מוזיאון ראשון-לציון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | היסטוריה |
| כתובת | אחד העם 2, ראשון לציון |
| מנהל | רוני באום-בנאי |
מוזיאון ראשון-לציון הוא מוזיאון ואתר המתפרש על כחמישה דונם באזור שהיווה את לב המושבה ראשון לציון בתקופת הקמתה ב-1882. המוזיאון הוקם בשנת 1982 במלאת 100 שנה לראשון-לציון והוא כולל מספר מבנים היסטוריים שחלקם שימש כמבני ציבור וחלקם שימש כמגורים למתיישבים הראשונים של המושבה. המוצגים במוזיאון מבוססים על הארכיון ההיסטורי שנאסף וסודר על ידי גרשון מן-מינקוב וזרובבל חביב.
מבנה המוזיאון
המוזיאון תחום בין רחוב "אחד העם" ממזרח, "כיכר המייסדים" מצפון, ורחוב "נורדאו" ממערב, וכולל את המבנים הבאים:
- בית הרפואות והדואר מבנה בן קומה אחת שהוקם ב-1883 ושימש כמבנה ציבורי שכלל בית מרקחת, מרפאה ודואר[1]. לאחר שיקום המבנה שוכנו בו תצוגות של בעלי מלאכה במושבה.
- הקליניקה מבנה בן 2 קומות שהוקם על ידי משפחת אברמוביץ (ממייסדי המושבה) ב-1911. בקומה ראשונה היו חנויות ובקומה השנייה הייתה מרפאה. לאחר שיקום המבנה שוכנו בו תצוגת "בראשית" ומשרדי המוזיאון.
- בית שליט ואורוות הבית - הוקם ב-1883 ושימש כביתם של משפחת המייסדים אליעזר אלחנן ושרה שליט. הבית שוחזר ומציג את חיי משפחת שליט. בנוסף מוצגת בבית תערוכת "אולם המייסדים" הכוללת את דמויותיהם של 17 המייסדים חקוקות בשיש ובנחושת וכן תערוכת "בגדי ראשונים". האורווה הצמודה לבית שוחזרה גם היא ומוצגת בה תערוכות הקשורות לסוסים בהם השתמשו במושבה כשלידה מוצג דיליז'נס כדוגמת זה ששימש את המתיישבים[2].
- בית הייסמן - מבנה בן 2 קומות שהוקם ב-1882 ושימש כביתם של שרגא פייבל וציפורה הייסמן. הבית נרכש ב-1977 על ידי מועצת העיר, שופץ בשלבים מ-2003 ושוכן בו מוזיאון כשהמרתף המשוחזר מוקדש לנפתלי הרץ אימבר שגר בו תקופה מסוימת.
- בית גורדון - מלון לונדון - מבנה בן 2 קומות שנבנה ב-1891 ושימש למגורי עובדי ציבור של המושבה. ב-1922 שימש חלקו של המבנה כמלון (עד 1934). בהמשך שימש המבנה למטרות מסחריות שונות עד הפיכתו לחלק ממתחם המוזיאון.
- בית לשם מכונה גם "בית לשם בית החקלאים הראשונים". מבנה מודרני הכולל אולם כנסים.
בחצר המוזיאון ניתן לראות מוצגים שונים מתקופת הקמת המושבה.
מול המוזיאון נמצאים בית הכנסת הגדול ובית הספר חביב.
הנהלת המוזיאון
- רחל גיסין (דודזון) (1979–1993)
- יצחק ברנר (1993–2007)
- רפי גלנטה (2007–2010)
- נאוה קסלר (גבאי) (2010–2020)[3]
- רוני באום-בנאי (2020–הווה)[4]
לקריאה נוספת
- זאב ענר, סיפורי בתים סיפורם של 70 בתים בתולדות ההתיישבות, הוצאת משרד הביטחון, 1989
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון ראשון-לציון- מוזיאון ראשון לציון, באתר האינטרנט של משרד החינוך
- מוזיאון ראשון לציון (אורכב 27.09.2015 בארכיון Wayback Machine), באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
- מוזיאון ראשון לציון, באתר "אי-מוזיאון"
מוזיאון ראשון לציון, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
36620768מוזיאון ראשון-לציון