ירד

ירד
לידה	ת"ס
פטירה	א'תכ"ב
אב	מהללאל
ילדים	חנוך

ערך זה עוסק באבי חנוך המקראי. אם התכוונתם למוזיקאי מקיסרות אקסום, ראו ירד (מלחין). אם התכוונתם ליחידות מידה לאורך, ראו יארד.

יֶרֶד (ת"ס, 3301 לפנה"ס - א'תכ"ב, 2339 לפנה"ס) הוא אישיות מהתנ"ך, השישי מבין עשרת הדורות מאדם הראשון עד נח. בנו של מהללאל ואביו של חנוך.

תולדותיו

נולד כבן בכור למהללאל^[1].

נישא בגיל מאוחר יחסית לדורו^[2]. שם אשתו היה ברכיה בת דיצא^[3]^[4], או ברכה בת רצויה^[5].

בגיל 162, נולד לו בנו חנוך, כמו כן, נולדו לו בנים ובנות נוספים^[6].

נפטר בגיל 962 - משך תוחלת החיים השניה באורכה בהיסטוריה^[7], שבע שנים פחות מנכדו מתושלח שחי 969 שנים^[8]. לפי רבי יצחק אברבנאל זכה לאריכות ימים מופלגת זו, משום שמשל ברוחו^[2].

בניגוד לאנשי דורו, ירד היה צדיק, וניסה למחות ללא הצלחה באנשי דורו הרשעים על מעשיהם הרעים^[9], ובזכותו לא הביא הקדוש ברוך הוא את המבול בימיו^[10],

במדרשים ובמפרשי המקרא נאמרו כמה טעמים למה נקרא שמו ירד. יש שפירשו, שבימיו ירדו המלאכים מן השמים והיו מלמדים הבריות היאך יעבדו להקדוש ברוך הוא^[11]; יש שפירשו, שבימיו ירדו דורו למדרגה התחתונה^[12]^[13]; ויש שפירשו, שהוא מלשון ממשלה, שמשל ברוחו וכבש את יצרו^[14].

הערות שוליים

↑ ספר בראשית, פרק ה', פסוק ט"ו.
^ ^2.0 ^2.1 רבי יצחק אברבנאל, בראשית, פרק ה', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
↑ מדרש כתב יד פרחי, הובא במאמרו של אברהם אליהו הרכבי, קובץ הפסגה, חלק א', עמ' 58, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) (רבי חיים קניבסקי בספרו למכסה עתיק, מזכיר מדרש זה פעמים רבות).
↑ מדרש כתב יד שבסוף ספר מגן וחרב לרבי יהודה אריה ממודינא, הובא בחומש תורה שלמה של רבי מנחם מנדל כשר, בראשית, חלק ב', עמ' תקל"ב הערה כ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
↑ מדרש כתב יד פארמא 327, הובא בילקוט מדרשים חלק ה', עמ' קפ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), וכן כתב רבי שמואל אלגאזי בספרו תולדות אדם, באתר אוצר החכמה.
↑ ספר בראשית, פרק ה', פסוקים י"ח-י"ט.
↑ ספר בראשית, פרק ה', פסוק כ'.
↑ ספר בראשית, פרק ה', פסוק כ"ז.
↑ ספר הזוהר, פרשת בראשית, דף נ"ו עמוד א', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
↑ ספר הזוהר, פרשת בראשית, דף נ"ו עמוד ב', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
↑ מדרש אגדה (בובר), חלק א', פרק ה' פס' י"ח, באתר אוצר החכמה.
↑ אגדת בראשית, מהדורת שלמה בובר, סוף המבוא, באתר אוצר החכמה.
↑ רבי יעקב סקילי, מדרש ילקוט תלמוד תורה, בראשית, פרק ה' פס' ז', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
↑ רבי יצחק אברבנאל, בראשית, פרק ה', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).

[1] ספר בראשית, פרק ה', פסוק ט"ו.

[אברבנאל-2] 2.0 ^2.1 רבי יצחק אברבנאל, בראשית, פרק ה', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).

[3] מדרש כתב יד פרחי, הובא במאמרו של אברהם אליהו הרכבי, קובץ הפסגה, חלק א', עמ' 58, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) (רבי חיים קניבסקי בספרו למכסה עתיק, מזכיר מדרש זה פעמים רבות).

[4] מדרש כתב יד שבסוף ספר מגן וחרב לרבי יהודה אריה ממודינא, הובא בחומש תורה שלמה של רבי מנחם מנדל כשר, בראשית, חלק ב', עמ' תקל"ב הערה כ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).

[5] מדרש כתב יד פארמא 327, הובא בילקוט מדרשים חלק ה', עמ' קפ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), וכן כתב רבי שמואל אלגאזי בספרו תולדות אדם, באתר אוצר החכמה.

[6] ספר בראשית, פרק ה', פסוקים י"ח-י"ט.

[7] ספר בראשית, פרק ה', פסוק כ'.

[8] ספר בראשית, פרק ה', פסוק כ"ז.

[9] ספר הזוהר, פרשת בראשית, דף נ"ו עמוד א', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).

[10] ספר הזוהר, פרשת בראשית, דף נ"ו עמוד ב', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).

[11] מדרש אגדה (בובר), חלק א', פרק ה' פס' י"ח, באתר אוצר החכמה.

[12] אגדת בראשית, מהדורת שלמה בובר, סוף המבוא, באתר אוצר החכמה.

[13] רבי יעקב סקילי, מדרש ילקוט תלמוד תורה, בראשית, פרק ה' פס' ז', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).

[14] רבי יצחק אברבנאל, בראשית, פרק ה', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

ירד

תולדותיו

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש