מעלול
 | |
| הכנסייה הפרוטסטנטית שנותרה בשלמותה מהכפר, 12/11 | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז הגליל |
| נפה | נפת נצרת |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | תקופת המקרא |
| שטח | 4,698[1] דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | 15 ביולי 1948 |
| יישובים יורשים | מגדל העמק, בסיס צבאי |
| דת | נוצרים ומוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 690[1] (1945) |
| קואורדינטות | 32°41′44.12″N 35°14′22.18″E / 32.6955889°N 35.2394944°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת הכרמל רגילה)   מעלול | |
מעלוּל (בערבית: معلول) היה כפר ערבי במורדות הדרומיים של הגליל התחתון, על שלוחה מערבית של הרי נצרת, כ-6 ק"מ דרומית-מערבית לעיר נצרת. בכפר גרו ערבים נוצרים ומוסלמים.
על פי סקר ארכאולוגי שבוצע באזור, התקיים יישוב באתר בתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה, הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית.
בקרבת היישוב הקדום נמצאה "כתובת שבת" שלדעת החוקרים ציינה את תחום השבת של היישוב הקדום או של תל שמרון הסמוך[2].
לפי הסברה המקובלת[דרוש מקור], בתקופת המשנה והתלמוד שכן במקום היישוב היהודי מהלול[3], אשר זוהה על ידי חז"ל עם היישוב המקראי נַהֲלָל שבנחלת שבט זבולון: ”ונהלל - מהלול, ושמרון - סימונייה”[4].
היישוב המקראי "נהלל" נזכר בתנ"ך[5] פעמיים, וזיהוי זה של חז"ל הביא לבחירת שמו של המושב נהלל הסמוך.
בתחילת המאה ה-20 היו קרקעות הכפר בבעלות משפחת סורסוק, שישבה בביירות ותושבי הכפר חיו בכפר במעמד אריסים. בשנת 1931 רכשה חברת הכשרת היישוב את מרבית קרקעות הכפר (למעט כ-2,000 דונמים) מידי המשפחה.
במפקד האוכלוסין המנדטורי של 1931 נמנו בכפר 390 תושבים: 228 מוסלמים ו- 162 נוצרים. בכפר נמנו 90 בתי מגורים.
בסקר הכפרים המנדטורי משנת 1945 השתרע הכפר ושטחיו החקלאיים על פני 4,698 דונמים, מתוכם 2,719 דונמים בבעלות יהודית ו-30 דונמים היו שטחים ציבוריים. לפי הסקר נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-690 תושבים: 490 מתוכם מוסלמים.
במהלך מלחמת העצמאות, במסגרת מבצע דקל נגד צבא ההצלה, נכבש הכפר ב-15 ביולי 1948 על ידי כוח מחטיבת גולני[6]. בתי הכפר נהרסו. לאחר הריסתו עברו רבים מתושביו לנצרת וליפיע הסמוכות. כיום חלקים מהכפר מצויים בשטחים סגורים שמחזיק צה"ל וחלק מהכפר משמש כיער קק"ל הקרוי יער כפר החורש.
כיום נותרו באתר שתי כנסיות שאחת מהן שופצה בשנת 2010 ומופעלת על ידי צאצאי בני הכפר. כמו כן נותרו בשטח שרידי מסגד, בתי הקברות המוסלמי והנוצרי, בארות מים ובתי מגורים.
הכנסיות מהוות אתר מורשת לאומית.
קישורים חיצוניים
- הכפר מעלול באתר Palestine Remembered
- יער כפר החורש וכפר מעלול, באתר הקק"ל
- עודה בשאראת, הליכה אל הכפר מעלול שבזיכרון ובדמיון, באתר הארץ, 4 באפריל 2010
- הנדריק (אנו) ברון , מעלול - דוח סופי, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", 2004
- מיכאל יעקובסון, "אנחנו לא מתכננים את הזכות, אלא את השיבה", באתר Xnet, 15 בדצמבר 2011
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
- ^ כתובת "שבת" בתמרת באתר המכון לארכאולוגיה גלילית
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חלה, פרק ד', הלכה ד'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה א'.
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ט"ו; ספר שופטים, פרק א', פסוק ל'.
- ^ זאב ענר, סיפורי ערים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2001, עמ' 145