כתובת ענת-אתנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכתובת, כפי שפורסמה על־ידי מלכיור דה ווגואה בשנת 1867.[1]

כתובת ענת־אתנה היא כתובת דו־לשונית בפיניקית וביוונית מסוף המאה הרביעית לפנה"ס על מזבח אבן שנמצאה בפאתי הכפר לרנקס טיס לפיתו (אנ'), לפטוס בקפריסין. הוא התגלה מעל הכפר, למרגלות אַגֶּר (אנ') חרוטי בהרי קירניה שגובהו 6 מטרים והיקפו 40 מטר.[2][3] הוא התגלה בסביבות 1850,[4] ופורסמה על־ידי שארל-ז'אן-מלכיור דה ווגואה בשנת 1867.[1][5]

הכתובת

הכתובת ידועה כ־KAI 42. על המזבח נכתב:

מקור תרגום[6][7]
Ἀθηνᾷ Σωτείρᾳ Νίκῃ לאתנה המגינה, לניצחון,
καὶ βασιλέως Πτολεμαίου שהוא גם של המלך תלמי,
Πραξίδημος Σέσμαος τὸν פרקסידמוס בן ססמאוס,
βω[μὸ]ν ἀνέθ[ηκ]εν הקדיש את המזבח
Ἀγα[θ]ῇ τύχῃ למזל טוב!
לענת מעז חים לענת מעוז/עוז חיים
לאדמלכם פתלמיש ולאדון־מלכים תלמי
בעלשלם בן [ס]סמי בעלשלם בן [ס]סמי
יקדש [א]ת מזבח הקדיש [א]ת המזבח
[ל]מזל נעם [ל]מזל טוב

חשיבות

תרומה היסטורית

הכתובת הוגדרה כ"עדות החותכת והמעניינת ביותר לזהות בין ענת ואתנה", בשל ההקדשה היוונית לאתנה והפיניקית לענת.[8] היא גם הייתה העדות הראשונה לענת בכתובת כנענית.[9] הכתובת הוקדשה גם למלך פתולמאיוס, הידוע כתלמי סוטר, וכינויה של אתנה "Σωτείρᾳ" הוא המקבילה הנקבית לכינוי זה. הניצחון הנזכר בכתובת היוונית מתייחס, ככל הנראה, לתבוסת הקואליציה הקיפרית, שנתמכה בידי אנטיגונוס מונופתלמוס ובראשה עמד Πράξιππον, בידי תלמי בשנת 312 לפנה"ס.[10][7][11]

קרבה למקרא

כינויה של ענת "מעז חים"[12] או "עז חים"[1][13][14] מקביל למספר התייחסויות מקראיות לה'.[15] שמו של המקדיש "בעלשלם בן ססמי" קרוב מאוד ל"שלום בן ססמי"[16] המופיע במקרא.[7]

לקריאה נוספת

  • G. M. Lee (1969) On a Phoenician Bilingual Inscription at Larnax, Lapethos, Palestine Exploration Quarterly, 101:2, 122-122, doi:10.1179/peq.1969.101.2.122
  • Ohnefalsch-Richter, Max Hermann (1893). Kypros, the Bible and Homer: Oriental Civilization, Art and Religion in Ancient Times. Asher & Company. p. 223.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Melchior de Vogüé, INSCRIPTIONS PHÉNICIENNES DE L ÎLE DE CYPRE, J. Asiatique. 1867, II, p. 121 onwards
  2. ^ Melchior de Vogüé, INSCRIPTIONS PHÉNICIENNES DE L ÎLE DE CYPRE, J. Asiatique. 1867, II, p. 121 onwards: "La dernière inscription phénicienne que nous ayons rapportée de Chypre se trouve dans un petit village, nommé Larnax Lapithou, situé au sud-ouest des ruines de l'ancienne ville de Lapithos. Ce village est bâti sur le versant sud de la chaîne de montagnes qui borde la côte septentrionale. Un peu audessus des dernières maisons, on voit un grand agger conique de pierres, en partie naturel, en partie artificiel, qui peut avoir 6 mètres de haut et 40 mètres de circonférence à la base. Au pied du tumulus, sur le rocher qui lui sert de noyau, on lit inscription bilingue précédente."
  3. ^ Ohnefalsch-Richter, Max Hermann (1893). Kypros, the Bible and Homer: Oriental Civilization, Art and Religion in Ancient Times. Asher & Company. p. 223.
  4. ^ Bas, Philippe Le (1870). Inscriptions grecques et latines recueillies en Grece et en Asie Mineure: I: Attique: actes religieux; II: Megaride et Peloponnese; III, 5: Asie Mineure, Syrie, Ile de Chypre... F. Didot. p. 635.
  5. ^ Caquot André, Masson Olivier; Deux inscriptions phéniciennes de Chypre. In: Syria. Tome 45 fascicule 3-4, 1968. pp. 295-321. doi:10.3406/syria.1968.6016: "D'autre part, à l'époque hellénistique, sur le site de Larnaka tis Lapithou, l'auteur d'une dédicace bilingue à Anat-Athéna et Ptolémée, CIS, I, 95 = KAI, 42, est un certain Praxidemos, fils de Sesmas (au génitif dialectal ....) (6), appelé dans le texte phénicien B'islm fils de [S]smy. [Footnote: II s'agit bien d'un génitif, pour un nominatif de la flexion chypriote en ..., cf. Masson, l. c. ; on écrit très souvent, à tort, «Sesmaos» comme nom du personnage, encore chez Donner-Rollig, KAI, pp. 44, 59, etc. Le premier éditeur, Vogué, J. Asiat. 1867, II, p. 121 sq., opposait bien «Sesmas» (transcription du grec alphabétique) à «Sesmaï» (partie phénicienne); le même individu pouvait être appelé ssm' et ssmy.]"
  6. ^ Krahmalkov, Charles R. (2000). Phoenician-Punic Dictionary. Leuven: Peeters / Departement Oosterse Studies. ISBN 90-429-0770-3.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 107
  8. ^ Glock, Albert E. (1999). Archaeology, History, and Culture in Palestine and the Near East: Essays in Memory of Albert E. Glock. Scholars Press. p. 225. ISBN 978-0-7885-0584-3.
  9. ^ Melchior de Vogüé, INSCRIPTIONS PHÉNICIENNES DE L'ÎLE DE CYPRE, J. Asiatique. 1867, II, p. 121 onwards: "La première ligne nous donne, d'une manière certaine, lorthographe sémitique du nom de la déesse Anaîtis, qui n'avait pas été rencontré encore jusque présent dans les inscriptions."
  10. ^ דיודורוס סיקולוס, ספר 19, פסקה 79
  11. ^ Melchior de Vogüé, INSCRIPTIONS PHÉNICIENNES DE L'ÎLE DE CYPRE, J. Asiatique. 1867, II, p. 121.
  12. ^ Donner, Herbert; Rölig, Wolfgang (2002). Kanaanäische und aramäische Inschriften (5 ed.). Wiesbaden: Harrassowitz. p. I, 11.
  13. ^ CIS I 95
  14. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 106
  15. ^ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 137-138: ספר תהילים, פרק כ"ז, פסוק א', וכן ב"עוז" ו"מעוז" לבד: ספר ירמיהו, פרק ט"ז, פסוק י"ד וספר תהילים, פרק כ"ח, פסוק ח'
  16. ^ ”וססמי הליד את שלום” (ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק מ')
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34593982כתובת ענת-אתנה

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=כתובת_ענת-אתנה&oldid=2143342"