שווקשנה
 | |
| שעון רחוב בשווקשנה, 2022 | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז |
 מחוז קלייפדה |
| רשות מקומית | שילוטה |
| תאריך ייסוד | המאה ה-15 |
שווקשנה (בליטאית: Švėkšna; ביידיש: שוועקשנע) היא עיירה ברשות המקומית שילוטה שבמחוז קלייפדה, ליטא. העיירה שוכנת כ-21 קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר שילוטה, ובחלקה המערבי זורם הנהר שווקשנלה (Švėkšnalė). בעיירה קיימים 29 רחובות.
בעיירה קיימים גם מרכז בילוי, ספרייה עירונית ומוזיאון המוקדש להיסטוריה המקומית. יש בעיירה בית כנסת היסטורי ששופץ בשנת 2020. שירותי המנהל והביטחון כוללים סניף דואר, תחנת משטרה, תחנת כיבוי אש ומחלקת תכנון מקומית.
היסטוריה
אזכורים ראשונים של האזור מופיעים כבר במאה ה-14, אך היישוב עצמו הוקם ככל הנראה לאחר חתימת חוזה מלנו בשנת 1422. הסכם זה סיים את הסכסוך עם האבירים הטבטונים, וצמצום הסכנה הביטחונית אפשר את הקמתו ופיתוחו של היישוב בקרבת הגבול.
ב-8 במרץ 1503 מוזכרת שווקשנה במסמך הייסוד והסבסוד של כנסיית לינקובה. בשנת 1509 הייתה העיירה בבעלותו של סטניסלובס קשגאילה, שהיה "הזקן של סמוגיטיה" – אחד התפקידים המשפיעים ביותר בדוכסות הגדולה של ליטא באותה עת.
המאה ה-19
במהלך המאה ה-19 עברה העיירה לבעלותה של משפחת האצולה "פלאטר" (Pliateriai). בתקופה זו נבנה ה"ויאדוקט" המפורסם – גשר להולכי רגל המחבר בין כנסיית העיירה לבין אחוזת המשפחה. בשלהי המאה ה-19, בתקופת "איסור העיתונות הליטאי" שהטילו השלטונות הצאריים, שימשה שווקשנה כמרכז אסטרטגי חשוב להברחה והפצה של ספרות ליטאית המודפסת בכתב לטיני (Knygnešiai).
המאה ה-20
בשנת 1925 נשרפה העיירה, ובשנת 1926 החלה להבנות מחדש[1].
ב-18 בינואר 2000, זכתה העיירה להכרה רשמית במעמדה כאשר הוענק לה סמל העיר בצו נשיאותי.
בשנת 2020 שופץ מבנה בית הכנסת בעיירה כחלק ממאמצי שימור המורשת היהודית בליטא.
יהודי העיירה
ראשית הקהילה היהודית בעיר החלה באמצע המאה ה-17, לאחר פרעות ה'ת"ח[2]. רב העיר באותה תקופה כונה רבי מנחם מנדל.
באביב 1922 נעשה נסיון מצד לאומנים ליטאים להעליל עלילת דם על יהודי העיירה, ובעקבותיה התחוללו בה ארבעה ימי פרעות.
בעיירה התקיימו שלושה בתי תפילה; בית כנסת, בית מדרש וקלויז. לפני מלחמת העולם הראשונה שכנה בה הישיבה בראשות רב העיירה רבי בן ציון זאב קרניץ, בנוסף לשלושה תלמודי תורה. לפני מלחמת העולם השניה התגוררו בעיירה כ- 80 משפחות יהודיות[3], ורובו של הנוער היה ציוני וחלוצי[1].
בין רבני העיירה נמנו: רבי יששכר בער גברונסקי, רבי משה יצחק סגל, רבי חיים צבי ברוידא (חמיו של רבי זליג ראובן בנגיס), ורבי שמואל אביגדור פייבלזון. עד שנת ה'תרע"ג כיהן בה כאמור רבי בן ציון זאב קרניץ, ואת מקומו מילא חתנו רבי ישראל תנחום פורטמן. בשנת ה'תרצ"א, לאחר מעברו של הרב פורטמן לז'ז'מר, החל לכהן בה רבה האחרון רבי שלום יצחק לויטן.
גורל יהודי העיירה
עם הכיבוש הגרמני בקיץ 1941, החלו מעשי רצח נגד הקהילה היהודית המקומית. לפי תיעוד היסטורי, לפחות 20 יהודים נרצחו בהוצאה להורג המונית שבוצעה על ידי יחידות האיינזצגרופן. הטבח בוצע בהוראתו של הנס יואכים בוהמה, מפקד הגסטפו בטילסיט ופושע מלחמה נאצי.[4] אתר הרצח שוכן בבית הקברות היהודי הישן בפאתי העיר (ברחוב אושרוש), ושם מוצבת אנדרטה לזכר הקורבנות.
על פי עדויות נוספות מניצולי העיירה, מהלך הריגתם של היהודים בוצע בשלבים, והם נשלחו אל המחנות ורסמיניניקן והיידקרוג, כשבראשם הרב לויטן. חלק מהיהודים נרצחו בכפר הסמוך שאודוויצ'י, והיהודים הנותרים בגטו נרצחו בכפרים אינקקליאי וראודישקיאי[3].
קישורים חיצוניים
- מוזיאון לאמנות Samogitian על שווקשנה
- Švėkšna באתר הרשמי של עיריית מחוז שילוטה
- שווקשנה תחת איסור העיתונות הליטאית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ספר הקהילה - יהדות ליטא, עמ' 365
- ↑ לתולדות היהודים בקובנה וסלבודקה, עמ' 41
- ^ 3.0 3.1 חיבור שכתב קפלן על גורל יהודי שווקשנה, באתר קטלוג המידע הישראלי
- ↑ Mass Murder of the Jews of Švėkšna, Holocaust Atlas of Lithuania, 18 בינואר 2026 (באנגלית)
שווקשנה42567171Q606181