לדלג לתוכן

מרדכי אברון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
מרדכי אברון
Mordhay Avron
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה תל אביב, ארץ ישראל המנדטורית בריטניהבריטניה
פטירה 29 במרץ 1991
אריזונה, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
מדינה ישראל
השכלה אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס
מנחה לדוקטורט יעקב ביאלי
עיסוק ביוכימאי
מעסיק מכון ויצמן למדע
פרסים והוקרה עמית האגודה האירופית לביולוגיה מולקולרית (1969)
תרומות עיקריות
חקר מנגנוני הפוטופוספורילציה והביואנרגטיקה בכלורופלסטים, פיתוח שיטות למדידת גרדיאנט פרוטונים, חקר תכונות האצה דונליאלה

מרדכי אברון (29 בדצמבר 1931 – 29 במרץ 1991) היה ביוכימאי ישראלי ופרופסור בפקולטה לביוכימיה במכון ויצמן למדע, שכיהן כנשיא המכון בפועל, כדקאן הפקולטה לביוכימיה וכיו"ר המועצה המדעית. נודע כמומחה בעל שם עולמי לחקר הפוטוסינתזה וכמפתחה של שיטה להפקת בטא-קרוטן מאצות. בצעירותו היה ממקימי קיבוץ תל קציר.

ביוגרפיה

מרדכי אברון נולד וגדל בתל אביב בשם מרדכי אברמסקי, בנם של חוה וישעיהו אברמסקי.[1] הוא נקרא על שם סבו מצד אביו, עסקן ציוני מגרייבו שבפולין. הסב עלה לארץ ישראל עם חלק משנים-עשר בניו ב-1920 ונפטר באותה שנה בתל אביב. רבים מקרובי משפחתו נספו בשואה.[2]

את כל שנות לימודיו עשה אברון בגימנסיה העברית "הרצליה". בתקופת לימודיו השתתף בהצגות שהועלו על בימת בית הספר מפרי עטו של המורה דוד שמעוני, לצדה של דליה פרידלנד.[1] ב-1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות והוא בן 17 בלבד, גויס לשירות בצה"ל, בגדוד א' של הנח"ל. בתום שירותו נשלח עם חבריו לכיתה ובהם עדה קליינמן (לימים עמיתתו, פרופ' עדה זמיר) לסייע בהקמתו של קיבוץ תל קציר, שם נעשה לרכז ענף הבננות. הוא אף ראה בכך "מקצוע משפחתי", שכן אביו היה סוחר בננות.[1][3]

הצורך שלו ברכישת ידע חקלאי מקצועי הביאו לבקש להירשם ללימודים באוניברסיטה העברית, אך הדבר לא צלח מסיבות שונות והוא נרשם לבסוף לאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, בה החל ב-1951 את לימודיו לתואר ראשון והשלימם ב-1955. במהלך לימודיו אלה עבד במספר עבודות מזדמנות – במכבסה, בסופרמרקט וכשומר יערות.[1] לאחר מכן למד לתואר שלישי (במסלול ישיר) בהנחיית פרופ' יעקב ביאלי.[4][5] עבודת הדוקטורט שלו, שהוגשה ב-1957 לאחר שנתיים וחצי בלבד, עסקה בזרחון חמצוני במיטוכונדריות של אבוקדו. שהה כעמית בתר-דוקטורט באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שם עסק במעבר אלקטרונים בכלורופלסטים, בהנחיית פרופ' אנדרה יגנדורף (אנ').[5]

עם שובו לישראל ב-1958 מונה למדען בכיר במכון ויצמן למדע. יחד עם הפרופסורים דוד אלסון, תאודור ויניק ואוריאל ליטואר, ייסד את המחלקה לביוכימיה, שהפכה לימים לפקולטה לביוכימיה.[1] ב-1965 מונה לראש המחלקה לביוכימיה וכיהן בתפקיד עד 1968. ב-1968–1969 כיהן כיו"ר המועצה המדעית של המכון,[6][7] ועם פרישתו של עמוס דה-שליט מניהול המכון בשל מצבו הבריאותי המידרדר, מונה אברון למחליפו. ב-1973 החל לכהן כדקאן הפקולטה לביוכימיה וביופיזיקה ושימש בתפקיד זה עד 1978, אז מונה לנשיא המכון בפועל (תפקיד ניהולי המקביל לסגן הנשיא כיום). שימש כיו"ר מועצת המנהלים של "ידע", חברת מסחור הטכנולוגיות של מכון ויצמן.[8]

מחקר

בראשית דרכו העצמאית כחוקר, התעניין אברון במחקרו של החוקר היהודי-אמריקאי דניאל ארנון (אנ') על פוטופוספורילציה (תהליך ביוכימי המתרחש באורגניזמים פוטוסינתטיים, שבו אנרגיית אור מנוצלת ליצירת ATP) בכלורופלסטים וכן בוויכוח שהתנהל סביב מחקר זה. אברון השתמש במומחיותו בתהליך הזרחון החמצוני כדי לקבוע תנאים מתאימים לפוטופוספורילציה. בכך היה למדען הראשון שאישר את גילויו של ארנון.[9]

בהמשך מחקריו על פוטופוספורילציה ומעבר אלקטרונים מצומד, הופתע לגלות כי תרד, מערכת הניסוי המקובלת בעולם למחקרים אלה, אינו מגודל מסחרית בישראל. מכיוון שלא היו בידיו מתקנים לגידול מבוקר של צמחים, בחר במנגולד כתחליף, וביצע מחקר שיטתי בו קבע את התנאים האופטימליים לשיעורי פוטופוספורילציה מרביים בכלורופלסטים של מנגולד. דיווחו על מחקרים אלה (מאמרו הראשון כמדען עצמאי)[10] התברר כישים גם לצמחים רבים אחרים. מאוחר יותר הוא בודד מכלורופלסטי המנגולד גורם מצמד לפוטופוספורילציה, אשר זוהה מאוחר יותר כ-CF1-ATPase, החלק של CFoF1-ATP Synthase.[9]

העניין של אברון בפענוח מנגנון הפוטופוספורילציה המצומדת להובלת אלקטרונים הוביל אותו לאפיין את פעילויות ה-ATPase התלויות-אור והמופעלות-אור בכלורופלסטים, ולעקוב אחרי גילויו של אנדרה יגנדורף על קליטת פרוטונים מושרית-אור, לאפיין אותה ולבדוק את רלוונטיותה לצימוד האנרגיה בפוטופוספורילציה. מחקרים אלה הסיטו את עניינו לתחום הביואנרגטיקה. יחד עם מספר שותפים פיתח את הרעיון והמתודולוגיה של כמה מהשיטות הנפוצות ביותר למדידת הגרדיאנט האלקטרוכימי של פרוטונים הנוצר במהלך העברת אלקטרונים. המאמר על קביעת גרדיאנט הפרוטונים באמצעות התפלגות של מתילאמין-פחמן-14 זכה לתהילה אף הוא.[9][11]

תוך שימוש בשיטות אלה, אברון ועמיתיו קבעו שבכלורופלסטים יחס הפרוטונים-ATP הוא 3, והציגו רבות מהניסויים המכריעים שהראו כי הגרדיאנט האלקטרוכימי של פרוטונים הוא הכוח המניע לסינתזת ATP בכלורופלסטים. הם גם הראו זרימת אלקטרונים הפוכה מונעת-ATP בכלורופלסטים ופירקו אותה לשני תהליכים מצומדים: יצירת גרדיאנט פרוטונים על ידי ATP ותנועת אלקטרונים במעלה השיפוע הנגרמת על ידי הגרדיאנט – מה שהוביל מאוחר יותר להדגמת לומינסנציה שמקורה בזרימת אלקטרונים הפוכה.[9]

במקביל למחקריו בביואנרגטיקה, התעניין גם במטבוליזם הייחודי של האצה ההלוטולרנטית (אנ') דונליאלה, אחד המינים הבודדים שהראו יכולת חיים בים המלח.[12] הוא חקר בפירוט את מנגנון האוסמורגולציה הספציפי שלה באמצעות ייצור גליצרול ואת יכולתה לייצר ריכוזים גבוהים של בטא-קרוטן, והיה חלוץ בהשמשת תכונות אלה לשימוש מסחרי.[9] תהליך זה זכה להכרה רחבה ביפן, ומכון ויצמן אף רקם מערכת יחסים ארוכת שנים עם חברת "ניקן סוהונשה" שהקימה בריכות גידול באילת תחת השם "טבע-בטא" ולימים תרמה להקמת גן יפני בשטח המכון.[12][13]

עם תלמידיו לאורך השנים נמנים פרופ' סטיב קרליש[14] ופרופ' ציפורה גרומט-אלחנן[15] ממכון ויצמן, פרופ' עמי בן-אמוץ[16] מאוניברסיטת חיפה, פרופ' שמעון שולדינר[17] מהאוניברסיטה העברית ופרופ' מיכל אורן-שמיר[18] ממכון וולקני. פרופ' יונתן גרסל[19] ממכון ויצמן ופרופ' איתנה פדן[20] מהאוניברסיטה העברית היו עמיתי בתר-דוקטורט של אברון.

פרסים והוקרה

  • עמית האגודה האירופית לביולוגיה מולקולרית (1969)[21]
  • פרס פרדיננד שפרינגר (1978)[22]
  • עמית ג'ונס הופקינס (1983)[23]

חיים אישיים

עד לפטירתו היה נשוי לנירה (לבית מיטרני) ואב לבן, בעז, ובת, דנה.[2] התגורר ברחובות. נפטר במרץ 1991, במהלך ניתוח לב פתוח באריזונה, בגיל 59 בלבד.[8] נטמן בבית העלמין גורודיסקי ברחובות.

בנו, בעז אברון, שימש כמזכיר האקדמי של מכון ויצמן עד 2022, מעט לפני פטירתו.[2]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 אייזק רמבה, מדענים צעירים בישראל – חייהם, פעולותיהם ותפקידיהם, ירושלים: ראובן מס, 1971
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 בעז אברון ז"ל, באתר מודעות אבל באינטרנט, ‏19 בינואר 2023
  3. ↑ תל קציר, באתר סיפור מקומי
  4. ↑ Mordhay Avron Abramsky, Jacob B. Biale, Metabolic Processes in Cytoplasmic Particles of the Avocado Fruit. III. The Operation of the Tricarboxylic Acid Cycle, Plant Physiology 32, 1957, עמ' 100–105
  5. ^ 5.0 5.1 André Tridon Jagendorf, Chance, luck and photosynthesis research: An inside story, Photosynthesis Research 57, 1998-09-01, עמ' 215–229 doi: 10.1023/A:1006097729966
  6. ↑ חילופי גברא במועצה המדעית של מכון־וייצמן, היום (עיתון ישראלי), 10 בנובמבר 1968
  7. ↑ ⁨פרופ' י. גיליס נבחר ליו"ר המועצה המדעית במכון ויצמן⁩, באתר הארץ, ‏6 באוגוסט 1969
  8. ^ 8.0 8.1 פרופ' מרדכי אברון איננו, באתר מעריב, ‏1 באפריל 1991
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 Zippora Gromet-Elhanan, Mordhay Avron, 1931–1991, Journal of Bioenergetics and Biomembranes 24, 1992-10-01, עמ' 520–521 doi: 10.1007/BF00762372
  10. ↑ Mordhay Avron, Photophosphorylation by swiss-chard chloroplasts, Biochimica et Biophysica Acta 40, 1960-01-01, עמ' 257–272 doi: 10.1016/0006-3002(60)91350-0
  11. ↑ Hagai Rottbnberg, Tilly Grunwald, Mordhay Avron, Determination of ΔpH in Chloroplasts, European Journal of Biochemistry 25, 1972, עמ' 54–63 doi: 10.1111/j.1432-1033.1972.tb01666.x
  12. ^ 12.0 12.1 חקירת האצה החד-תאית "דונליאלה", באתר מסע הקסם המדעי, ‏26 בינואר 2011
  13. ↑ מכון ויצמן, איפה במכון ויצמן תמצאו גן יפני?, באתר פייסבוק, ‏28 ביולי 2014
  14. ↑ סטיבן קרליש, The nature of the coupling of phosphorylation to Light-Induced electron flow in lettuce chloroplasts : LIGHT-INDUCED pH CHANGES, ספריות מכון ויצמן למדע, ‏1970
  15. ↑ Richard E. McCarty, Zippora Gromet-Elhanan (1931–2007), a passionate and a fiercely dedicated scientist, Photosynthesis Research 96, 2008-05-01, עמ' 117–119 doi: 10.1007/s11120-008-9290-5
  16. ↑ עמי בן-אמוץ, אפיון המערכת הפוטוסינטטית ומנגנון הרגולציה האוסמוטית באצה הלופילית Dunaliella Parva, באתר ספריות מכון ויצמן למדע, ‏1973
  17. ↑ שמעון שולדינר, Ion transport in chloroplasts and its relation to energy conversion mechanisms, ספריות מכון ויצמן למדע, ‏1973
  18. ↑ Michal Oren-Shamir, Uri Pick, Mordhay Avron, Plasma Membrane Potential of the Alga Dunaliella, and Its Relation to Osmoregulation, Plant Physiology 93, 1990-06-01, עמ' 403–408 doi: 10.1104/pp.93.2.403
  19. ↑ Jonathan Gressel, Mordhay Avron, The effects of structural degradation on the coupled photochemical activities of isolated chloroplasts, Biochimica et Biophysica Acta (BBA) - Biophysics including Photosynthesis 94, 1965-01, עמ' 31–41 doi: 10.1016/0926-6585(65)90005-1
  20. ↑ Shimon Schuldiner, Etana Padan, Hagai Rottenberg, Zippora Gromet-Elhanan, Mordhay Avron, ΔpH and membrane potential in bacterial chromatophores, FEBS Letters 49, 1974-12-15, עמ' 174–177 doi: 10.1016/0014-5793(74)80505-3
  21. ↑ Mordhay Avron, EMBO
  22. ↑ July 07, 1978 - Image 6, The Detroit Jewish News Digital Archives
  23. ↑ Commencement 2005, Johns Hopkins University

מרדכי אברון42066056Q109887437

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מרדכי_אברון&oldid=3484586"