ישראל פכט
 | |
| לידה |
וינה, אוסטריה  |
|---|---|
| השכלה | |
| מנחה לדוקטורט | מיכאל ענבר |
| עיסוק | ביוכימיה, ביופיזיקה |
| מעסיק | מכון ויצמן למדע |
| פרסים והוקרה | פרס לנדאו (2003) |
| תרומות עיקריות | |
| חקר תהליכים פיזיקליים-כימיים בתא החי, בדגש על אותות טרנס-ממברנליים | |
ישראל פֶּכְט (נולד ב-28 ביוני 1937) הוא כימאי פיזיקלי ישראלי, פרופסור אמריטוס בפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן למדע. לשעבר יו"ר ההנהלה האקדמית של הקרן הלאומית למדע ונשיא האיגוד הבינלאומי לביופיזיקה טהורה ויישומית. מומחה לחקר תהליכים פיזיקליים-כימיים בתא החי.
ביוגרפיה
שנותיו המוקדמות
ישראל פכט נולד בווינה, בנם של יוכבד אֶווה (לבית פרמינגר)[1] ובנימין יצחק (בֶּנו) פכט.[2] הוא נקרא על שם סבו מצד אמו. ישראל והוריו עלו לארץ ישראל לאחר האנשלוס, בשלהי 1938. רבים מקרובי משפחתו נספו בשואה. הוא גדל בצפון הישן של תל אביב.
את שירות החובה בצה"ל עשה ביחידת ביטחון שדה של פיקוד הדרום ואת מרבית שירות המילואים עשה בלבנון בחטיבת דובר צה"ל. עם שחרורו ב-1958 החל את לימודיו לתואר שני[3] בכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, אותם השלים ב-1962. את עבודת הגמר ביצע במחלקה לחקר איזוטופים במכון ויצמן,[4] שם המשיך ללימודי התואר השלישי, בהנחיית פרופ' מיכאל ענבר. עבודת הדוקטורט שלו הוגשה ב-1967 ונשאה את הכותרת "תהליכי חמצון-חיזור בין יוני מתכות מעבר לבין ליגנדים".[5] במהלך לימודי הדוקטורט היה פכט אחד מארבעת המדריכים במחנה הקיץ הראשון לנוער שוחר מדע, לצד משה רשפון, אלפא פלד וגדעון צבס.[6]
כחוקר עצמאי
עם השלמת הדוקטורט, נסע לגטינגן שבמערב גרמניה וביצע מחקר בתר-דוקטורט במכון מקס פלאנק לכימיה פיזיקלית, בהנחיית פרופ' מנפרד אייגן.[7] בכך, היה פכט לישראלי הראשון שביצע שנות מחקר בתר-דוקטורט מדעי על אדמת גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה.[4] עם שובו לישראל ב-1970 מונה לחוקר במחלקה לאימונולוגיה כימית במכון ויצמן.[8] ב-1978 מונה לפרופסור חבר[9] וב-1984 לפרופסור מן המניין.[10] ב-2006 יצא לגמלאות אך המשיך לעסוק במחקר פעיל גם לאחר מכן.
לאורך השנים, הוזמן לחקור בשורה של מוסדות ומכוני מחקר, בהם אוניברסיטת קונסטנץ, מכון מקס פלאנק לכימיה ביופיזיקלית בגטינגן, אוניברסיטת סטנפורד, המכון הטכנולוגי של קליפורניה (קלטק), אוניברסיטת פריז VII ומכוני פסטר וקירי.[7]
תפקידים אקדמיים וארגוניים
ב-1974 מונה פכט לראש המחלקה לשירותים ביולוגיים במכון ויצמן.[11] במחצית שנות ה-70 כיהן כחבר בוועדות ההוראה לכימיה ולביולוגיה במדרשת פיינברג ובשנות ה-80 שימש כראש התוכנית לחוקרים ומלגאים ע"ש צ'ארלס קלור.[12] ב-1981 ארגן יחד עם פרופ' רות ארנון את אולפנת רוטשילד להיבטים ביופיזיקליים של האימונולוגיה.[13] ב-1985 ייסד את מרכז מינרווה ע"ש ד"ר יוסף כהן לחקר ביו-ממברנות, ועמד בראשו עד 1994. ב-1989–1992 כיהן כראש המחלקה לאימונולוגיה כימית[14] ושוב ב-1998–2002 (בשמה החדש דאז, המחלקה לאימונולוגיה).
ב-1986–1991 כיהן כנשיא החברה הישראלית לביוכימיה, וב-1989–1995 שירת כיו"ר ההנהלה האקדמית של הקרן הלאומית למדע, בה שימש לפני כן כיו"ר הוועד המנהל וכיו"ר החטיבה למדעי הטבע. פכט כיהן בתפקידים בכירים באיגודים בינלאומיים: כסגן נשיא (1992–1995) וכנשיא (1995–1998) בפדרציה האירופית לאגודות אימונולוגיות (EFIS); כסגן נשיא (1996–1999) וכנשיא (1999–2002) באיגוד הבינלאומי לביופיזיקה טהורה ויישומית (IUPAB); כמזכיר כללי (2006–2016) של הפדרציה של האגודות הביוכימיות האירופיות (FEBS), בה הוא כיום חבר כבוד בוועד המנהל. כמו כן, כיהן כיועץ לאונסק"ו, לאגודת מקס פלאנק ולגופים אקדמיים נוספים במערב גרמניה ובצרפת, וכן למדען הראשי של משרד הבריאות.
מאז 2024 מוענק לכבודו של פכט פרס שנתי מטעם הפדרציה של האגודות הביוכימיות האירופיות.[15]
מחקר
לאורך השנים פרסם פכט כ-550 מאמרים והנחה עשרות תלמידי מחקר, ביניהם פרופ' יעקב אברמסון[16] ופרופ' דורון לנצט[17] ממכון ויצמן וכן ד"ר דוד הזלקורן[18] שכיהן כמנכ"ל כלל ביוטכנולוגיה. פכט כיהן כעורך כתב העת Immunology Letters וביצע תפקידי עריכה בשורה של כתבי עת נוספים בתחומי מחקרו.
מחקרו של פכט עוסק בהבנת עקרונות פיזיקליים-כימיים המצויים בבסיסם של תהליכים ביוכימיים, על ידי זיהוי ואפיון שלבים אלמנטריים המרכיבים תהליכי איתות טרנס-ממברנליים המבקרים את פעילותם של תאים במערכת החיסון. המעבדה הייתה למרכז עולמי של חקר ביופיזיקלי של תהליכים מולקולריים באימונולוגיה, בהיותה הראשונה לנתח אינטראקציות אנטיגניות בנוגדנים חד-שבטיים בשיטות תרמודינמיות וקינטיות. שיטות אלה התרחבו לכדי חקר השינויים התלת-ממדיים המתחוללים בקולטני תאי T כאשר הם קושרים את מטרותיהם, חלבונים המוצגים על קרומי תאים.[19]
כמערכת מודל חקרו פכט וקבוצתו את תהליכי שרשרת השפעול של תאי פיטום, החל משלב הקישור של IgE לקולטנים בפני קרום התא, אל בירור ואפיון שלבי הצימוד אל הפעלת התא ועד לתגובת ההפרשה.[7] במקביל, מעבדתו עסקה בחקר תהליכי מעבר אלקטרון בתוך ובין מולקולות חלבונים והייתה חלוצה בשימוש בפולסים של קרינה כדי לפענח תהליכים אלה באנזימי חמצון-חיזור מרכזיים, כגון ציטוכרום-c אוקסידאז.
בשנים האחרונות משתף פכט פעולה עם פרופ' מרדכי שבס ופרופ' דוד כאהן במחקר שמטרתו הבנת תהליך ההולכה החשמלית של חלבונים.[20]
פרסים והוקרה
- חבר בארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית (EMBO) (1977)
- מחזיק הקתדרה ע"ש ז'אק מימרן לאימונולוגיה כימית (1980–1992)
- חבר כבוד באגודה הביופיזיקלית השוודית (1980)
- עמית אורח מצטיין ע"ש פיירצ'יילד, המכון הטכנולוגי של קליפורניה (1981–1982)
- פרס המחקר ע"ש שוורין (1984)
- פרס ההישג ע"ש ה' דאדלי רייט (1986)
- מחזיק הקתדרה ע"ש ד"ר מורטון ואן קליימן לאימונולוגיה כימית (1993–2006)
- מלגת אנרי דה רוטשילד, מכון קירי (1995)
- חבר כבוד באגודה ההונגרית לאימונולוגיה (1997)
- עיטור הצלב של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1998)
- דוקטור לשם כבוד, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת דברצן, הונגריה (1999)
- פרס לנדאו למדעי החיים (2003)
- חבר כבוד באקדמיה ההונגרית למדעים (2007)
- חבר כבוד באגודה הספרדית לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית (SEBBM) (2012)
- דוקטור לשם כבוד, האוניברסיטה הלאומית באתונה (2013)
- חבר באקדמיה אירופיאה (2016)
- מדליה לרגל 100 שנה למכון ננצקי לביולוגיה ניסויית של האקדמיה הפולנית למדעים (2017)
- מדליית זהב של אוניברסיטת קרולינה בפראג על הישגים בביוכימיה ואימונולוגיה (2017)
- חבר כבוד באגודה הפולנית לביוכימיה (2018)
חיים אישיים
מאז 1962 פכט נשוי למרית (לבית לנדאו), ד"ר לביוכימיה שעבדה שנים רבות במכון ויצמן.[21][4] אב לגלית, שהלכה לעולמה, וליובל. מתגורר ברחובות.
מאמרים נבחרים
- J. Schlessinger, I. Z. Steinberg, D. Givol, J. Hochman and I. Pecht (1975) Antigen induced conformational changes in antibodies and the Fab fragments studied by circular polarization of fluorescence. Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A. 72, 2776-2779.
- D. Lancet and I. Pecht (1976) Kinetic evidence for a conformational transition induced in an immunoglobulin by hapten binding. Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A. 73 ,3549-3553.
- I. Munro, I. Pecht and L. Stryer (1979) Sub-nanosecond motions of single tryptophans in proteins. Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A. 76, 56-60.
- R. Sagi-Eisenberg, H. Lieman and I. Pecht (1985) Protein kinase C regulation of the receptor-coupled calcium signal in histamine-secreting rat basophilic leukaemia cells, Nature 313, 59-60.
- O. Farver and I. Pecht (1989) Long-range intramolecular electron transfer in azurins. Proc. Natl. Acad. Sci. 86, 6968-6972.
- E. U. Kubitscheck, M. Kircheis, R. Schweitzer-Stenner, W. Dreybrodt, T.M. Jovin and I. Pecht (1991) Fluorescence resonance energy transfer on single living cells. Biophysical Journal 60 (307-318).
- M.D. Guthmann, M. Tal and I. Pecht (1995) A secretion inhibitory signal transduction molecule on mast cells is another C-type lectin. Proc. Natl. Acad. Sci. USA 92, 9397-9401.
- O. Farver, Y. Lu, M. C. Ang and I. Pecht (1999) Enhanced rate of intramolecular electron transfer in an engineered purple CuA azurin. Proc. Natl. Acad. Sci., USA 96, 899-902.
- D. M. Gakamsky, E. Lewitzki, E. Grell, X. Saulquin B. Malissen, F. Montero-Julian, M. Bonneville and I. Pecht (2007) Kinetic evidence for a ligand-binding-induced conformational transition in the T cell receptor. Proc. Natl. Acad. Sci. USA 104, 16639-44.
- I. Ron, L. Sepunaru, S. Itzhakov, T. Belenkova, N. Friedman, I. Pecht, M. Sheves and D. Cahen (2010) Proteins as electronic materials: electron transport through solid-state protein monolayer junctions. J. Am. Chem. Soc. 132 (12), 4131-40.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ישראל פכט (באנגלית)
- ישראל פכט, באתר גוגל סקולר
הערות שוליים
- ↑ אווה יוכבד פכט, באתר Geni
- ↑ בנימין יצחק פכט, באתר Geni
- ↑ מסלול זה היה נהוג באותה עת באוניברסיטה העברית והיה מסלול הלימודים היחיד האפשרי
- ^ 4.0 4.1 4.2 ישראל פכט, באתר הספר "The Graduates", 2008
- ↑ ישראל פכט, תהליכי חימצון-חיזור בין יוני מתכות מעבר לבין ליגנדים, באתר ספריות מכון ויצמן למדע, 1967
- ↑ צוות המדריכים של המחנה הישראלי הראשון (1964), באתר פייסבוק מכון דוידסון לחינוך מדעי
- ^ 7.0 7.1 7.2 Israel Pecht, Academy of Europe
- ↑ אולפנה קיץ תיפתח מחר במכון ויצמן, באתר מעריב, 26 ביולי 1970
- ↑ העלאות בדרגה במכון ויצמן, באתר מעריב, 23 בינואר 1978
- ↑ Israel Pecht | ScienceBlog, scienceblog.at
- ↑ ד"ר ישראל פכט, מהמחלקה לאימונולוגיה כימית, מונה לאחראי על השרותים הביולוגיים, באתר אל מאת המכון, 1974
- ↑ הפרס ע"ש קלור הוענק למחלקה להוראת המדעים, באתר אל מאת המכון, 1988
- ↑ חידושים בתחום החיסון - באולפנת רוטשילד, באתר אל מאת המכון, 1981
- ↑ מינויים חדשים בסגל המדעי של המכון, באתר אל מאת המכון, 1989
- ↑ The Israel Pecht Award 2024, FEBS
- ↑ יעקב אברמסון, Examination of functional role(s) of the mast cell function-associated antigen (MAFA), ספריות מכון ויצמן למדע, 2005
- ↑ דורון לנצט, Kinetic and thermodynamic studies of hapten induced conformational changes in immunoglobulins, ספריות מכון ויצמן למדע, 1978
- ↑ דוד הזלקורן, Kinetic and spectroscopic analysis of an antibody binding site, ספריות מכון ויצמן למדע, 1975
- ↑ התאמה מאולצת, באתר מסע הקסם המדעי, 23 בנובמבר 2007
- ↑ חלבונים, קוונטים וזרמים חשמליים, באתר מסע הקסם המדעי, 5 בספטמבר 2015
- ↑ רשימת מסיימי אוניברסיטת ירושלים, באתר הצפה, 23 ביוני 1966
ישראל פכט41971355Q59511767