מריאמפולה
| |||
 | |||
| מדינה |
 ליטא | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | מחוז מריאמפולה | ||
| תאריך ייסוד | 1667 | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 47,244 (2007) | ||
| קואורדינטות | 54°33′20″N 23°21′05″E / 54.55555555°N 23.35144444°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
מריאמפולה (בליטאית: Marijampolė; בפולנית: Mariampol; בתקופה הסובייטית נקראה העיר: Kapsukas קפסוקאס) היא עיר תעשייתית בדרום ליטא, בירת מחוז מריאמפולה. העיר משתרעת על פני כ-205 קמ"ר ובשנת 2007 נמנו בה 47,244 תושבים. בתוך העיר זורם נהר השישופה.
היסטוריה
המקום מוזכר לראשונה בכתובים כפאשישופה, על שם נהר השישופה הזורם לידה. במאה ה-17 הכפר שהיה בבעלות הכנסייה הקתולית גדל להיות עיר שוק ושמו הוסב לסטארופול. בשנת 1765 הייתה במקום שרפה גדולה שהכתה קשות בעיירה. לאחר השרפה בנתה אשת המושל של העיר הסמוכה פריניי, כנסייה חדשה ומנזר וסביבם התגבשה עיירה חדשה אשר נקראה מריאמפולה על שם בתוספת הסיומת פול המציינת עיר.
בשנת 1792 הוענקו לעיר זכויות מגדבורג על ידי סטניסלאב פוניאטובסקי, המלך האחרון של פולין העצמאית. בעת חלוקת פולין סופחה מריאמפולה לפרוסיה, והייתה לעיירת מחוז. בשנת 1800 גרו בה 1,178 נפש. בעקבות תבוסת פרוסיה לצבאו של נפוליאון בונפרטה וחתימת חוזה טילזיט, הייתה לחלק מהדוכסות הגדולה של ורשה. בעקבות מלחמת רוסיה-צרפת עברה לשליטת רוסיה בשנת 1815 והייתה לחלק ממחוז אוגוסטובה. במאה ה-19 גדלה מריאמפולה בעיקר הודות להגירה יהודית וגרמנית אליה. אחד הגורמים להגירה הייתה סלילת הכביש בין סנקט פטרבורג וורשה דרך מריאמפולה, בשנת 1829. בשנת 1827 היו במריאמפולה 1,759 תושבים, כאשר 66% היו יהודים. בשנת 1840 נמנו בעיר 2,992 תושבים, 76% מהם יהודים.
בשנת 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה נכבשה מריאמפולה על ידי צבא גרמניה אשר נשאר בעיר עד סיום המלחמה וכינון מדינת ליטא העצמאית.
בשנת 1923 הושלמה מסילת ברזל שחברה את מריאמפולה למסילת הברזל הראשית בין קובנה ווירבליס. בתקופה זאת הוקם במקום בית חרושת לייצור סוכר מסלק והיישוב התרחב מאוד. ביוני 1941 נכנס הצבא הגרמני למריאמפולה ונשאר בו עד שנת 1944. בצאתו הוא הרס את מרכז העיר ואת בית החרושת לסוכר. באפריל 1955 שונה שם העיר לקפסוקאס, לזכר המהפכן הקומוניסטי וינצאס מיקוויצ'יוס-קפסוקאס. עם עצמאותה המחודשת של ליטא ב-1990 הושב השם הישן לקדמותו.
יהודים
עד שנת 1780 לא היה במריאמפולה רב, והרב של קלוואריה שבליטא נחשב גם לרבה של מריאמפולה.
בשנת 1861 היוו היהודים רוב מוחלט בעיירה - מתוך 3,718 תושבים היו 3,015 יהודים.
ב-1919 הוקמה בעיר הגימנסיה העברית הראשונה בליטא.
רבני העיר
- הרב חיים פרלמוטר-שרשובר, - ה'תק"מ - ה'תק"פ (1780 - 1820).
- הרב יהודה ליב חרל"פ (חתנו של הרב חיים פרלמוטר) - ה'תק"פ - ? (1820) - ?.
- הרב שלמה זלמן דורגון (נפטר בה'תרל"ט (1879)).
- רבי יהונתן אליאשברג, ה'תרל"ט - ה'תרמ"ז 1879-1887.
- הרב עזריאל אריה רקובסקי (נפטר בה'תרנ"ד (1894)).
- רבי אליהו קלצקין, - ה'תרנ"ב - ה'תר"ע (1892 - 1910), לאחר מכן רבה של לובלין.
- הרב יעקב מאיר קרבצ'ינסקי (נפטר ב1913).
- הרב שמשון פוגלמן, רבה האחרון שנרצח על ידי הנאצים[1].
לקריאה נוספת
חורבן ליטע (אידיש) ניו יורק תשי"ב, אשרי, אפרים בן דוב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
קישורים חיצוניים
- "מריאמפולה", באתר JewishGen (באנגלית)
- ShtetLinks: MARIAMPOL, Lithuania
- מרימפול על גדות הנהר שישופה, ליטא, 1983, באתר דורות
- מרטין דין (אנ'), מריאמפולה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1088–1090), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
