מאי אל-כיילה
| לידה |
8 באפריל 1955 (גיל: 70) ירושלים | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | ירדן, הרשות הפלסטינית | ||||||
| השכלה | אוניברסיטת גרנדה, אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, אוניברסיטת צ'ילה | ||||||
| עיסוק | רפואה, פוליטיקה, דיפלומטיה | ||||||
| מפלגה | פת"ח | ||||||
| |||||||
מאי סאלם חנא אל-כיילה (בערבית: مي الكيلة; נולדה ב-8 באפריל 1955) היא רופאה, דיפלומטית ופוליטיקאית פלסטינית, האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד שרת הבריאות בממשלת אשתייה. היא בעלת תואר דוקטור בבריאות הציבור ובמינהל בריאות, ומכהנת מטעם הרשות הפלסטינית בפרלמנט הערבי.
ביוגרפיה
אל-כיילה נולדה בירושלים ב-8 באפריל 1955. היא למדה בבתי ספר בביר זית, ובמכללת אהליה ברמאללה. היא למדה סיעוד בבית החולים במתחם אוגוסטה ויקטוריה בירושלים, והשלימה תואר ראשון ברפואה באוניברסיטת גרנדה בספרד, לאחר מכן התמחתה במיילדות וגינקולוגיה וקיבלה תואר שני מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, ארצות הברית.[1] היא קיבלה תואר דוקטור בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה מאוניברסיטת צ'ילה.[2][3]
בהיותה סטודנטית בספרד הצטרפה לפת"ח והפכה לפעילה. בהמשך, נעצרה על ידי ישראל בעקבות פעילותה.[3]
אל-כיילה עבדה כרופאה מתמחה בבית החולים של הסהר האדום הפלסטיני בירושלים בתוכנית למיילדות וגינקולוגיה. כמו כן, עבדה כמרצה באוניברסיטת אל-קודס במחלקה לבריאות הציבור, ובסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א) כראש תוכנית האימהות והילדות.[2] ב-1994 מונתה כחברה במשלחת הפלסטינית לוועידה העולמית הרביעית לנשים בבייג'ינג, סין, שהתקיימה ב-1995.[4]
היא מונתה לתפקיד שגרירת הרשות הפלסטינית בצ'ילה ב-31 באוקטובר 2005[5] והמשיכה בתפקיד זה עד למינויה לשגרירה באיטליה[6] ב-1 באוקטובר 2013.[7][2][3] ב-4 בדצמבר 2016 היא זכתה בבחירות למועצה המהפכנית של פת"ח (אנ'), שהתקיימו במהלך הקונגרס השביעי של התנועה,[8] ובהמשך כיהנה כסגנית מזכיר המועצה.[1]
ב-13 באפריל 2019 הושבעה אל-כיילה על ידי מחמוד עבאס לכהן כשרת הבריאות בממשלתו של מוחמד אשתייה,[9] תפקיד בו כיהנה עד 31 במרץ 2024. באפריל 2024 מונתה לכהן כחברת הפרלמנט הערבי מטעם הרשות הפלסטינית.
בשנת 2017 הוענקה לה מדליית זהב מהאקדמיה הנורמנית בשיתוף חיל האוויר האיטלקי על פעילותה והגנה על זכויות אדם.[10] ב-7 ביוני 2022 העניק לה נשיא איטליה סרג'יו מטרלה את אות מסדר הכוכב הגדול של איטליה כהוקרה על מאמציה לחיזוק יחסי איטליה והרשות הפלסטינית.[11]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 كل ما تريد معرفته عن وزراء الحكومة الـ18, 13.4.2019
- ^ 2.0 2.1 2.2 مي كيلة, web.archive.org, 2019-04-27
- ^ 3.0 3.1 3.2 الدكتورة مي كيلة ,, من أسيرة محررة الى دبلوماسية ناجحة الى أول وزيرة صحة ميدانية ,, الى فارسة محاربة في مواجهة "كورونا", web.archive.org, 2020-07-22
- ↑ החלטה על הרכב המשלחת (בערבית)
- ↑ צו המינוי לשגרירה בצ'ילה (בערבית)
- ↑ צו למינוי השגרירה באיטליה (בערבית)
- ↑ د.مي كيلة تقدم اوراق اعتمادها سفيرة فلسطين في ايطاليا, web.archive.org, 2018-07-01
- ↑ الفائزون في انتخابات اللجنة المركزية والمجلس الثوري, web.archive.org, 2020-08-10
- ↑ مي كيلة تتسلم مهامها وزيرة للصحة | دنيا الوطن, web.archive.org, 2019-04-27
- ↑ اكاديمية نورمان تمنح د. مي كيله وسامها الذهبي | دنيا الوطن, web.archive.org, 2017-11-14
- ↑ الرئيس الإيطالي يمنح وزيرة الصحة وسام نجمة إيطاليا الكبرى, web.archive.org, 2023-02-20
מאי אל-כיילה41081510Q63349096