לעש
לעש (בארמית) או לוחֿותי (באכדית: luḫuti) הייתה ממלכה קדומה בצפון הלבנט, בין ממלכת חמת לממלכת ארפד. הממלכה מזוהה עם נֻעַשֶ של תקופת הברונזה. היא מוזכרת על־ידי אשורנצירפל השני, שסיפר בכתובת מלכותית שלו שהגיע ללוחֿותי מכיוון פתינה, כבש את עריה והחריב אותן, טבח באנשיהן, ושיפד את החיילים שנתפסו בחיים מול הערים.[1] מאוחר יותר, השם לעש מוזכר בכתובת זכור כחלק מממלכתו של זכור מלך חמת (תוארו המלכותי היא "מלך חמת ולעש"). חלק מהחוקרים סבורים שכבר בימי אשורנצירפל השנייה הייתה ארץ לעש חלק מממלכת חמת, בעוד חוקרים אחרים סבורים שארץ לעש סופחה לממלכת חמת רק בסביבות 796 לפנה"ס, על־ידי המלך זכור. חוקרים סבורים לרוב שהעיר חדרך הייתה עיר מרכזית בלעש, אך קיימת גם דעה שחדרך הייתה בכלל מדרום לחמת.[2][3][4][5]
הערות שוליים
- ↑ A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC I (1114-859 BC), University of Toronto press, 1991, עמ' 218
- ↑ John David Hawkins, Corpus of Hieroglyphic Luwian inscriptions. Volume I: Inscriptions of the Iron Age, de Gruyter, 2000, עמ' 399
- ↑ Trevor Bryce, The Routledge Handbook of the Peoples and Places of Ancient Western Asia, Routledge, 2009, עמ' 423
- ↑ עודד ליפשיץ, ירושלים בין חורבן להתחדשות – יהודה תחת שלטון בבל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2004, עמ' 21 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- ↑ ויליאם פוקסוויל אולברייט, ערך "חמת", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ג' (חבב–יתת), מוסד ביאליק, 1962, עמ' 196 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
לעש43001867Q6991841