מילריט

מילריט

מחטי מילריט בגאודה של קוורץ. אתר: הולס גפ (Halls Gap) מחוז לינקולן קנטקי בארצות הברית גודל: 4.0 על 2.9 על 3.0 ס"מ
תכונות המינרל
הרכב כימי	NiS
מערך קריסטלוגרפי	טריגונלי
צורת הגביש	גבישים מחטיים, לעיתים חלולים עד 7 ס"מ, בדרך כלל כמקבצים קורנים דמויי שערות ארוגות, לעיתים כשהם מצפים דפנות סלע. לעיתים נדירות כמקבצים חסרי צורה.
צבע	צהוב פליז חיוור עד צהוב-ארד בחשיפה ממושכת לאוויר מקבל גוון אפור
ברק	מתכתי
שקיפות	אטום
פצילות	מושלמת על {1011} ו־{0112}, אבל בגלל צורת המחטים הדקים של הגביש קשה להבחין בה.
שבירה	בלתי שווה
קשיות	3 - 3.5 בסולם מוס
משקל סגולי	5.3 - 5.5
שרטוט	שחור ירקרק
מידע נוסף	הגבישים פריכים; הגבישים החלולים אלסטיים; המינרל מתמגנט בחימום, אחד המינרלים שנתגלו במטאוריטים של ברזל-ניקל
מינרלים נלווים	כלקופיריט, פירוטיט, פלואוריט, פיריט, פנטלנדיט, דולומיט, סידריט, גלנה, קלציט וקוורץ

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

גוש מבהיק של מחטי מילריט ארוגים יחדיו מקלגורלי (Kalgoorli) באוסטרליה המערבית (גודל ‎3.9 x 3.5 x 2.2 ס"מ)

מבנה המילריט

מילריט הוא מינרל סולפידי המכיל ניקל. צבעו כגוון הפליז והוא מופיע כקווצה של מחטים הקורנים ממרכז משותף.

תכונות

הרכב כימי וקריסטלוגרפיה

נוסחת המבנה הכימי של המילריט היא NiS . ניתן להבדיל בינו לבין פנטלנדיט שהרכבו הכימי דומה בעזרת צורת הגבישים וצבעו העמום יותר.

המילריט מתגבש במערכת הטריגונלית, חבורת סימטריות נקודתית "הקסגונלית סקלנוהדרלית" ${\bar {3}}\ 2/m\$, וחבורת סימטריות מרחבית "$R{\bar {3}}\ m$". הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=9.607‏ ו-c=3.143.‏

תכונות פיזיקליות

הגבישים מחטיים, לעיתים חלולים עד 7 ס"מ, בדרך כלל כמקבצים קורנים דמויי שערות ארוגות, לעיתים כשהם מצפים דפנות סלע. לעיתים נדירות כמקבצים חסרי צורה. הגבישים פריכים. הגבישים החלולים אלסטיים. למילריט יש פצילות, מושלמת על {1011} ו־{0112}, אבל בגלל צורת המחטים הדקים של הגביש קשה להבחין בה. הקשיות של המינרל נמוכה, 3 - 3.5 בסולם מוס, ומשקלו הסגולי הממוצע 5.4 גרם לסמ"ק. המינרל מתמגנט בחימום. גבישים תאומים נוצרים תחת לחץ ב־{0112}.

תכונות אופטיות

אופטית המינרל הוא אנאיזוטרופי. גבישי המילריט הם אטומים. צבעם צהוב פליז חיוור עד צהוב-ארד בחשיפה ממושכת לאוויר מקבל גוון אפור. הברק של המילריט הוא מתכתי. המילריט ניחן בפליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) חלש באוויר, אבל תכונה זו מתחזקת בנפט. הגוונים שלו משתנים מצהוב-חום חיוור עד צהוב זוהר.

גילוי ומקור השם

הפיזיקאי והמינרלוג האנגלי ויליאם האלוס מילר היה הראשון שתיאר מינרל סולפידי המכיל ניקל שהתקבל ממכרה פחם בוויילס. ב-1845 קרא הפיזיקאי והמינרלוג האוסטרי קרל היידינגר (Wilhelm Karl Ritter von Haidinger)‏ (1795 - 1871) על שמו את המינרל, שדגימה ממנו הגיעה לידיו מזנקט יואכימסתל (St. Joachimsthal), כיום יחימוב (Jáchymov) ברכס קרושנה הורי (Krušné Hory) בבוהמיה שבצ'כיה.

שימושים

מילריט, אם הוא מצוי בריכוז גבוה מספיק, הוא עפרה חשובה להפקת ניקל, משום שהוא מכיל אחוז גבוה יותר של ניקל מאשר פנטלנדיט. מקומות המפיקים ניקל מהמינרל כוללים את אתרי המחצבים של יקבינדי (Yakabindie) והנימון ול (Honeymoon Well mine) באוסטרליה ואת מרבצי הניקל הלטריטים של קלדוניה החדשה.

בגלל הגוון של המינרל הדומה לפיריט קיבל המינרל שלל כינויים הכורכים אותו עם פיריט. "שערות פיריט" (Hair Pyrites), "צינוריות פיריט" (Capillary Pyrites) ו"ניקל פיריט" (Nickel Pyrite).

התהוות

מילריט הוא מינרל מותמר נפוץ המחליף פנטלנדיט בסלעים סרפנטיניטים אולטרה-מאפיים. הוא נוצר כך על ידי הסרת גופרית מפנטלנדיט או מינרלים סולפידיים המכילים ניקל וברזל במהלך התמרה או מטאסומטיזם.

מילריט נוצר גם מסלעי הצטברות אוליביניים עניים בגופרית בתהליך של התגרענות. מניחים כי מילריט נוצר מגופרית וניקל המצויים באוליבין טהור בכמויות זעירות והנפלטים מהאוליבין במהלך תהליכי ההתמרה. באוליבין מגמטי יש עד כ-PPM 4,000 (חלקים למיליון) ניקל ועד ל-PPM 2,500 גופרית במבנה הגבישי כזיהומים כשהם מחליפים מתכות מעבר אחרות שלהם רדיוס יוני דומה כדוגמת ברזל (Fe⁺²) ומנגן (Mn⁺²).

מקור ותפוצה

המילריט מצוי בדרך כלל במקבצים קורנים של גבישים מחטיים בחללים בסלעי אבן גיר ודולומיט עשירים בסולפידים ובגאודות; כמו כן בסלעי משקע יחד עם פחם, ולעיתים נדירות בסרפנטיניטים ובמטאוריטים של ברזל וניקל.

מילריט מצוי כתוצר מהתמרה של פנטלנדיט במרבץ הניקל של סילבר סוואן (Silver Swan) באוסטרליה המערבית, ובגופים סרפנטיניטים אולטרה-מאפיים של קראטון ילגרן (Yilgarn craton) באוסטרליה המערבית בדרך כלל כפנטלנדיט שעבר התמרה.

המילריט מצוי באתרים רבים: גבישים גדולים ברמסבק (Ramsbeck) במדינת נורדריין-וסטפאליה, ובקמסדורף (Kamsdorf) בתורינגיה שבגרמניה; קלדנו (Kladno) בצ'כיה; במרתיר טודפול (Merthyr Tudful) בגלנמורגן שבוויילס; מכרה סטרלינג (Sterling mine) באנטוורפ (Antwerp, New York) מחוז ג'פרסון במדינת ניו יורק, ובהולס גפ (Hall's Gap) במחוז לינקולן בקנטקי שבארצות הברית; במרבצי הניקל הקומטיטיים של קמבלדה (Kambalda type komatiitic nickel ore deposits) באוסטרליה המערבית; ובמכרה הניקל טרוז'אן (Trojan), בינדורה (Bindura) בזימבבואה.

לקריאה נוספת

• Hurlbut, Cornelius S.; Klein, Cornelis, 1985, Manual of Mineralogy, 20th ed., Wiley, p. 279-280 מסת"ב 0-471-80580-7

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מילריט בוויקישיתוף

• אתר Mineral Galleries
• אתר WebMineral
• אתר Mindat
• פרויקט rruff
• מילריט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31338896מילריט