לדלג לתוכן

מעלית שבת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מעליות שבת)
מציין פיקוד שבת למעלית

מעלית שבת היא מעלית שמנגנון הפעלתה מאפשר ליהודים להשתמש בה בשבת בלא שיעברו על איסור חילול שבת. את מעלית השבת הראשונה תכנן ופיתח המהנדס דוד בנעט בסביבות שנת תשל"ה עבור בית חולים שערי צדק, על פי הנחיות רבי לוי יצחק הלפרין בעל מכון מדעי טכנולוגי להלכה. מעליות זו הותרה באותו הזמן לשימוש גם על ידי רבי שלמה זלמן אוירבך, אשר היה מעורה בנושא זה לכל אורך הדרך, וכן על ידי רבי יצחק יעקב וייס, רבי עובדיה יוסף[1] ועוד. עם זאת ההיתר לשימוש במעלית שבת איננו מוסכם על כל הפוסקים, ויש שאסרו משום זלזול בכבוד שבת אוושא מילתא עובדין דחול וחשש פירצה, גם במקרה שאין בשימוש במעלית איסור מצד עשיית מלאכה בשבת. כדעה זו מקובל היה בקרב רבני העיר בני ברק, כדוגמת רבי שמואל הלוי ואזנר רבי נסים קרליץ ועוד, כאשר זו הסיבה המרכזית להגבלת גובה בנייני המגורים בעיר זו.

במשך עשרות שנים מעליות השבת המוכרות היו של מכון מדעי טכנולוגי להלכה, ושל מכון צומת. מעליות מכון צומת מסתמכות על פסקי רבי שלמה זלמן אוירבך, ומעליות המכון הטכנולוגי מסתמכות על פסקי רבי לוי יצחק הלפרין, שהוסיף וחשש שפעולה הנגרמת ממשקל האדם נחשבת כמעשה גמור שלו, ומאידך הקל שפעולה הנגרמת בצורה של "מניעת מונע" אינה נחשבת כלל כמלאכה ומותרת לכתחילה. על פי אלו במעליות שבת של המכון הטכנולוגי הפכו את האנדוקטורים ואת האנקודר לכאלו שפועלים בצורה של מניעת מונע, והתירו את השימוש בהם בשבת. בתחילת 2017, פיתח המהנדס בנעט, בשיתוף פעולה עם חברת 'ויטור', אנקודר המתאים גם למעליות MRL (ללא חדר מכונות), וכיום המכון הטכנולוגי מאפשר התקנה של מעלית שבת גם מסוג זה.

בחורף תשפ"ג התפרסם[2] על מעלית שבת חדשה בשם "מעלין בקודש" שפותחה על ידי שגיא הראל, המעלית באה לפתור בעיות הלכתיות שנטען שיש במעליות הקיימות באותה העת (הגברת זרם והשפעת משקל האדם), וקיבלה את אישורם ההלכתי של הרב שריאל רוזנברג, הרב שלום יוסף גלבר והרב יצחק מרדכי רובין[3]. בקיץ תשפ"ג הרב שבח צבי רוזנבלט רבה של בני ברק כתב מכתב לאסור את המעליות החדשות לשימוש בשכונת גני איילון "משום עובדא דחול וזילותא דשבת", ומשום שגם במעלית זו ישנם דיונים הלכתיים בדבר כשרותה[4]. בחודש אייר תשפ"ג עלו הרבנים המתירים למעונם של רבי גרשון אדלשטיין והרב דוב לנדו להתייעצות והם הורו לאסור גם את המעלית החדשה, כשלאחר מכן פרסמו הרבנים מכתב שבו הם חוזרים בהם ואינם מורים להשתמש במעלית החדשה אף "שהיא מתוכננת באופן שאין בה חשש חילול שבת", "עקב חומר איסור שבת"[5]. נכון לשנת תשפ"ו מעלית זו משווקת ומפוקחת תחת כשרותם של רבנים אחרים.

הפעלתה של מעלית שבת

מפתח הפעלה למעלית שבת

ההלכה אוסרת שימוש במעלית רגילה בשבת וחג, כיוון שהשימוש בה כרוך בעשיית מלאכה האסורה מדאורייתא ומדרבנן. מעלית שבת, לעומת זאת, פועלת בשעות קבועות הנקבעות על ידי מנגנון הפיקוד שלה. המעלית נעה בין הקומות בצורה אוטומטית ועוצרת בכל תחנה ללא צורך בלחיצה על כפתורי הפעלה. המעלית ממתינה זמן מה בכל קומה (או בכל קומה שנייה) לכניסת הנוסעים ומתריעה בזמזום כמה שניות לפני סגירת הדלתות. חיישנים חשמליים, כגון עין אלקטרונית בדלת ומנגנוני שקילה, מנוטרלים בדרך כלל על מנת למנוע את השפעת האדם על ההפעלה האוטומטית של המעלית. בדרך כלל יש שילוט או נורית חיווי המציינת שהמעלית פועלת במצב שבת. כדי לקצר את זמן התנועה של המעלית יש מעליות המתוכנתות לדלג על מספר קומות בעלייתן או עולות היישר לקומה העליונה, ואחר כך יורדות קומה קומה.

רוב המעליות שבהן מותקן פיקוד שבת מתוכננות על ידי חברת המעליות בשיתוף ובהנחיית רבנים ומהנדסים של מכוני הלכה כגון המכון המדעי להלכה בירושלים[6] ומכון צומת[7]. האישור להשתמש במעלית שבת מותנה בבדיקה ואישור של המעלית על ידי טכנאים ומהנדסים של מכוני ההלכה.

הפולמוס ההלכתי סביב מעלית שבת

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא הטענות מובאות בצורה חלקית ומוטה.

מעלית שבת קיבלה הסכמה מרבנים חשובים כגון הרב שלמה זלמן אוירבך[8] והרב יהושע ישעיה נויבירט[9], אך איננה מוסכמת על כל פוסקי ההלכה, יש שאוסרים לרדת במעלית אבל מתירים לעלות וישנם הנמנעים בכלל משימוש במעלית זו בשבת.

בספטמבר 2009 קבוצה של רבנים חרדים פרסמה בשם הרב יוסף שלום אלישיב פסק הלכה האוסר בצורה גורפת שימוש במעלית שבת[10], אך מאוחר יותר פורסם כי הם עומדים לחזור בהם מדבריהם ולהתיר שימוש במעלית שבת, לפחות לבעלי צרכים מיוחדים, חולים ונשים בהריון[11]. במקביל פרסמו מכון צומת[12] והמכון המדעי להלכה[13] מכתבי תגובה להסבר ההיתר לשימוש במעלית שבת.

הרבנים הרב גלבר הרב רובין והרב רוזנברג בהתייעצות אצל הרב דב לנדו על מעלית "מעלין בקודש"

טיעונים נגד ובעד:

טיעון נגד מעליות השבת טיעונים בעד מעליות השבת
האדם מסייע למנוע לדחוף את המעלית כלפי מטה, בבחינת 'שנים שעשו', ולכן הוא שותף לפעולה החשמלית העוצרת את המעלית בכל קומה, באמצעות מתג המופעל על ידי תנועת המעלית כלפי מטה. השפעת האדם איננה אקטיבית אלא פסיבית, בהיותו בעל 'כובד'. בעת כניסתו למעלית לא מתרחש דבר, ולכן השפעה עקיפה כזו באמצעות הכובד מותרת. במעליות המכון הטכנולוגי גם הפעולות המבוצעות על ידי המעלית הם בצורה של "הסרת מונע/המשכת מצב" שמותר לדבריהם.
יש מעליות מוסדיות כבדות (לא מצוי כלל בבתי מגורים) שבהן בעת עצירה לעיתים מתפרקת אנרגיה למשך חלקיק שנייה, מעין תופעה של 'ייצור חשמל'. כמות האנרגיה פרופורציונית לעוצמת הבלימה המושפעת גם מן המשקל. יצירת האנרגיה (באותן מעליות כבדות שאכן זה קיים. בפועל כמעט תמיד המציאות היא ב'ספק') היא טפילית ולא נחשבת, מה גם שלאדם לא אכפת ממנה.
בשנים האחרונות יש מעליות מהירות שיש בהן מערכת בקרת מהירות שנועדה לווסת את התאוצה בעת התחלת הנסיעה ואת ההאטה בסיומה. מערכת זו מושפעת גם ממשקלו של האדם. ההשפעה של בקרת מהירות זו היא בדרך של 'שינוי זרם' (או מתח) בלבד, שהרבה רבנים כבר התירו. בנוסף לכך, יש משמעות לבקרת המהירות רק במקצת מעליות ורק כשנוסעים קומות רבות בבת אחת, במהירות גבוהה.
מעלית שבת גורמת ל"זילותא דשבת" (הפחתה בערך השבת הקדושה) והיא "עובדין דחול" (מעשים של ימי חול) מעלית שבת יש בה היכר בולט שהיא "מעלית שבת" ולא כבחול, תורמת לעונג שבת של הנצרכים לה, ואינה שונה משאר דברים המופעלים על ידי שעון שבת
המעלית מאפשרת גם לאנשים בעלי נכות להגיע לקומות גבוהות בשבת, ובכך עוזרת להגדלת הנגישות בשבת.

בחוקי מדינת ישראל

בשנת 2001 תוקן חוק התכנון והבניה[14] ונוסף לו סעיף 158א, הקובע שבכל בניין מגורים ובניין ציבורי שיש בו יותר ממעלית אחת יש להתקין מנגנון פיקוד שבת באחת מהן[15]. בצעד נוסף נקבע בשנת 2011 שבבית משותף שבו אין מנגנון פיקוד שבת, "רשאים רוב בעלי הדירות להחליט על התקנת מנגנון פיקוד שבת, וכן על הפעלת המעלית או אחת המעליות, לפי העניין, כמעלית שבת"[16]. הוצאות ההתקנה של מנגנון פיקוד שבת חלות על הדיירים הדורשים את התקנתו.

בסעיף 59ז (א) לחוק המקרקעין נקבע: "בבית משותף שבו דירות המשמשות למגורים, כולן או חלקן, ושבו מותקנת יותר ממעלית אחת ובאחת המעליות הותקן מנגנון פיקוד שבת, רשאי כל בעל דירה לדרוש כי המעלית שבה הותקן המנגנון תופעל כמעלית שבת; דרש בעל דירה כאמור, תופעל המעלית כמעלית שבת". הוצאות ההחזקה וההפעלה הנובעות מהפעלת המעלית כמעלית שבת חלות על הדיירים הדורשים את הפעלתה בצורה זו.

ביולי 2023 נקבע על ידי רשם המקרקעין כי מעלית שבת לא חייבת לעצור בכל קומה, אלא רק בקומות הדיירים המשתמשים בה.[17]

לקריאה נוספת

  • הרב לוי יצחק הלפרין, "מעליות בשבת - מחקר ובירור הלכה אודות השימוש במעליות בשבת", המכון המדעי-טכנולוגי להלכה, ירושלים, תשמ"ד (הספר כולל גם מאמרים באנגלית מאת ד.ר. בנעט (D.R. Bannett) והרב יחיאל ניומן Yechiel Neumann))
  • אנציקלופדיה תלמודית כרך יח טור תרצא, נספח לערך חשמל אות ה' מעלית.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מעלית שבת

הערות שוליים

  1. ↑ במכתב מתאריך כא סיון תשלז
  2. ↑ שבועון מוסף שבת קודש ב' ניסן תשפ"ג, כתב עת היכלא כרך יא, ירושלים, ניסן תשפ"ג, עמוד קפה-ר
  3. ↑ מכתבי הרבנים באתר "שילת הרא"ל"
  4. ↑ לאחר שניסו להתיר אותן: הפוסק אוסר להשתמש במעליות שבת
  5. ↑ מכתב דרמטי: גדולי ישראל אוסרים את 'מעלית השבת' החדשה
  6. ↑ D.R. Bannett, The Sabbath Elevator Question, Elevators and Shabbat, The Institute for Science and Halacha.
  7. ↑ מיפרט טכני עבור יצרני מעליות, באתר מכון צומת
  8. ↑ שולחן שלמה ח"ב סי' שי"ח ס"ק א, כ
  9. ↑ שמירת שבת כהלכתה פרק כ"ג הע' קל"ז, ק"מ וקמ"א ומילואים
  10. ↑ קובי נחשוני, הרב אלישיב: לא למעלית שבת, באתר ynet, 29 בספטמבר 2009
  11. ↑ קובי נחשוני, הרב אלישיב יכיר במעלית שבת, באתר ynet, 11 בנובמבר 2009
  12. ↑ מכתב תגובה של הרב ישראל רוזן - ראש מכון צומת
  13. ↑ מכתב תגובה של הרב לוי יצחק הלפרין ראש המכון המדעי-טכנולוגי להלכה
  14. ↑ אבישי בן חיים, חוק חדש: להקים מעליות שבת ברבי קומות, באתר ynet, 25 ביולי 2001
  15. ↑ חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.
  16. ↑ חוק המקרקעין (תיקון מס' 31), התשע”א-2011, ס"ח 2283 מיום 16 במרץ 2011
  17. ↑ פסק דין תקדימי: מעלית שבת לא חייבת לעצור בכל קומה, באתר "סרוגים", 9 ביולי 2023

מעלית שבת40942392Q2906096

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מעלית_שבת&oldid=3649623"