מאגורות נחש צמא
 | |
| מבט מהאוויר אל הכניסה למאגורות נחש צמא | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מבנה אגירה מלאכותי |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   מאגורות נחש צמא | |
מאגורות נחש צמא או מחפרות צינים הן זוג מאגרים תת-קרקעיים גדולים (עד 50 מטר גובה בחדרים הפנימיים), חצובים בסלע קירטון, הממוקמים בנגב במצוק הצינים ליד מצוק נחל צין. המאגרים נבנו בשנות ה-80 של המאה ה-20 מבחינה רשמית כחלק מפרויקט אחסון נפט אסטרטגי, אך ננטשו עקב בעיות טכניות. אולם ישנן מספר סברות רווחות יותר או פחות לגבי השימוש האמיתי של האתר. המאגורות נמצאות בשטח אש צבאי, הפכו ליעד פופולרי לטיולי שטח, אך כניסה אליו מסוכנת ואסורה על פי חוק. המקום מושך תשומת לב בשל מראהו המסתורי ותיאוריות קונספירציה שונות סביב מטרתו[1].
מיקום
המאגורות ממוקמות בלב הנגב הפראי, צמוד למצוק הנישא המשקיף על בקעת נחל צין, בגובה של כ-582 מטר מעל פני הים. האתר קרוב לקו צינור הנפט אילת-אשקלון (קצא"א), המרוחק כמה קילומטרים בקו אווירי, ולמפעלי הפוספטים באורון ובצין, המיועדים לעיבוד חומרי גלם אזרחיים וצבאיים. השם "נחש צמא" נובע מערוץ נחל סמוך, והמאגורות חצובות בסלע גיר יבש.
הגישה למקום דורשת נסיעת שטח מורכבת באורך של כ-50 ק"מ, החולפת דרך שטח אש צה"לי פעיל (אסור לכניסה ללא תיאום). הדרך כוללת מעלות תלולות כמו מעלה זיק ומעלה מחמל, וירידה משובשת של כ-700 מטר אל מנחת מסוקים. נקודות ציון מרכזיות (ברשת ישראל הישנה):
נ.צ. 1018947 / 137483 – הרחבה מעל המצוק ובכניסה למאגורות.
היסטוריה
המאגורות נחפרו בתחילת שנות ה-80, בעקבות משבר הנפט של 1973 בעקבות מלחמת יום הכיפורים, כאשר ארגון אופ"ק הטיל אמברגו על ישראל. הפרויקט נועד לבחון אפשרות אחסון נפט גולמי תת-קרקעי לשעת חירום, כחלק מקו צינור אילת-אשקלון (קצא"א), שנבנה להעברת נפט מאיראן (לפני המהפכה האיסלמית) לאירופה דרך ישראל, תוך עקיפת תעלת סואץ. הבנייה בוצעה על ידי חברת שירותי נפט בע"מ (כיום חלק מחברת פז), בהשתתפות מומחים מצרפת ומשוודיה, לאחר בדיקות מעבדה שהכריזו על הסלע כמתאים.
הפרויקט ננטש זמן קצר לאחר מכן, בעיקר בשל חלחול מים בסלע הקירטון הרך שגרם לסדקים ודליפות נפט. בנוסף, החלטת המדינה הייתה שלא לאחסן נפט גולמי באזור זה, מחשש לפגיעה בבתי הזיקוק. המאגרים מעולם לא שימשו לאחסון נפט בפועל, והאתר ננטש לפני עשרות שנים. כיום, הכניסה אסורה על ידי רשות הטבע והגנים וקצא"א, עקב סכנות בטיחות.
תיאור
האתר כולל שתי מנהרות חצובות ענקיות בסלע קירטון:
- המנהרה הימנית (הקטנה): עומק של מספר מטרים בודדים, כניסה מוגנת בדלת פלדה כבדה יצוקה בבטון. בתוכה תאים חצובים עם דלתות ברזל כבדות, סימני פסי רכבת על הרצפה, חדרים בגודל בינוני (כ-4 מטר גובה ורוחב), תשתיות צינורות מתכת ומשקופי בטון. על הקירות לוגו של חברת שירותי נפט וסימני צבע פולימרי.
- המנהרה השמאלית (הגדולה): פתח כניסה בגודל רכב שטח, אורך כ-200 מטר, גובה עולה ל-50 מטר. בסופה נפתחת לשני חללים ענקיים (50×50×50 מטר כל אחד), עם רמפה לנחיתת מסוקים. החציבה איכותית ומאסיבית, כולל פיצולים ודרכים מצומצמות.
האתר כולל גם מנחת מסוקים ומבנים נלווים, אך נשאר נטוש עם סימני חלודה.
סכנות
האתר מסוכן: סכנת קריסה, הצטברות גז ראדון רעיל, קרינה רדיואקטיבית נמוכה (אך חריגה), נסיעה בשטח אש וחשיפה לקנסות. מומלץ להצטייד בפנסים, ולהימנע משהייה ממושכת.
תיאוריות אלטרנטיביות לשימוש המתחם
לאור מספר פרטים לא ברורים בנוגע להסבר הרשמי שהאתר ייועד לשימוש לאחסון נפט, כגון: מדוע נדרשות דלתות פלדה כל כך גדולות למאגר נפט? מדוע נדרש מנחת מסוקים? מדוע אין שאריות נפט במאגורות כלל? יש מספר מאגרי נפט בברכות רגילות בישראל כמו בגלילות לשעבר, נען, לוד, טבעון, אילת, אשקלון, אשדוד, ועוד, ואם כן מדוע כאן דווקא לחפור בורות כל כך שונים ועוד שלא נעשה בהם בפועל אחסון נפט. ולכן צצו להן מספר תאוריות חלופיות באשר לשימוש האתר, ביניהן שהאתר ייועד לאחסון אורניום שנתפס בזמנו במבצע צבאי של הקומנדו הימי בשיתוף עם המוסד.
קישורים חיצוניים
- עמוד ענן – מאגורות נחש צמא
- אסף קמר, "צריך לברוח!": כשניסינו לפתור את תעלומת מאגורות נחש צמא, באתר ynet, 7 במאי 2021
- אתר 4x4 – מאגורות נחש צמא
הערות שוליים
- ↑
מאגורות נחש צמא, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 11:50)
מאגורות נחש צמא42338943Q137299435