רבי שמואל קאיידנובר

רבי שמואל קאיידנובר

רבה של מיקולוב

רבה של גלוגוב

רבה של רישא

רבה של פיורדא ה'ת"כ–ה'תכ"ז

רבה של בריסק ה'תכ"ט–ה'תל"ג

רבה של פרנקפורט ה'תכ"ח–?

רבה של קרקוב ?–ה'תל"ו רבי יצחק חריף (קראקא) ←

רבי אהרן שמואל קאיידנובר, מכונה גם מהרש"ק או מהראש"ק (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', ה'שפ"ד, 1624 - י"ט בתמוז ה'תל"ו, 20 יוני 1676) היה רב אשכנזי, מראשוני האחרונים. רבן של ערים רבות במרכז אירופה ובמזרח אירופה. בין חיבוריו: ברכת הזבח על סדר קדשים ותפארת שמואל על פסקי הרא"ש.

ביוגרפיה

נולד בשם אהרן לרב ישראל בעיר קוידנוב (כיום דזיארז'ינסק) הסמוכה למינסק (בלארוס), ומכאן שם משפחתו "קאיידנובר". בילדותו חלה, והיה בסכנת חיים, ועל כן הוסיף לו אביו את השם "שמואל". בצעירותו למד אצל רבי יעקב מלובלין ולאחר פטירתו אצל בנו רבי השיל מקראקא.

בזמן גזירות ת"ח ת"ט, נאלץ לעזוב את מקומו ונמלט ביחד עם משפחתו לוילנה, שם היה דיין בבית דינו של רבי משה לימא, מחבר ספר "חלקת מחוקק" על שולחן ערוך אבן העזר, ביחד עם רבי אפרים הכהן מחבר ספר "שער אפרים", והש"ך. אך הפרעות לא פסחו עליו, והקוזאקים רצחו את שתי בנותיו, ואיבד את רוב כתביו, והוא נותר חסר כל ונכה בשתי רגליו. בנו היחיד שנותר, הוא רבי צבי הירש קאיידנובר, מחבר הספר קב הישר.

כיהן ברבנות בעיר מיקולוב (ניקלשבורג) אשר במוראביה, ולאחר מכן בגלוגאו (שלזיה), רישא (פולין), ובפיורדא (בוואריה - גרמניה) (ה'ת"כ - ה'תכ"ז), כן שימש ברבנות בעיירות לוז וקורוב, ובערים בריסק (ליטא) (ה'תכ"ט - ה'תל"ג), פפד"מ (הסן - גרמניה) ולבסוף בקרקוב (פולין).

בשנת תכ"ט התגורר כחצי שנה בקהילות אה"ו שם תיקן תקנות. בהיותו בקרקוב, נסע לוועד הגליל בענייני ארבע ארצות שהתקיים בעיירה חמלניק, בהשתתפות כל רבני ומנהיגי הגליל, ותוך כדי כך נפטר בי"ט בתמוז ה'תל"ו, (20 ביוני 1676). שם נקבר.

רבי אהרן שמואל היה ידוע בגדלותו, ושיטת כתיבתו הקצרה, זכתה להערכה בקרב חכמי דורו ולאחר מכן. הגהותיו על הרא"ש, והשגותיו על המהרש"א הודפסו בתוך הש"ס.

החיד"א כתב עליו: "הגדיל תושיה בהגהותיו וחידושיו האמיתיים, בדרך קצרה וכשרה". היעב"ץ העיד שרבי אהרן שמואל, ידע את כל ארבעת הטורים והבית יוסף בעל פה. רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) מצטט את מהר"ש קאיידנובר, בספרו "טורי זהב" .

נוסח מצבתו
פה נטמן, צנצנת המן, איש אלקים משה נאמן, כמשה ושקול כאהרן ושמואל, הגאון המופלא בדורו אשר רבץ והרבה תורה בישראל והעמיד הרבה תלמידי חכמים שריחו נודף כשמן אפרסמן, נר המערכה אב"ד ור"מ דק"ק קראקא והגליל מוהר"ר אהרן שמואל בהר"ר ישראל קאידנובר, נפטר ונקבר ביום ג' י"ט תמוז תל"ו לפ"ק בצד השני של המציבה: כתר תורה כתר שם טוב, גברה יד העליונים על התחתונים, בהלקח ארון אלקים, הנתונה לפני ולפנים, תורתו אמת כנתנה למשה פנים אל פנים, ונתבקש רבינו בישיבה של מעלה לשמוע דברים כנים, ביום חשך לנו והאיר לעליונים, יום שלישי י"ט תמוז תל"ו שנים, אוי ואבוי כי נפלה עטרת ראשינו יקרה מזהב ומפנינים, ראש ואב לכל החכמים, חבורו ברכת הזבח שלמים, וספר ברכת שמואל על תורת משה צדיק חי העולמים, החוט המשולש לא במהרה ינתק, ספר אמונת שמואל על פוסקים, וגפ"ת בטוב טעמים, בת קול דומה במדרשו של שמואל שר הפרתמים, מי יוכל לספר שבחו אלו היה כל בני אדם סופרים ודיו ימים, הגאון אב הרבנים בגן עדן והי' תמים

מספריו

בפרעות ת"ח ת"ט בעת שכל רכושו נבזז, אבדו לרבי אהרן שמואל כמה כתבי יד אשר כתב. להלן, חיבוריו שנותרו והודפסו:

• קידנובר, אהרן שמואל בן ישראל, 1614-1676, תפארת שמואל, חידושים על הרא"ש, והשגות על חידושי המהרש"א נדפס לראשונה בפפד"מ (פרנקפורט דמיין), ומאז בכל מהדורות הש"ס עד ש"ס וילנה
• אמונת שמואל נדפס לראשונה בלעמבערג, ונדפס המהדורה מהודרת בבני ברק בה'תשנ"ט עם תוספות תולדות המחבר, הערכתו, דעותיו, והשפעתו ברבני זמנו בסוף הספר.
• ברכת הזבח - על סדר קדשים נדפס לראשונה באמסטרדם
• ברכת שמואל - דרושים על התורה נדפס לראשונה בפפד"מ

קישורים חיצוניים

• 'קיידנובר, ר' אהרן־שמואל ב"ר ישראל (מהרש"ק)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 83 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1281)
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), ר' אהרן שמואל ב"ר ישראל קידנובר (מהרש"ק) אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 125–126 באתר HebrewBooks
• ברכת שמואל, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי (טקסט הספר)
• ד"ר יצחק אלפסי, רבי אהרן שמואל קיידנובר - בעל ברכת הזבח, שרי התורה, ירושלים, תשנ"ג, עמ' 19-23, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שמואל קאיידנובר29830162