מריצה רוסמן

מריצה רוסמן
לידה	2 בנובמבר 1930; סרווש, הונגריה
פטירה	23 בנובמבר 2025 (בגיל 95); ישראל

מריצה רוסמן (2 בנובמבר 1930 – 23 בנובמבר 2025) הייתה מוציאה לאור ישראלית שבבעלותה היו כמה הוצאות ספרים, ובהן: עקד, טרקלין וגוונים.^[1] בתקופה שבה פעלה הייתה אחת הנשים היחידות בישראל שבבעלותן הוצאת ספרים משלהן.

ביוגרפיה

נולדה בשם מריאנה/מריצה קסט (Keszt) בעיירה סרווש (Szarvas) שבמחוז בֵּקֵש (בדרום-מזרח הונגריה של ימינו) לאנה/חנה (פאני) לבית אזה ולד"ר דב (בילא) קסט, שהיה רופא. סבה מצד אביה, אלכסנדר (שאנדור) קסט, היה סוחר עצים בעיירה סרווש. מצד אמה היא נצר לשושלת רבנים גדולה וידועה, שושלת זילברשטיין (הבולטים בשושלת זו הם הרבנים שלמה, דוד וישעיהו, מראשי האורתודוקסיה ההונגרית).

רוסמן נולדה למשפחה שעברה תהליך של התבוללות – סבה מצד אמה, עוה"ד יוליוס (ג'ולא) אֶזֶה, האמין שהשתלבות בחברה ההונגרית-הכללית היא הפתרון לבעיית היהודים, וכדי להקל על תהליך ההתבוללות בחר בשם "אֶזֶה", שם בעל צליל הונגרי מובהק (שם זה עוברת על ידי אחיה, המשורר איתמר יעוז-קסט ל"יעוז"). ההתבוללות לא הצילה את המשפחה בימי השואה. יוליוס אֶזֶה ורעייתו נרצחו באוסטריה באפריל 1945. אביה של רוסמן, ד"ר דב (בילא) קסט, אימו ואחיה, נשלחו יחד עימה למחנות הריכוז. הם היו במחנה הריכוז ברגן-בלזן, והשתחררו מרכבת-מוות בלב גרמניה, במבואות העיר מגדבורג (Magdeburg), ב-13 באפריל 1945.

בשנת 1949 הגיעה רוסמן לישראל עם בעלה הראשון, סטיבן סבסטיאן (פישטה/סטיב), שהיה מהנדס. הם הגיעו לשער העלייה, בהמשך עברו לשכונת ג'בליה ביפו ומשם לשכונת הדר יוסף בתל אביב.

אחִיה והוריה עלו לישראל בשנת 1951.

בשנת 1958 ייסדה רוסמן, יחד עם אחיה, איתמר יעוז-קסט, את הוצאת הספרים העברית הראשונה שיועדה לשירה בלבד, "עקד", ואת כתב העת "עקד לשירה" (שיצא לאור משנת 1960 ועד שנות ה-70) וכתב העת "פסיפס" שהמשיך אותו. מריצה הקפידה על העיצוב והאסתטיקה של הספרים שיצאו לאור בהוצאה. הוצאת הספרים הייתה ממוקמת במרתף ברחוב בר-כוכבא 29 בתל אביב, ששימש גם למפגשים ספרותיים ולגלריה. בהמשך הוקמה חברה-בת "טרקלין", כהוצאה יותר מסחרית שנועדה לתמוך ב"עקד". ההוצאה הוציאה לאור מאות כותרים ובהם ספרים קלסיים וכן ספרים ראשונים של כותבים ישראלים כמו: אסי דיין, יאיר הורביץ, מנחם בן ואחרים. כמו כן יצאו לאור בהוצאה ספרי שירה של משוררים ותיקים כמו יונתן רטוש, אברהם חלפי ואלכסנדר פן.

ב-1992 החלה רוסמן להוציא לאור, בשם "עקד-גוונים", אנתולוגיות מתורגמות, בעיקר של סיפורים קצרים.

בשנת 1995, לאחר שאחיה פנה להתמקד בכתיבה, ייסדה רוסמן לבדה את הוצאת גוונים, הוצאה עצמאית שהייתה בבעלותה הבלעדית. העורך הראשון של ההוצאה היה עודד פלד. הוצאת גוונים פעלה, כאמור, כל השנים במרתף של בניין ברחוב בר כוכבא 29 בתל אביב.

במסגרת הוצאת גוונים יצאו לאור שלוש סדרות נבדלות של ספרים:

הסדרה הלבנה – תרגומים של פרידריך דירנמאט, ג'ק קרואק, מארק טוויין, בוהומיל הראבאל, ליאו פרוץ, מיכאל ויוג ואנתולוגיות של סיפורי אהבה מספרות העולם.
סדרת "גוונים של שחור" – סדרה בעריכתה של המתרגמת והעורכת הספרותית לאה ששקו (שגם תרגמה חלק מספרי הסדרה ולחלקם הוסיפה אחרית דבר) - ספרים של ניק קייב, ג'ים גרימסלי, ריצ'רד בראוטיגן, ג'.ג. באלארד, לאופולד פון זאכר-מאזוך, הארי קרוז ומיכאיל לרמונטוב.
סדרת "חלונות" – סדרה שהוקדשה, על פי הגדרתה של רוסמן, לספרות חדשנית ופורצת דרך. בסדרה זו פורסם, בין היתר, ספרו של אילן הייטנר חוכמת הבייגלה.

חוקר התרבות פרופ' מוטי נייגר בדק ומצא שהוצאת גוונים הוציאה במשך שנות פעילותה כ-400 כותרים.^[2]

במהלך השנים קיבלה רוסמן הצעות רבות ממוציאים לאור אחרים לרכוש את ההוצאה, או להיכנס עימם לשותפות, אך היא העדיפה להישאר עצמאית.

בנובמבר 2018 אחרי כ-60 שנות פעילות, הודיעה על סגירת ההוצאה.^[3]

בביוגרפיה שהוציאו בני משפחתה, מסכמת רוסמן את מפעל חייה:

"מפברואר 1958 ועד נובמבר 2018 עסקתי במו"לות. זה היה מפעל חיי המלאים. זאת הייתה, במילים של ימינו, יזמות עסקית ותרבותית כאחד, שבמסגרתה נדרשתי לעמוד בלחצים הן כספיים והן אחרים, וכל זאת ללא תמיכה וללא סיוע. סירבתי לקבל פיצויים מהגרמנים. במילים אחרות: הייתי אישה עובדת, מפרנסת יחידה למעשה, עצמאית, יזמית, מעסיקה, מנהלת הוצאת ספרים שהיא עסק מסחרי לכל דבר, וזאת ללא כל הדרכה בכל הקשור להקמת עסק וניהולו, וללא עזרה במימון, התחלתי... בקיצור, לא היה לי צל של מושג למה אני נכנסת".^[4]

חיים אישיים

רוסמן הייתה נשואה פעמיים ואם לשתי בנות:

מנישואיה הראשונים למהנדס סטיבן סבסטיאן (סטיב/פישטה) הייתה אם לד"ר נורית פירון, חוקרת בתחום מדעי הצמח וסופרת.^[5]

מנישואיה השניים לצלם הצבאי ארתור רוסמן, הייתה אם לשרית רום, עורכת לשונית.^[6]

רוסמן נפטרה ב-23 בנובמבר 2025. התגוררה בתל אביב.

מבחר מהספרים שהוציאה לאור

רוסמן שימשה, במסגרת עבודתה בניהול הוצאת הספרים, גם כאחראית על הביצוע, העיצוב והאסתטיקה של הספרים אותם הוציאה לאור. היא בחרה ספרים וסיפורים מספרות העולם ויזמה את תרגומם כדי להביאם לידיעת קוראי העברית. בין הספרים הרבים אותם הוציאה לאור ניתן למנות:

שִקא: שירים יפניים, תל אביב, עקד, 1958
ז'אק פרוור, משירי ז'אק פרוור, תל אביב, עקד, 1960
(עם מנחם בראון ואיתמר יעוז-קסט), אדרת הגפן: שירים, תל אביב, עקד, 1967
נשים בתמונות ובשיר, תל אביב, עקד, 1968
(עם איתמר יעוז-קסט), בגבולם: אנתולוגיה של סופרים עולים, תל אביב, עקד בשיתוף עם משרד הקליטה והוועדה לטיפול בסופרים עולים על יד אגודת הסופרים העברים בישראל, 1970
(עם יעקב בסר ואיתמר יעוז-קסט), יום השירה 1970: קובץ ליום השירה, תל אביב, עקד, 1970
(עם איתמר יעוז-קסט), ספר עקד: מבחר שירה 20 שנה, תל אביב, עקד, 1978
(עם איתמר יעוז-קסט), ספר עקד: שנתון לשירה 1981, תל אביב, עקד, 1981
ורד לאמילי: מסתורין ואהבה, סיפורים, מטובי הסופרים בעולם, תל אביב, עקד, 1983
השיקוי: סיפורי אהבה מטובי הסופרים בעולם, תל אביב, עקד, 1992
10 סיפורי אהבה ישראלים, תל אביב, עקד, 1993
בוהומיל הראבאל (תרגמה: רות בונדי), שירתתי את מלך אנגליה, תל אביב, גוונים, 1993
(עם דלית לב), עשרת הדברות: 10 סיפורים ישראלים בני זמננו, תל אביב, עקד/גוונים, 1995
לקסיקון משוררים בישראל היום, תל אביב, עקד, 1995
סמטת אור ירח: סיפורי אהבה ממיטב סופרי העולם, תל אביב, עקד/גוונים, 1995
חטאים בסיפורי העולם, תל אביב, גוונים, 1996
(עם לאה ששקו), כל הקיץ, כל הלילות: כמיהה לאהבה, סיפורים ישראלים, תל אביב, גוונים, 1996
הקרקס: 13 סיפורי מתח רומנטיים, תל אביב, גוונים, 1998
ליאו פרוץ (תרגמה: רות בונדי), בלילה מתחת לגשר האבן: רומאן מפראג העתיקה, תל אביב, גוונים, 1998
השניים: סיפורים על זוגיות מספרות העולם, תל אביב, גוונים, 1999

לקריאה נוספת

יואב רגב (כתב מפיה של מריצה ואסף מידע), מריצה – רוזנת הספרים, תל אביב, הוצאה עצמית, 2020
מוטי נייגר, מוציאים לאור כמתווכי תרבות: היסטוריה תרבותית של מאה שנות הוצאה לאור בעברית בישראל (1910–2010), ירושלים, הוצאת מן, 2017 (בעיקר הסעיפים העוסקים בהוצאת עקד ובהוצאת גוונים, עמ' 423–437)

קישורים חיצוניים

צבי גיל, אלפי גוונים של הרוזנת מריצה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 במאי 2015

הערות שוליים

↑ הוצאות הספרים השונות היו חברות-בת זו של זו, אך הערך אינו עוסק בהסדרים המשפטיים של הבעלות.
↑ מוטי נייגר, מוציאים לאור כמתווכי תרבות: היסטוריה תרבותית של מאה שנות הוצאה לאור בעברית בישראל (1910–2010), ירושלים: הוצאת מן, 2017, עמ' 437
↑ מדור "קורא בספרים", מוסף 7 לילות, ידיעות אחרונות, 23 בנובמבר 2018, עמ' 21
↑ יואב רגב (כתב מפיה של מריצה ואסף מידע), מריצה - רוזנת הספרים, תל אביב: הוצאה עצמית, 2020, עמ' 55-56
↑ ספר שכתבה נורית פירון: האם חווה גיהצה היום חולצה, תל אביב, גוונים, 1996
↑ בין הספרים ששרית רום הייתה העורכת הלשונית שלהם (יצאו לאור בהוצאת גוונים): חנה טרומר, אהבה בשחור ולבן, 2001, עמוס טלשיר, טרזן יופיע פתאום, 2010, דיתה שביט, אהבה בהמתנה: רומן בארבעים ושמונה פרקים, 2014, עמרי קרונלנד, המקום שבו השמש מתחיל, 2017 ועוד.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מריצה רוסמן42248968Q100332348

[1] הוצאות הספרים השונות היו חברות-בת זו של זו, אך הערך אינו עוסק בהסדרים המשפטיים של הבעלות.

[2] מוטי נייגר, מוציאים לאור כמתווכי תרבות: היסטוריה תרבותית של מאה שנות הוצאה לאור בעברית בישראל (1910–2010), ירושלים: הוצאת מן, 2017, עמ' 437

[3] מדור "קורא בספרים", מוסף 7 לילות, ידיעות אחרונות, 23 בנובמבר 2018, עמ' 21

[4] יואב רגב (כתב מפיה של מריצה ואסף מידע), מריצה - רוזנת הספרים, תל אביב: הוצאה עצמית, 2020, עמ' 55-56

[5] ספר שכתבה נורית פירון: האם חווה גיהצה היום חולצה, תל אביב, גוונים, 1996

[6] בין הספרים ששרית רום הייתה העורכת הלשונית שלהם (יצאו לאור בהוצאת גוונים): חנה טרומר, אהבה בשחור ולבן, 2001, עמוס טלשיר, טרזן יופיע פתאום, 2010, דיתה שביט, אהבה בהמתנה: רומן בארבעים ושמונה פרקים, 2014, עמרי קרונלנד, המקום שבו השמש מתחיל, 2017 ועוד.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]