מבצר בונדו

מבצר בונדו
Fort de Bondues

הכניסה למבצר (2008)
מידע כללי
סוג	מבצר צבאי
שימוש	מבצר צבאי מוזיאון
על שם	העיירה בונדו (צר')
מיקום	בונדו (צר'), ליל
מדינה
בעלים	צבא צרפת
מייסדים	צבא צרפת
מפעיל	עיריית בונדו
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1875–1885 (כ־10 שנים)
חומרי בנייה	לבנים
מידות
אורך	240 מטר
רוחב	150 מטר
שטח	32 דונם
קואורדינטות	50°41′33″N 3°05′14″E
https://museedelaresistancedebondues.fr/
(למפת צרפת מוגדלת)   פריז מרסיי ליון טולוז ניס נאנט שטרסבורג מונפלייה בורדו ליל רן ריימס לה האבר סנט אטיין אנז'ה גרנובל דיז'ון קורסיקה ספרד שווייץ גרמניה בלגיה לו. איטליה הממלכה המאוחדת תעלת למאנש הים התיכון האוקיינוס האטלנטי מבצר בונדו (למפת צרפת רגילה)   פריז מרסיי ליון טולוז ניס נאנט שטרסבורג מונפלייה בורדו ליל רן ריימס לה האבר סנט אטיין אנז'ה גרנובל דיז'ון קורסיקה ספרד שווייץ גרמניה בלגיה לו. איטליה הממלכה המאוחדת תעלת למאנש הים התיכון האוקיינוס האטלנטי מבצר בונדו

מבצר בונדו (בצרפתית: Fort de Bondues וגם Fort Lobau) הוא מבצר שנבנה במאה ה-19 כחלק ממערכת הביצורים סרה דה ריבייר שנועדו להגן על גבולות צרפת. המבצר עצמו היה חלק ממערך ההגנה על העיר ליל בצפון מזרח המדינה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה נכבש המבצר על ידי הגרמנים שהשתמשו במקום להוצאה להורג של לוחמי תנועת ההתנגדות הצרפתית .

כיום משמש המבצר כמוזיאון המנציח את אותם לוחמים שנרצחו במקום.

רקע

בשנים 1870–1871 הובס צבא צרפת, בפיקודו של נפוליאון, על ידי צבאה של גרמניה-פרוסיה במלחמת צרפת–פרוסיה והביא בכך לויתור על חבל אלזס-לורן. תבוסה זו הביאה את צרפת להכין תוכנית לחיזוק גבולותיה של צרפת כדי להתמודד עם מערכה עתידית מול המדינות השכנות, ובמיוחד מול גרמניה.

האחריות על פרויקט חיזוק ההגנה נמסר לידיו של גנרל רמון אדולף סרה דה ריבייר והמערכת שנבנתה נקראה מערכת הביצורים סרה דה ריבייר על שמו.

סרה דה ריבייר תכנן מערכי ביצורים סביב ערים אסטרטגיות הקרובות לגבולות (כמו ורדן, טול וליל) כשבין ביצורי הערים המעגליים תוכננו קוי מבצרים. המבצרים נבנו לפי קונספט של רציפות כך שתהייה ביכולתם לסייע אחד לשני בירי ארטילרי.

מקום המבצר

המבצר נבנה בשולי העיירה בונדו (צר') (מצפון לעיר ליל) ונקרא על שמה. המבצר היה חלק ממערך של 20 מבצרי שנבנו על ידי סרה דה ריבייר כדי להגן על ךיך מפלישה מצפון והוא ממוקם בסמוך לכביש הראשי המוליך מליל לדרום בלגיה (22E/17A).

מבנה המבצר

המבצר נבנה בצורת טרפז בו אורך צלעו הארוכה 240 מטר, אורך צלעו הקצרה 180 מטר רוחבו 150 מטר כשהיקף המבצר 720 מטר ושטחו כ-32 דונם. המבצר הוקף בתעלה שרוחבה היה שישה מטר. בוני המבצר השתמשו בלבנים כדי לבנות את קירות וגגות המבצר וכן הניחו שכבה עבה של אדמה מעל התקרהכדי להגן עליו מירי ארטילרי.

ההיסטוריה של המבצר

בניית המבצר

ב-1875 החל המבצר להיבנות והבנייה הסתיימה ב-1885. המבצר יועד לכ-800 חיילים ול-40 תותחים. עם סיום הבנייה אוכלס המבצר על ידי חיילי רגימנט הרגלים ה-43 של צבא צרפת.

ב-1887 החליט שר המלחמה של צרפת, ז'ורז' בולנז'ה, לשנות את שמות כל מבצרי סרה דה ריבייר ולקרוא להם על שם מפקדי צבא שהצטיינו בתפקידם. מבצר בונדו "זכה" להיקרא על שם גנרל ז'ורז' מוטון (צר') שנלחם במלחמות המהפכה הצרפתית, המלחמות הנפוליאוניות ו מלחמת רוסיה–צרפת ומונה למפקד המשמר הלאומי. בשלהי אותה שנה החליף תאופיל פרון את בולנז'ה כשר ההגנה וביטל את הוראתו של בולנז'ה.

ב-1886 החל צבא צרפת לבחון את עמידות המבצרים שכבר נבנו לאור התפתחות הארטילריה. לשם כך הועמד מבצר מלמייזון (צר') (שהגן על העיר לאן בצפון צרפת) לרשות צוות הבדיקה שהפגיז אותו בתותחים ובפגזים מהדור האחרון שהיו ברשות צבא צרפת. נמצא שגג המבצר וקירותיו קרסו מול עוצמת הפגזים. ניסוי זה הוביל לפרויקט מקיף, לחיזוק רבים ממבצרי הקו, שכלל יציקת גגות בטון עבים ושינויים נוספים.

מבצר בונדו לא נכלל בפרויקט חיזוק המבצרים ולכן בתחילת המאה ה-20 שימש בעיקר לאחסון ולא נלקח התוכניות ההגנה של ליל.

מלחמת העולם הראשונה

ב-13 באוקטובר 1914 נכבש המבצר על ידי הצבא הגרמני, במהלך מלחמת העולם הראשונה. הגרמנים החזיקו במבצר עד אוקטובר 1918 ואז הוא הוחזר לידי הצרפתים במסגרת הפסקת האש והחתימה על חוזה ורסאי.

מלחמת העולם השנייה

ב-1940 כבשו הגרמנים את המבצר בשנית, במסגרת כיבוש צרפת, במהלך מלחמת העולם השנייה. הגרמנים השתמשו במבצר לאחסון פצצות עבור מטוסי הלופטוואפה.

בתקופה מ-17 במרץ 1943 ועד 1 במאי 1944 השתמשו הגרמנים במבצר כמקום הוצאות להורג של חשודים בפעילות התנגדות למשטר הנאצי. בסך בכל הוצאו להורג במקום 68 אנשים שרובם הואשמו בהשתייכות לארגונים שונים של תנועת ההתנגדות הצרפתית וכן לפרטיזנים ולמחתרת הקומוניסטית בצרפת. חלק קטן מהנרצחים השתייך למבצע ההונאה פורטיטיוד.

ב-1 בספטמבר 1944 נסוגו הגרמנים מהמבצר בפני בעלות הברית המתקדמים. לפני עזיבתו פוצצו הגרמנים חלקים משמעותיים ממנו.

שיקום המבצר והקמת המוזיאון

ב-1962 עזב הצבא את המבצר והחל תהליך לשיקומו, תהליך זה הושלם בשנות ה-80 כשרק כשליש מהמבצר שוקם, כולל אתר ההוצאה להורג של לוחמי תנועת ההתנגדות.

ב-1997 נפתח במקום "מוזיאון הרזיסטנס של בונדו" (צר') שנועד להנציח את לוחמי תנועת ההתנגדות הצרפתית שנרצחו במבצר. המוזיאון מנוהל על ידי עיריית בונדו ומתופעל על ידי ארגון "זיכרון ההתנגדות ואלו שנורו במבצר בונדו" (association Souvenir de la Résistance et des fusillés du fort de Bondues).

גלריה

• 
  שער הכניסה. מבט מפנים המבצר
• 
  מוזיאון הרזיסטנס בתוך המבצר
• 
  רחבת הזיכרון לנרצחי המחתרת בכניסה למבצר
• 
  מראה המבצר מבחוץ

לקריאה נוספת

• Marco Frijns, Luc Malchair, Jean-Jacques Moulins and Jean Puelinckx, Index of French fortification 1874 - 1914, Self-published edition,2008, 832 p. (מסת"ב 978-2-9600829-0-6), p. 38-39.
• Michel Marcq, “The fort of Bondues, a place of memory”, in One hundred years of life in the region, Volume 3: 1939-1958, La Voix du Nord editions, Special edition of June 17, 1999, p. 15

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מבצר בונדו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מבצר בונדו
• מבצר בונדו, ברשת החברתית פייסבוק
• מבצר בונדו, באתר festungsbauten.de (בגרמנית)
• מבצר בונדו, באתר gedenkorte-europa.eu (בגרמנית)
• מבצר בונדו, באתר es.aroundus.com (בספרדית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מבצר בונדו41606050Q3078142