וירבאליס
 | |
| הכנסייה הקתולית בעיירה. | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז | מריאמפולה |
| מחוז משנה | וילקובישק |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 1,314 (2005) |
| קואורדינטות | 54°38′N 22°49′E / 54.633°N 22.817°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
וירבאליס (בליטאית: Virbalis (מידע • עזרה); בפולנית: Wierzbołów; ביידיש: ווירבאלן) היא עיירה במחוז מריאמפולה שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
העיירה נזכרת לראשונה בתחילת המאה ה-16. בשנת 1593 הוענקו לווירבאליס זכויות עיר. בשנת 1851 חוברו המסילה הפרוסית והמסילה הרוסית בסמוך לעיירה בשנת 1861 נבנתה בסמוך לעיירה תחנת רכבת בקו סנקט פטרבורג-ורשה. בעקבות הקמת תחנת הרכבת, הוקם מסוף מטען בעיירה הסמוכה קיבארט. שתי העיירות שכנו סמוך לגבול עם פרוסיה המזרחית (אז חלק מן הקיסרות הגרמנית) והמסוף שימש לאחסון סחורות. עקב כך, החלה קיבארט לצמוח ולהתפתח בעוד שפיתוחה של וירבאליס נעצר. במהלך מלחמת העולם השנייה, בקרבות בין הצבא האדום והוורמאכט הנסוג, פוצצו הגרמנים את כנסיית העיירה וזו לא נבנתה יותר מחדש.
יהודי וירבאליס
בין מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-600 יהודים, ופעלו בה בית ספר עברי, שני בתי כנסת וחוגים ציוניים. פעילות זו הופסקה עם סיפוח ליטא לברית המועצות בשנת 1940.
עם פרוץ מבצע ברברוסה, ב-22 ביוני 1941, נכנסו לעיירה הגרמנים, וכוננו בה שלטון ליטאי. עד מהרה הוטלו על יהודי היישוב גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב והגבלות תנועה.
ב-10 ביולי 1941 ריכזו הליטאים את כל הגברים היהודים בני 16 ומעלה מהעיירה, ורצחו אותם בתעלות נגד טנקים מצפון לעיירה. יתר יהודי העיירה, נשים וילדים, רוכזו בגטו שהוקם בה, אליו הובאו גם יהודים מקיבארט הסמוכה. יושבי הגטו נלקחו מדי יום לעבודות כפייה, ולאחר זמן קצר נרצחו הנשים המבוגרות והחולות בו. ב-11 בספטמבר 1941, בשעת לילה, נרצחו כל יתר יהודי הגטו בתעלות.
קישורים חיצוניים
- "וירבאליס", באתר JewishGen (באנגלית)
- וירבלן (Virbalis), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין (אנ'), וירבאליס, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1145–1146), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
