ישראל מילוא
| |
| לידה |
סטרסקה, קושיצה, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
22 בינואר 2017 רחובות, ישראל  |
| עיסוק | ביופיזיקאי |
| מעסיק | מכון ויצמן למדע |
| פרסים והוקרה | פרס האקדמיה למדעים של יפן |
| תרומות עיקריות | |
| חקר המבנה והתכונות הפיזיקליות-כימיות של פוספטידילסרין | |
ישראל מילוא (26 ביולי 1922 – 22 בינואר 2017) היה ביופיזיקאי ישראלי ופרופסור בפקולטה לביוכימיה במכון ויצמן למדע. כיהן כראש המחלקה לחקר ממברנות.
ביוגרפיה
ישראל מילוא נולד בשם ישראל רודולף מילר בעיירה סטרסקה שבפלך קושיצה, סלובקיה.[1] בן הזקונים מתוך תשעת ילדיהם של אידה-דבורה (לבית שטרן) ואיגנץ-יצחק מילר. הוריו ושניים מאחיו נספו בשואה.[1] אחייניתו הצעירה ממנו בשנתיים הייתה הסופרת והמחנכת אילנה צור.[1]
עלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער ב-1940 והצטרף לקיבוץ שער הגולן. ב-1944 החל ללמוד כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.[2] במלחמת העצמאות עסק בייצור חומר נפץ במסגרת שירותו בחיל המדע.[3] את תואר הדוקטור קיבל ב-1952 מהאוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית פרופ' אהרן קציר, בנושא תכונות אלקטרוכימיות ותכונות פנים של פוליאמפוליטיים.[4][5]
בשנות ה-50 הצטרף כמדען בכיר למכון ויצמן. ב-1967 מונה לפרופסור חבר[6] וב-1979 לפרופסור מן המניין ולראש המחלקה לחקר הממברנות.[2] לאורך חייו חתם על מאמריו בשם ישראל ר' מילר אולם שמו הרשמי והמעוברת היה מילוא.
מחקר
מחקרו של מילוא עסק במבנה ובתכונות הפיזיקליות-כימיות של פוספטידילסרין, פוספוליפיד נפוץ בממברנות ביולוגיות.[7]
ב-1968 נמנה עם החותמים על עצומה הקוראת לממשלת ישראל לקבל את מסקנות הוועדה הפרלמנטרית לרפורמה במערכת החינוך.[8]
בראשית שנות ה-70 עמד בראש ועדת הבטיחות של מכון ויצמן.[9] על עבודתו זכה בפרס האקדמיה למדעים של יפן.[2] ב-1972 השתתף יחד עם אפרים קציר, הנריק איזנברג, שניאור ליפסון ונוספים בקונגרס בינלאומי לביופיזיקה במוסקבה.[10]
פרופ' יהודית רשפון מאוניברסיטת תל אביב הייתה תלמידתו לדוקטורט.[11]
חיים אישיים
מ-1945[12] עד לפטירתה ב-2005, מילוא היה נשוי לשונמית (לבית פורמן), ד"ר לביוכימיה.[13] היה אב לשלושה: מנשה, שנפטר ב-1981, הוכר כחלל צה"ל שנפטר לאחר השירות[14] ועל שמו נקראה הספרייה בשכונת קריית משה ברחובות;[15] עודד (עודי), פרופ' לפיזיקה במכון רקח שבאוניברסיטה העברית; עידית, פסיכיאטרית ילדים.
ישראל מילוא נפטר ב-2017 ונטמן בבית העלמין בעירו רחובות.[1][16]
ספריו
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 פרופ' ישראל רודולף מילוא (מילר), באתר Geni
- ^ 2.0 2.1 2.2 אפרים פרוינד, דב קווסטלר, יוצאי צ'כוסלובקיה בישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1998
- ↑ אורי דרומי, פרופ' הנריק (הייני) איזנברג, מבכירי הביופיסיקאים בישראל ובעולם, 1921-2009, באתר הארץ, 1 בינואר 2010
- ↑ A. Katchalsky, Israel R. Miller, Polyampholytes, Journal of Polymer Science 13, 1954, עמ' 57–68 doi: 10.1002/pol.1954.120136805
- ↑ ישראל מילר, תכונות אלקטרוכימיות ותכונות פנים של פוליאמפוליטים, באתר הספרייה הלאומית, תשי"ב
- ↑ העלאות בדרגה במכון ויצמן, באתר דבר, 13 באוגוסט 1967
- ↑ Israel R. Miller, Ellen Wechtel, Diana Bach, Peculiarities of Diacylphosphatidylserine, www.weizmann.ac.il
- ↑ הרפורמות בחינוך - אתגר וסיכוי, באתר מעריב, 30 ביוני 1968
- ↑ זהירות! משמע בטיחות!, באתר ספריות מכון ויצמן, 1972
- ↑ אברהם פלג, ששה מדענים ממכון ויצמן עומדים לצאת לקונגרס במוסקווה, באתר מעריב, 2 באוגוסט 1972
- ↑ Judith Rishpon ZL, The Israel Chemical Society
- ↑ נרשמו לנשואין בת"א, באתר הצופה, 16 בספטמבר 1945
- ↑ מקבלי התארים באוניברסיטה העברית, באתר למרחב, 26 ביוני 1966
- ↑ סמל מנשה מילוא, באתר יזכור
- ↑ הספרייה ע"ש מנשה מילוא (קרית משה), באתר חוויות חדשות - רשת חוויות רחובות
- ↑ ישראל מילוא ז"ל, באתר אבלים
- ↑ ספרים חדשים: יציבותו ומקורותיו של המידע הביולוגי, באתר ספריות מכון ויצמן, 1975
- ↑ S. Roy Caplan (Professor Emeritus), Israel R. Miller (Professor Emeritus), Giulio Milazzo (Professor), Bioelectrochemistry: General Introduction, SpringerLink, 1995 doi: 10.1007/978-3-0348-7318-5
ישראל מילוא41575033Q134621505