יצחק גרשטנקורן
| יצחק גרשטנקורן נואם במליאת מועצת העיר בני ברק | |||||
| לידה |
1891 פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | אוקטובר 1961 (בגיל 70 בערך) | ||||
| השכלה | חלוץ | ||||
| |||||
| |||||
|
| |||||
יצחק גרשטנקורן (תרנ"א, 1891 - כ"ה בתשרי תשכ"ב, אוקטובר 1961) היה מייסד בני ברק וראש העירייה הראשון שלה.
ביוגרפיה
נולד בפולין לפתחיה גרשטנקורן, מחסידי האדמו"ר רבי שמעון קאליש מסקרנביץ. בגיל 15 נכנס ללמוד בישיבת לידא של הרב יצחק יעקב ריינס. בהמשך למד בישיבה של החפץ חיים. יחד עם אשתו שרה[1] היה ממייסדי קבוצת בית ונחלה (קבוצה ציונית-חסידית ורשאית). עלה עם הקבוצה לארץ ישראל בתחילת 1924 (תרפ"ד)[2].
קבוצת "בית ונחלה" שאפה לעסוק בחקלאות והקימה את המושבה החרדית שהפכה לעיר בני ברק על אדמות שנקנו באמצעות חברת גאולה מהכפר הערבי הסמוך "אבן איברק" שהחליף את שמו לאל חירייה כדי לבדלו מהמושבה היהודית.
בבחירות שנערכו בתשרי תרפ"ה (1924), כשנה לאחר העלייה לקרקע, נבחר גרשטנקורן לראש הוועד הראשון של המושבה וכיהן בתפקיד זה מספר שנים. בסוף 1924, לאחר הבחירות, הוא יצא לחוץ לארץ להשתדל למען המושבה[3]. בשובו, בתחילת פברואר 1925 הוא נתקבל במושבה בטקס כבוד כשילדי המושבה נושאים דגלי ישראל[4]. בתחילת 1925 נבחר לוועד קהילת יהודי יפו ותל אביב[5].
היה ממייסדי ומראשי בנק בני ברק שנועד למימון פיתוח המושבה ופעל רבות בארץ ישראל ובעולם לגיוס כספים עבור הבנק[6].
בשל משבר בוועד המושבה, התפטר גרשטנקורן מראשות הוועד. והחליף אותו הרב המקומי נחמן שמואל יעקב מיודסר. כאשר קיבלה בני ברק מעמד של מועצה מקומית, בשנת תרצ"ז (1937), מונה לעמוד בראש המועצה יעקב פרבשטיין. בבחירות הראשונות למועצה, שנערכו לאחר שנתיים בתרצ"ט (1939), נבחר יצחק גרשטנקורן לעמוד בראש המועצה. בתפקיד זה כיהן עד לשנת תשי"ד (1954).
גרשטנקורן היה גם סופר ופרשן תורני פורה. בין השאר, חיבר סדרה בת שמונה כרכים על ספר תהילים. זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ג (1953).
נפטר ב-4 באוקטובר 1961[7].
בנו, אלעזר גור, היה רב-סרן בצה"ל, שליח עלייה בצרפת וחבר קיבוץ בית אורן[8]. חתנו ישראל ברוק היה בנו של הרב חיים שאול ברוק. נכדו מבן אחר היה הרב ישראל אריה גרשטנקורן.
הנצחה
עוד בחייו נקרא על שמו רחוב בבני ברק - רחוב בן פתחיה בשכונת גבעת רוקח. לאחר מותו הוחלט להנציחו גם בשדרה המקשרת בין שכונת זכרון מאיר וגבעת הישיבה לבין מערב העיר - שנקראה בשם "שדרות גרשטנקורן".
מדי שנה עורכת עיריית בני ברק, תחרות לספרות תורנית, ומתוך עשרות ספרים המגיעים למזכיר העירייה זוכים כחמשה במלגה כספית, הפרס נושא את שמו של הרב ומכונה: "פרס הרב גרשטנקורן".
מכתביו
- אהבה בתענוגים - דברי תורה על שיר השירים, תשי"ח
- נעים זמירות ישראל - על ספר תהלים, שמונה כרכים
- חזון איש, תשי"ד (ספר זכרונות על החזון איש ביידיש)
- ארבע תקופות, הוצאת שילה, תשי"א
- אבות ובנים בכתבי הקודש, בני ברק, תש"ח
- זכרונותי על בני ברק, חלק א: תש"ב, חלק ב: ירושלים תש"ו
- יהודה וישראל, לעיון ולמחשבה, בני ברק, תש"ז
- שני כתרים, בני ברק, תש"ט
לקריאה נוספת
- 'גרשטנקורן, יצחק', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 151–152. (הספר בקטלוג ULI)
- אהרן סורסקי, חבלי יוצר - סיפור חייו ופעלו של מייסד בני-ברק רבי יצחק גרשטנקורן, שני כרכים
- ארגון אור האורות, אור הברק - קשריו ופעילותו של ר' יצחק גרשטנקורן עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בני ברק תש"ע
- אברהם טננבוים, האיש שלא נרתע: סיפור תולדותיו וקורות חייו של רבי יצחק גרשטנקורן, הוצאת עיריית בני ברק
קישורים חיצוניים
- ר' בנימין, האיש במעגל יצירתו, הצופה, 14 בפברואר 1941
- ר' י. גרשנקורן למנוחות, מעריב, 5 באוקטובר 1961
- רבבות בלוויית ר' יצחק גרשטנקורן ז"ל, הצופה, 6 באוקטובר 1961, עמ' 1
- יצחק גרשטנקורן באתר האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו
הערות שוליים
- ^ מתה ש. גרשטנקורן ממייסדי בני ברק, מעריב, 9 במאי 1965.
- ^ בני ברק, הארץ, 8 בינואר 1924
- ^ פ. אורבך, בני ברק, הארץ, 2 בדצמבר 1924
- ^ בני ברק, הארץ, 9 בפברואר 1925
- ^ תוצאות הבחירות לועד הקהלה ביפו, דואר היום, 6 בינואר 1925
- ^ בבני ברק, הארץ, 11 באפריל 1926
בבנק לחקלאות ותעשייה בני ברק, הארץ, 3 בינואר 1929 - ^ נפטר ר' יצחק גרשטנקורן, הצופה, 5 באוקטובר 1961
- ^ דוד לאזר, עוד נשארו שישים ריבוא, מעריב, 21 בדצמבר 1950
 | ||
|---|---|---|
| ראשי ועד המושבה | יצחק גרשטנקורן 1924–1934 • רב העיר הרב נחמן שמואל יעקב מיודסר 1937–1934 | 
|
| ראשי מועצה מקומית | יעקב פרבשטין 1939–1937 • יצחק גרשטנקורן 1949–1954 | |
| ראשי עירייה | יצחק גרשטנקורן 1949–1954 • משה בגנו 1954 • ראובן אהרונוביץ' 1957–1954 • משה בגנו 1957–1959 • ראובן אהרונוביץ' 1959–1966 • שמואל וינברג 1966–1968 • שמעון סירוקה 1968–1969 • ישראל גוטליב 1969–1974 • יצחק מאיר 1974–1976 • ישראל גוטליב 1976–1978 • שמואל וינברג 1978–1983 • משה אירנשטיין 1983–1991 • ירחמיאל בויאר 1991–1993 • משה אירנשטיין 1993–1995 • עמוס מר-חיים (יו"ר ועדה קרואה) 1995–1998 • מרדכי קרליץ 1998–2003 • ישכר פרנקנטהל 2003–2008 • יעקב אשר 2008–2013 • אברהם רובינשטיין (מ"מ) 2013 • חנוך זייברט 2013–2018 • אברהם רובינשטיין 2018–2024 • חנוך זייברט 2024–מכהן | |
29664344יצחק גרשטנקורן