ישראל עולה כיתה

ישראל עולה כיתה או התוכנית ללמידה משמעותית היא רפורמה של משרד החינוך שמטרתה ליצור לומדים סקרנים, היודעים להשיג ידע, לעשות בו שימוש, ובעלי כישורי עבודת צוות.^{[דרוש מקור]}

התוכנית הוצגה לראשונה ב-5 בספטמבר 2014, בתקופת כהונתו של שי פירון כשר החינוך. היא נועדה לכל מגזרי החברה החל מגן הילדים, בחינוך היסודי, בחטיבות הביניים והתיכונים בישראל כמו גם למורים. הרפורמה מיושמת בהדרגה משנת הלימודים תשע"ה וממשיכה גם תחת הממשלה ה-34.

עיקרי התוכנית

בתי ספר תיכוניים

חלק ממקצועות החובה ירוכזו על פי אשכולות:

• אשכול עברית הכולל לשון וספרות. הציון לאשכול משותף אך כל תחום נבחן בנפרד.
• אשכול ידע העם, מדינה ועולם-היסטוריה ואזרחות.
• אשכול מורשת ותרבות הכולל תנ"ך, תושב"ע, מחשבת ישראל ולימודי דתות.
• אנגלית ומתמטיקה לא יכנסו לאשכולות.

בחינות בגרות

טרם הרפורמה, התבססו ציוני הבגרות של תלמידים כמעט בכל המקצועות על בחינות פנימיות וחיצוניות בכתב, כאשר משקלן של כלל הבחינות הפנימיות בציון היה לשווה למשקלן של כלל הבחינות החיצוניות. כמו כן, בחלק מהמקצועות התבסס חלק מן הציון (לרוב 20%) על הערכה חלופית כגון בחינה מעשית, בחינה בעל פה או עבודת חקר, שנבדקו בדרך כלל הן על ידי מורי בית הספר והן על ידי משרד החינוך. במסגרת הרפורמה הוחלט לצמצם את מספר הבחינות שאליהן ייגש כל תלמיד ולהפחית את משקלן בציון של בחינות חיצוניות בכתב: בכל מקצוע, יבחנו התלמידים בבחינות בכתב (חיצוניות ופנימיות) רק על 70% מהחומר הנלמד,  ואילו בקיאות התלמידים בשאר החומר תיבדק בהערכה חלופית שלה יינתן ציון פנימי בלבד. כמו כן, הוחלט לגוון את השיטות האפשריות להערכה חלופית ולכלול בהן, בין היתר, עבודות חקר, פרויקטים, תלקיט, תיקי עבודות, בחינות מתוקשבות ובחינות שטח. בנוסף, תלמידים יורשו לגשת לבחינות הבגרות החיצוניות אך ורק במועדי בקיץ י"א, חורף י"ב וקיץ י"ב.

מעורבות חברתית וקהילתית במהלך שנות התיכון

התלמידים מחויבים במסגרת הרפורמה להשתתף במשך שלוש שנים במסגרת המחויבות האישית כתנאי הכרחי לקבלת תעודת בגרות (מה שמכונה "מעורבות חברתית"), לפי הפירוט הבא:

• כיתה י' - התחייבות ל-60 שעות מחויבות אישית ו-30 שעות פעילות קבוצתית.
• כיתה י"א- 30 שעות פעילות אישית ו-30 שעות פעילות קבוצתית.
• כיתה י"ב- 30 שעות פעילות קבוצתית או אישית.

בתי ספר יסודיים

בתי ספר יסודיים ציבוריים יחליטו עצמאית כיצד להשתמש בתקציב העומד לרשותם. בתי הספר יקבעו מה וכיצד ללמד ברבע מהשעות העומדות לרשותם. עיסוק בתחום מסוים יורחב או ישולב בתוכנית הלימודים לפי החלטת בית הספר. בתי הספר יתאימו צרכים מיוחדים לפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה^{[דרושה הבהרה]}. בנוסף, בכל שכבות הגיל הלמידה תהיה טכנולוגית (בבתי הספר יתווספו מחשבים ומקרנים). כך שהמורה וספרי הלימוד לא יהיו מקור המידע היחיד, אלא תיווצר למידת עמיתים ושימוש באינטרנט.  

תגובות וביקורת

הדעות על הרפורמה היו חלוקות. ישנם^{[דרוש מקור]} מורים ותלמידים אשר שיבחו את הוגי הרפורמה על השימוש בטכנולוגיה המתקדמת ועל מציאת תעסוקה לבני הנוער (180 שעות מחויבות אישית הנפרשות על פני שלוש שנים). לעומתם היו^{[דרוש מקור]} אנשים ממערכת החינוך שחשבו כי הרפורמה תוביל לחוסר סדר ואף ביקשו לדחות את מועד התחלתה משום שטענו כי משרד החינוך לא עדכן את מנהלי בית הספר ואת המורים בדבר הרפורמה. ישנן גם הטענות איך יעמדו בני הנוער שבכיתה י"א בעומס הגדול של הבגרויות והמחויבות האישית, מי ישלם את התוספת בשכרם של המורים על תוספת השעות והתגבורים שיצטרכו לעשות בעקבות כמות החומר שיש לכיתות י"א.

גורמים שונים אף מתחו ביקורת על אופן קידום הרפורמה בזירה הציבורית, ובפרט על בחירתו של משרד החינוך לשווק את הרפורמה באמצעות רכישת תוכן שיווקי, בעיקר מקבוצת ידיעות אחרונות.

פגיעה בתוכניות מצוינות

בשנים שקדמו הנהגת הרפורמה פעלו בבתי הספר תוכניות מצוינות לתלמידים מצטיינים שכללו האצה של הלימודים והבחנות מוקדמת בחלק מבחינות הבגרות. כך למשל, תלמידי התוכנית לנוער מוכשר במתמטיקה המופעלת על ידי אוניברסיטת בר-אילן ניגשו לכל בחינות הבגרות במתמטיקה בהיקף של חמש יחידיות לימוד במועד קיץ של כיתה י', מועד שלפי הרפורמה תיאסר היבחנות בו, במטרה להתחיל ללמוד באוניברסיטה זמן קצר לאחר מכן. עקב סירובו של משרד החינוך להחריג תוכניות אלו מכללי הרפורמה והחלטתו כי תלמידים שאינם מוכרים כמחוננים יחויבו להיבחן במועדים מאוחרים יותר, פתחו תלמידי התוכניות והוריהם במאבק ציבורי ומשפטי בטענה כי החלטת המשרד אינה הוגנת, בלתי סבירה, שרירותית ורטרואקטיבית (שכן משרד החינוך שינה באופן חד צדדי את תנאי ההיבחנות בתוכניות שהתלמידים החלו להשתתף בהן שנים קודם לכן). כן נטען כי החלטת משרד החינוך תוביל לדחיית קבלת התלמידים לאוניברסיטה, מה שעשוי לפגוע במשק ואף באינטרס של צה"ל לגייס לשורותיו בוגרי אוניברסיטה. יתרה מזאת, הועלו טענות כי משרד החינוך מנסה לכפות על התלמידים שוויון על ידי פגיעה בתלמידים החזקים. בדיון בבית המשפט הגבוה לצדק ביקרו השופטים חנן מלצר, יצחק עמית ודפנה ברק-ארז את ההחלטה, ובעקבות זאת משרד החינוך חזר בו טרם מתן פסק הדין והעתירה התייתרה.

מחאת תלמידים בכתות י"א

בשנת תשע"ו, המחזור הראשון של התלמידים שלמדו במסגרת הרפורמה עלו לכיתה י"א, בשנה זו נחשפו התלמידים לטענתם ללחץ ועומס חריגים בעקבות ריכוז מספר בחינות רב יחסית לשנים קודמות במועד קיץ י"א מחמת האיסור על היבחנות במועדים מוקדמים יותר. בתחילת השנה, איימו תלמידי כיתה י"א לקיים שביתה ולא להגיע לבתי הספר בטענה שמשרד החינוך מקשה עליהם לקבל ציונים טובים בבחינות הבגרות ולהצליח.

קישורים חיצוניים

• הסבר על הרפורמה "ישראל עולה כיתה", אתר משרד החינוך
• אורי עקביה, עוברים ללמידה משמעותית; חוזרים לבורות, אתר מידה, 26.1.2014
• שחר שי, מחאת התלמידים: לוח הבגרויות שוב עודכן, 3.4.2014, ynet
• רויטל בלומנפלד, "ישראל עולה כיתה"? הרפורמה של פירון יוצאת לדרך, 7.8.2014, וואלה!
• שחר חי, הרפורמה במערכת החינוך: צומצמו הבגרויות, מקצועות חולקו לאשכולות, 8.1.2014, ynet
• הסבר על הרפורמה "ישראל עולה כיתה", אתר מפלגת "יש עתיד"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25491271ישראל עולה כיתה