את גודל החלקיקים הנע בין שני מיקרומטר ועד לחמישים מיקרומטר.
- מקטע החרסית, הוא המקטע הקטן מבין השלושה, מכיל את כל החלקיקים בעלי גודל הקטן משני מיקרומטר.
מרקם של סלע יכול לסייע בזיהויו על פי גודל הגבישים המרכיבים את הסלע ואת נקבוביותו. סלע גבישי עשוי להיות גרניט, אך אם גבישיו מסודרים בתצורת פסים הוא עשוי להיות גנייס. סלע שמרקמו חלק (זאת אומרת שלא ניתן לראות את גבישיו) עשוי להיות אבן גיר. סלע גרגירי עשוי להיות אבן חול. סלע המתפצל ללוחות דקיקים עשוי להיות צפחה ואילו סלע נקבובי עשוי להיות סקוריה או פומיס.
בגאולוגיה מתייחסים למרקם במאפיין של האבן המתייחס לגודל החלקיקים, צורתם, אופן סידורם, התבנית הנוצרת מהם, הן בקנה מידה מקרוסקופי והן בקנה מידה נראה לעין.
המרקם באמנות
המרקם משמש את המעצב או האמן על מנת להעביר תחושות או רעיונות. באופן זה ניתן להתייחס למרקם העבודות של הצייר וינסנט ואן גוך ככלי ביטוי, בנוסף לתכנים, לצבעים ולצורות באמצעותו ביטא את סערות הנפש.
המרקם באמנות חזותית
בציור, כשמתייחסים למרקם, הכוונה היא לתחושה שנוצרת על בד הציור. המרקם ישתנה בהתאם לסוג הצבע, לכלים בהם הניחו את הצבע, לאופן הנחת הצבע ולחומרים נוספים שהונחו על הבד, ובהתאם יהווה מרכיב משמעותי בסגנון האישי של האמן. הגירוי של שני החושים, הראייה והמישוש מעצים את החוויה האמנותית.
טכניקות אומנותיות מסוימות יוצרות מרקם חלק או כמעט חלק לחלוטין. למשל, בטכניקת הטמפרה, הידועה עוד מהעת העתיקה, הניחו שכבות דקות מאד של צבע בשל זמן הייבוש המהיר של הצבע העשוי מחלמון ביצה. עם ייבושן, מקבל הציור מרקם שטוח ואחיד. מרקם דומה מתקבל גם משימוש בצבעי מים, כיוון שהצבע נספג בדף הציור. לעומת זאת, שימוש בצבעי שמן, יוצר מרקם גס בו ניתן להבחין בין משיחת מכחול אחת לשנייה. עם זאת, המרקם של צבעי השמן תלוי גם במידת דילול הצבע ובאופן הנחתו. טכניקה כמו הקולאז' יכולה ליצור מרקמים גסים מאד וכן מרקמים חלקים מאד בהתאם לאופן יצירתם. האמן משתמש בפיסות עיתון, נייר או אריג לכדי יצירת תמונה דו-ממדית. לעיתים חומרים אלו הם בעלי מרקם משלהם, ולעיתים אופן קריעתם, גזירתם והדבקתם יוצר את מאפייני המרקם. התבליט הוא טכניקה המשתמשת במרקם החומר ככלי עיקרי שהיא נעשית על ידי גריעת החומר ושינוי פני השטח שלו. טכניקות נוספות שיוצרות מרקמים מובחנים הם: הטבעות, מריחות, הדבקות, יציקות, חריטות ועוד.
לעיתים, מרקם הציור מושפע מהמצע עליו צויר. הדבר בולט במיוחד בטכניקות ציור שיוצרות מרקם חלק, על גבי משטחים מחוספסים. ציור בצבעי מים, או הדפס על גבי קנווס מעניק לציור את מרקם הקנווס העשוי מיריעת בד ארוגה בשתי-וערב, ולכן מרקמו לרוב מחוספס.
מרקם הציור נוצר גם בעקבות כלי הציור. חלק מכלי הציור יוצרים מרקמים ייחודיים להם באופן שניתן להבחין באמצעות המרקם אם הציור צויר על ידי מכחול, מרית ציירים, או השפרצת הצבע. לעומת זאת טכניקה כמו איירבראש, בה תרסיס הצבע מפיק שכבה דקיקה של חומר יוצרת מרקם חלק מאד.
סוגי מרקמים באמנות:
- מרקם אמיתי - מרקם חומרי שניתן לגעת בו ולחוש את הבליטות או השקעים או כל סידור אחר של חלקיקי החומר. בטכניקה של קולאז' נוכל להרגיש את שכבות הנייר ואופן חיתוכו, ובציור פסטל נחוש את השמנוניות של הצבע.
- מרקם מדומה - יצירת אפקט חזותי ללא שינוי תחושת המרקם. הנחת צבעים זה בצד זה באופן שידמו את הצללים הנוצרים על ידי המרקם יוצרים אשליה של מרקם השונה מהמרקם האמיתי של החומר.
- מרקם מופשט - מרקם שאינו תואם את האובייקט עצמו.
המרקם בעיצוב
בעיצוב, ובייחוד בעיצוב המוצר, באדריכלות, בעיצוב פנים ובעיצוב אופנה, יש למרקם תפקידים שימושיים והוא נועד כדי ליצור בגד נעים יותר למגע, סוליה היוצרת חיכוך גבוה יותר עם המדרכה, או מרקמים אחרים הנותנים למוצר הגנה, מאפשרים לו להחליק, מונעים ממנו להחליק ועוד.
בתחום העיצוב משמש המרקם בתפקידים מגוונים:
- הסוואה - שימוש במרקמים מחוספסים שלא מחזירים אור, שימוש בבדים עמידים ליצירת מדים וחומרים עמידים ליצירת אמצעי לחימה.
- בטיחות המשתמש - שימוש בחומרים מחוספסים להעלאת מקדם החיכוך של המוצר, למשל בעיצוב צמיגים, בתכנון כביש, או בשיפור האחיזה בכלים שונים, ולחלופין שימוש בחומרים רכים על מנת להגן על המשתמש מפני חבלה כמו בצעצועים.
- בטיחות המוצר - בחירת מרקמים על מנת להגן על המוצר מפני נפילה, כמו בשימוש בפלסטיק בועות המיועד לשמור על המוצר בעת הובלתו.
- הבחנה בין חומרים או אובייקטים - שימוש במרקמים שונים יכול לסייע למשל לעיוורים בהתמצאות. תכנון גן לעיוורים יכול לכלול לדוגמה שבילים או מעקות שעשויים מחומרים שונים ונותנים מידע לעיוור.
- דקורציה - יצירת קירות, עמודים או אלמנטים מבניים אחרים בעלי מרקם ייחודי כמו קיר אבן, או ריצוף בחלוקי נחל.
לעיתים רבות ישתמש במעצב במרקם מדומה המחקה את המרקם טבעי על מנת להוזיל את עלויות הייצור או לשפר את אופן השימוש. למשל, חיקויי עור מסוימים יוצרים מרקם המזוהה אצל המשתמש עם החומר הטבעי אך עם זאת הוא רחיץ יותר ועמיד יותר.
מרקם במוזיקה
ערך מורחב – מרקם (מוזיקה)
מרקם במוזיקה, הוא האיכות הכוללת של הצליל ביצירה ולרוב מצביע על מספר הקולות במוזיקה והיחסים ביניהם. המרקם של היצירה יכול להיות מתואר במושגים חזותיים או מתחום המישוש כמו עבה, מואר, קשה או חלק. המרקם של היצירה מושפע ממספר הקולות ביצירה ברגע נתון ואיכותם, וכן ההרמוניה הנוצרת, המקצב והמפעם.
מזונות
ניתן לאפיין מזונות באמצעות המרקם שאנו חשים בפינו בעת אכילתם. המרקם של המזונות הוא תוצר יחסי גומלין פיזיים וכימיים של הלשון, השיניים והחך עם האוכל. למרקם תפקיד באופן הערכתנו את המזון, איכותו וטעמו. לדוגמה, מרקמו של היין הוא אחד המאפיינים המסייעים ליינן לקבוע את איכותו.
המרקם של האוכל תלוי במספר מאפיינים:
- רטיבות/יובש - כמות המים באוכל.
- דביקות - מידת היכולת להפריד את האוכל מהמשטח בו הוא נוגע, השפתיים, הלשון, השיניים והחך.
- צמיגות - המידה בה האוכל מסרב להתפורר.
- עפיצות - תחושת יובש או חספוס הנגרמת באכילה.
- לכידות - המידה בה האוכל מתעוות במהלך לעיסתו.
- דחיסות - המידה בה האוכל מרוכז.
- קשיות - הכוח הדרוש כדי שהאוכל יבקע.
- ספיגת הלחות - המידה בה האוכל סופג את נוזלי הרוק בפה.
- שחרור הלחות - המידה בה האוכל משחרר נוזלים אל חלל הפה.
- אחידות - תחושה לפיה האוכל שווה בכל חלקיו.
מרקם עירוני
המרקם העירוני (Urban fabric) מתאר את אופי הבינוי והתכנון העירוני ברקמה עירונית בתוך השלד העירוני. מרקם עירוני הוא למעשה כלל המאפיינים של סביבה בעלת מבנים ואזורים ציבוריים בעלי מכנה משותף. תכונות המרקם ישתנו בהתאם לגובה המבנים, היחס בין השטח הבנוי והשטח הפתוח, הציבורי והפרטי, צפיפות האוכלוסייה, הגיל הממוצע, ומאפיינים פיזים וסוציואקונומיים נוספים.
לקריאה נוספת
- Otto G. Ocvirk, Robert E. Stinson, Phillip R. Wigg, Robert O. Bone, and David L. Cayton. Art Fundamentals Theory & Practice Seventh Edition, Calmann & King LTD, 1994. מסת"ב 0-697-12545-9
- Dollase, Jürgen, Geschmacksschule [engl.: Tasting School], 2005 Tre Tori, Wiesbaden, Germany (מסת"ב 3937963200). German language textbook by a renowned food critic covering some, but not all of the above mentionend properties/mouthfeelings.
- Katz, E.E. and Labuza, T.P. (1981) Effect of water activity on the sensory crispness and mechanical deformation of snack food products. J. Food Sci. 46: 403-409