רבי משה בן חביב
לידה |
תי"ד, 1654 סלוניקי | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
תנ"ו, 1696 ירושלים | ||||
חיבוריו | גט פשוט, עזרת נשים, שמות בארץ, קול גדול | ||||
רבותיו | רבי יעקב חאגיז | ||||
בני דורו | רבי חזקיה די סילוה, רבי אפרים נבון | ||||
אב | רבי שלמה ן' חביב | ||||
חותנים | רבי יעקב חאגיז | ||||
חתנים | רבי מכיר כולי, רבי משה ישראל | ||||
| |||||
תפקידים נוספים | |||||
ראשון לציון |
הרב משה בן חביב (מכונה מהר"ם חביב או מהר"ם בן חביב ולעתים רמב"ח, תי"ד, 1654 - תנ"ו, 1696) היה הראשון לציון וראש ישיבה בירושלים, מחבר הספרים גט פשוט, עזרת נשים, שמות בארץ (כפות תמרים) ועוד.
ביוגרפיה
רבי משה בן חביב, נולד בשנת ה'תי"ד בסלוניקי שביוון, לרבי שלמה בן חביב, נצר לאחת המשפחות המיוחסות ממגורשי ספרד וחתנו של ר' זרחיה גוטה. אילן היוחסין של משפחתו מגיע עד רבי יוסף חביבא, בעל "נימוקי יוסף" על הרי"ף. בין בני משפחתו מדורות קודמים נמנים גם רבי יעקב בן חביב, מחבר הספר "עין יעקב" על אגדות התלמוד ובנו המהרלב"ח.
משם עבר לקושטא, ובגיל חמש עשרה, הגיע רבי משה לירושלים, שם למד בישיבת בית יעקב בראשות רבי יעקב חגיז ונשא לאישה את בתו. לאחר שזו נפטרה בצעירותה, נשא לאשה את בתו של החכם רבי יהונתן גלנטי[1], אביו של הראשון לציון וראש הישיבה, רבי משה גלנטי, הנודע בכינוי "הרב המג"ן".
צאצאיו
בתו נישאה לחכם רבי מכיר כולי, אביו של רבי יעקב כולי מחבר הספר "ילקוט מעם לועז". בת אחרת נישאה לרבי משה ישראל, מרבני רודוס ואלכסנדריה.[2]
תפקידו, תורתו וספריו
כבר עם הגעתו לירושלים והוא עודו נער, נודע רבי משה בכישרונותיו הברוכים. וחכמי ירושלים כגון: רבי חזקיה די סילוה מחבר הספר "פרי חדש", רבי אפרים נבון בעל ה"מחנה אפרים" ואף רבו הרב יעקב חגיז, ראו בו שווה בין שווים ונשאו ונתנו עמו בהלכה.
בשלב מסוים, נשלח רבי משה כשד"ר לטורקיה, אולם מלבד עצם קיומה של השליחות, דבר לא ידוע עליה. ב-1678 תועד כשד"ר בבלגרד.
תקופה מסוימת גלה מירושלים לרמלה מחמת אימת המושל.
עם פטירת גיסו, הרב המג"ן, בשנת ה'תמ"ט (1689), התמנה במקומו כראשון לציון וכראש ישיבה. ובבית דינו שימשו כדיינים: רבי יעקב מולכו, רבי יום טוב צהלון (נכדו של רבי יום טוב צהלון[3]) ורבי יוסף בר יוסף מחכמי ירושלים.
אם כי כבר בעודו נער צעיר לימים, נודע רבי משה בן חביב בגאונותו הרבה וידיעתו רחבת ההיקף בכל חלקי התורה, הרי שעיקר התמחותו בפסיקה ההלכתית הייתה בדיני אישות, בפרט בתחום הסבוך של התרת עגונות. הוא אף חיבר שני ספרים בנושא זה; "גט פשוט"" ו"עזרת נשים", הנחשבים עד היום כספרי יסוד הלכתיים בדינים אלו.
רבי משה, כתב ספר נוסף בשם שמות בארץ מפרי תורתו וחידושיו על התלמוד, המחולק לשלושה חלקים:
- "הוא יום תרועה" – חידושים על מסכת ראש השנה.כתבו בין השנים ה'תמ"ה - ה'תמ"ט.
- "תוספת יום הכיפורים" – חידושים על מסכת יומא.
- "כפות תמרים" – חידושים על מסכת סוכה.
ספר זה נחשב מאוד בעיני הדורות שבאו אחריו. ר' יהושע פאלק, בעל הספר פני יהושע על הש"ס, כתב:[4]
האחר זה הגיע לידי ספר כפות תמרים להגאון מהר"ם חביב ז"ל ... ולפי שראיתי שהחיבור הנזכר מלא וגדוש בסוגיות הש"ס בזה הפרק והרחיב הביאור בפרש"י והתוספות ושיטת הפוסקים ומפרשים לערך חמשים דפים לכן אינו בדין שיניף המקצר על המאריך לכן קצרתי ...
הספר זכה להגהות מר' עקיבא איגר ור' יוסף שאול נתנזון.
על ספרו "תוספת יום הכיפורים" כתב הרב המחבר בהקדמתו:
גם היום מגיד משנה אשיב לשרנו האיש משה, המאיר לארץ ולדרים, פרי מפרי ראשית בכורים, מאשר חדשתי בשנה הזאת בפרק יום הכיפורים. וקראתי בשם קונטרס חידושים הללו תוספת יום הכיפורים. הבטחתי בקוני דכשם דתוספת יום הכיפורים דאורייתא, כמו כן תוספת חידושים אלו על פרק יום הכיפורים הן הן גופי תורה ויש בהם טעם כעיקר, והם פירות ומזון לנפש המשכלת לחם אבירים.
ספר השו"ת שלו טבע בים, אך למרות זאת נתפרסמו ממנו תשובות רבות במספר קבצים, ביניהם "קול גדול" בשנת תרס"ז בירושלים.
עוד בטרם מלאו לו ארבעים ושלוש נפטר הרב בן חביב והוא לא זכה להוציא לאור את ספריו שנותרו בכתב יד. אולם, לכשבגר נכדו (בן בתו) רבי יעקב כולי שהתגורר אז בצפת, עמל הוא רבות בהגהתם ועריכתם לדפוס. בעת ההיא עדיין לא היה קיים בית דפוס בארץ ישראל ורבי יעקב נאלץ לנסוע במיוחד לקונסטנטינופול שבטורקיה, על מנת להדפיסם. הוא אכן הגיע לשם בשנת ה'תע"ד-(1714), אך רק בשנת ה'תפ"ב-(1722), כעשרים וחמש שנה לאחר פטירתו של המחבר, יצאו לאור הספרים בסיועו של "החכם השלם, רבי חיים אלפאנדרי".
רבי משה בן חביב, כיהן עד יומו האחרון כרבה של ירושלים וכריש מתיבתא והוא נפטר בשנת ה'תנ"ו - (1696).
ספריו
- גט פשוט (על הלכות גיטין)
- עזרת נשים (על תקנת עגונות)
- שמות בארץ יום תרועה על מסכת ראש השנה, תוספות יום הכיפורים על מסכת יומא וכפות תמרים על מסכת סוכה
- פני משה - על התלמוד הירושלמי מסכתות ברכות, פאה ודמאי, מכון ירושלים תשנ"ד.
- שו"ת קול גדול - ספר שאלות ותשובות בהלכה.
- שו"ת מהר"ם בן חביב יצא לאור לראשונה בשנת ה'תרפ"ז ע"י רבי דוד שאול סתהון, נדפס במהדורה חדשה ע"י מכון חכמת שלמה.
- דרשות מהר"ם חביב ספר דרשותיו שדרש בקהל בין השנים ה'תכ"ט - ה'תל"ב. יצא לאור ע"י מכון חכמת שלמה עם הערות של נכדו המעתיק רבי יעקב כולי בעל הילקוט מעם לועז
עץ הדעת
קונטרס עץ הדעת הוא קונטרס הכולל דינים וכללים במקצוע גדול בתורה של ספק ספיקא. נדפס בקובץ "אור צדיקים"[5] בשנת ה'תקנ"ט, את הספר חיבר רבי משה בן חביב. וכתב רבי שלמה חזן שאין זה מהר"ם חביב בעל גט פשוט, אלא אחד מהר"ם בן חביב אחר מחכמי שאלוניקי[6], אך כיום מקובל שחיברו מהר"ם בן חביב בעל גט פשוט.
לקריאה נוספת
- ר' אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים חלק ב עמ' 89-91.
- הקדמות הספר "ילקוט מעם לועז" חלק ראשון.
- אברהם אלמאליח, הראשונים לציון, הוצאת ראובן מס, תש"ל, עמודים 70-75.
- הרב אברהם שלם, מבוא לספר גט פשוט, מכון ירושלים תש"מ.
- הרב א"ש ליפשיץ, מבוא לדרשות מהר"ם בן חביב, ירושלים: מכון חכמת שלמה תשנ"ט.
- הרב א"ש ליפשיץ, מבוא לתשובות מהר"ם בן חביב, ירושלים: מכון חכמת שלמה תש"ס.
- הרב מ"מ גרליץ, אמלאה החרבה מבוא לספר שמות בארץ .
קישורים חיצוניים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' משה (בר' שלמה) ן' חביב", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1100-1099, באתר HebrewBooks
- מאיר בניהו, מי הוא רבי משה ן' חביב מחבר עץ הדעת, באתר אוצר החכמה
ספריו
- קול גדול, ירושלים, תרס"ז, באתר היברובוקס, ומהדורה חדשה, ירושלים, תשנ"ח, באתר אוצר החכמה
- גט פשוט, סדליקוב, תקכ"ו, באתר היברובוקס, ומהדורה חדשה (בהוצאת מכון ירושלים), ירושלים, תש"מ, באתר אוצר החכמה
- עזרת נשים, באתר היברובוקס
- שמות בארץ, ירושלים, תש"ס, באתר היברובוקס
- פני משה (בהוצאת מכון ירושלים), ירושלים, תשנ"ד, באתר אוצר החכמה
- עץ הדעת, ירושלים, תשפ"ד, באתר אוצר החכמה
- דרשות מהר"ם חביב, מכון חכמת שלמה, באתר אוצר החכמה
- שו"ת מהר"ם בן חביב חלק א, מכון חכמת שלמה, באתר אוצר החכמה
- שו"ת מהר"ם חביב חלק ב, מכון חכמת שלמה, באתר אוצר החכמה
- כללים מרבינו המהר"ם חביב שנדפסו בספרו גט פשוט, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ נפטרה בכ"ג בטבת ה'תמ"ו (כמובא בסוף ספרו כפות תמרים).
- ↑ שו"ת משאת משה ח"ג חלק חו"מ סימן לז. גיורא פוזיילוב, חכמי יהודי מצרים, עמ' 156
- ↑ שו"ת מהריט"ץ, מכון ירושלים, תש"מ, עמ' 20 הערה 87
- ↑ פני יהושע לסוכה כט: על תוספות ד"ה לולב הגזול
- ↑ יחד עם דרשות מרן רבי יוסף קארו בעל הבית יוסף והשולחן ערוך, ושו"ת הרמ"ה.
- ↑ המעלות לשלמה דף נ"ו ע"ב
פרשני התלמוד הירושלמי | ||
---|---|---|
המאה ה-16 | רבי שלמה סיריליו • רבי שמואל יפה אשכנזי • רבי אלעזר אזכרי | |
המאה ה-17 | רבי יהושע רפאל בנבנישתי (שדה יהושע) • רבי משה בן שלמה אבן חביב | |
המאה ה-18 | הגאון מווילנה • רבי אליהו מפולדא • רבי דוד פרנקל (קרבן העדה) • רבי יעקב כהנא • רבי משה מרגליות (פני משה) • רבי נחום טרייביטש (שלום ירושלים) | |
המאה ה-19 | רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין • רבי יוסף שאול נתנזון • רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז) • רבי ישראל משקלוב • רבי מאיר מארים שאפיט • רבי יהושע יצחק שפירא | |
המאה ה-20 | רבי חיים קניבסקי • רבי חיים אלעזר שפירא • הרב יחיאל בר לב • רבי יצחק אייזיק קראסילשציקאוו • רבי ישכר תמר • רבי ישראל חיים דייכס • הרב משה שמעון זיוויץ | |
פירושים אבודים | הרמב"ם • רבי מנחם זמבה | |
חוקרי הירושלמי | שאול ליברמן | |
פירושים שלא פורסמו | רבי משה זכות • רבי ישראל מאיר הכהן • רבי משה פיינשטיין |
משה בן חביב29577020