רבי מאיר פיימר
רבי מאיר פיימר (ה'ת"ר, 1840 - כ' באייר תרע"א, 18 במאי 1911) היה רב ליטאי, רבן של ברזין, קרליץ, לכוביץ' וסלוצק.
ביוגרפיה
נולד בסלוצק לרבה של העיר, רבי יוסף פיימר. בין השנים תרכ"ט-תרל"ה (1869-1875) כיהן כרבה של ברזין.
בתקופת כהונתו של רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק בסלוצק, עיר רבנותו של אביו המנוח ר' יוסף פיימר, עמד רבי מאיר לימינו, במספר מקרים בהם ערערו גורמים בקהילה על מנהיגותו, לפעמים בטענה כי רבי מאיר הוא האמור לרשת את אביו ולא הרב סולובייצ'יק. בקיץ תרל"ה, 1875, לאחר התפטרותו של הרב סולובייצ'יק מרבנות העיר, מינו אנשי הקהילה לבקשתו את רבי מאיר פיימר, על כסאו של אביו המנוח. בתחילה סירב לשבת על כסאם של אביו ושל ה"בית הלוי", אך לאחר התערבות חותנו (מנישואין שניים) רבי נח חיים אברהם שפירא קיבל על עצמו את המשרה, אך לפי דרישתו הוגדר כממלא-מקום בלבד, כל עוד לא נבחר ה"בית הלוי" לכהן ברבנות עיר אחרת. הוא נכנס לתפקידו בחודש סיוון תרל"ה.[1] בשנת תרמ"ח עזב את סלוצק ועבר להתגורר כאדם פרטי במינסק.[2]
הוא היה מראשוני המתנגדים לתנועת המוסר ופרסם מאמר בשם "התורה והמוסר"[3] נגד התנועה,[4] בתגובה למאמרו פרסם הרב נחום גרינהויז, רבה של טרוקי, מאמר תגובה חריף, תחת הכותרת "שבקיה רבי מאיר לחסידותיה" [=עזב רבי מאיר את חסידותו].[5]
בין השנים ה'תר"ן-תרנ"ה (1890-1895) כיהן כרבן של העיירות קרליץ ולכוביץ'. ובשנת תרנ"ה חזר לסלוצק והתיישב בה כחבר קהילה מן המניין.[6] הוא נפטר בסלוצק בכ' באייר תרע"א, 18 במאי 1911.
בנו, רבי יוסף פיימר, נולד י"ט באדר ב' תרל"ה בברזין, סירב לכהן ברבנות סלוצק ולכן שימש רב אזורי של קהילת ה"בעלי-בתים" בסלוצק, בין השנים תר"ס-תרפ"ב. בשנת ה'תר"פ (1920) נשרף ביתו בסלוצק שבו היו כל כתביו של אביו. הוא היגר לארצות הברית ונפטר בברוקלין בראש חודש כסלו תרצ"ט.
קישורים חיצוניים
- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' מאיר פיימעהר, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ד, עמוד 28, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ חיים קרלינסקי, הראשון לשושלת בריסק, מהדורה חדשה, ירושלים, תשס"ד, עמ' 237–238.
- ^ סיבת עזיבתו את רבנות העיר סלוצק אינה ברורה. יצחק ניסנבוים, עלי חלדי, ירושלים תשכ"ט, עמ' 80, מביא שתי גרסאות: 1. בתו הבכורה נהייתה "חפשית בדת", והוא אמר שבידיו הברירה לגרש את בתו מביתו או לעזוב את משרתו, ולכן העדיף לפרוש מתפקידו. 2. במהלך הפעילות הציבורית לשיקום העיר לאחר שריפה גדולה שפרצה בה, גילה שחיתויות של עסקנים בכירים בקהילה, ולא רצה יותר לעבוד עמם בענייני הציבור.
- ^ התורה והמוסר, המליץ, 21 במרץ 1897.
- ^ אליעזר אליהו פרידמן, לתולדות כתת המוסראים, ירושלים: התור, תרפ"ו, באתר אוצר החכמה, עמ' יג.
- ^ על משקל דברי רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן: "שבקיה רבי עקיבא לחסידותיה" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"י עמוד ב'.
- ^ לפי ניסנבוים, עלי חלדי, עמ' 212. חזרתו של רבי מאיר לסלוצק נעשתה בשל בקשת חברים בהנהלת הקהילה היהודית בסלוצק, שביקשו לנגח את הרב המחליף, רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז), וכי בעקבות חזרתו פרצה מחלוקת בעיר.
