רבי יצחק בלאזר
 | |
| רבי יצחק בלאזר בירושלים | |
| לידה | וילנה, פלך וילנה, ליטא, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה | ירושלים, מותסריפות ירושלים, ארץ ישראל, האימפריה העות'מאנית |
| כינוי | ר' איצל'ה פטרבורגר |
| רבותיו | ישראל מסלנט |
רבי יצחק בּלָאזֶר (א' באדר[דרושה הבהרה] ה'תקצ"ז, 1837 – י"א באב ה'תרס"ז, 22 ביולי 1907), המכונה גם ר' איצל'ה פטרבורגר (=מפטרבורג), היה מראשוני תנועת המוסר, מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט.
ביוגרפיה
נולד בעיירה שניפישוק (Šnipiškės) שליד וילנה, בצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא). בילדותו ניכר כבעל כישרון, ובגיל ארבע עשרה הדפיס אביו קונטרס שכתב על מסכת בבא קמא. למד בצוותא עם רבי נפתלי אמסטרדם.
בגיל חמש עשרה התחתן, ועבר להתגורר בקובנה, בה החל ללמוד בבית מדרשו של רבי ישראל סלנטר. בשנים אלו היה לאחד מבחירי תלמידיו, והיה בין התלמידים בהם השקיע רבי ישראל באופן אישי.
רבי איצל'ה הרצה להתפרנס מיגיע כפיו, ולמד את מקצוע הצביעה, אך רבו, רבי ישראל סלנטר, אסר עליו לעסוק בו וציווה עליו לכהן ברבנות. בשנת 1862 התקבל רבי יצחק לרבנות פטרבורג (לימים לנינגרד), וכיהן בה שש עשרה שנה.
בזמן מינויו של רבי איצל'ה לרבה של פטרבורג, הקהילה היהודית שם הייתה משוייכת בעיקר לתנועת ההשכלה ברוסיה. לאחר מינויו כרב החל בביסוס הקהילה וחיי הדת בעיר, ופתח במלחמה חזיתית עם ראשי המשכילים שבה. המשכילים בתגובה נהגו להשמיצו מעל גבי עיתוניהם. הסופר יהודה לייב גורדון נהג להשתלח בו מעל גבי העיתון "המליץ" ולכנותו בלעג "רבי יצחק נפחא" (בלאזר פירושו נפח). לרבי איצל'ה הייתה עוגמת נפש רבה בפטרבורג בעיקר מריבוי הבעיות בסידור הגיטין בעיר. בעקבות בעיות רבות בתחום, בעיקר בשל מומרים רבים, ובעקבות כך הוא התפטר ממשרתו.
בתקופת פטרבורג חיבר והדפיס את ספרו "פרי יצחק". בהקדמתו לספר כתב שהמניע לחיבור ספרו הוא היות שלא זכה לילדים, כדי להשאיר אחריו זכר לפחות בכתובים, ולכן הוא קורא לספר פרי יצחק. בגיל 50 החליטה אשתו, בניגוד לרצונו, שיתגרשו כדי שיוכל להינשא ולהוליד ילדים, ולשם כך הייתה צריכה לקרוא אותו לדין תורה. לאחר הגירושין הוא נשא את חיה[1] שהייתה אלמנה צעירה ואם לארבעה ילדים[2]. ממנה נולדו לו בנו שלמה ובנותיו חנה, בריינה ומרים. במקביל דאג מאוד לצרכי גרושתו, שהייתה שולחת לו קבלות עם דברי שבח.
רבי יצחק עבר להתגורר שוב בקובנה. הוא החזיק במקום בית מזיגה גדול בניהול אשתו, ממנו התפרנס, ולימד בבתי המוסר בעיר שייסד רבו, רבי ישראל סלנטר. כמו כן העביר שיעורים רבים בביתו ובישיבות השונות בעיר.
לאחר פרוץ המחלוקת הגדולה נגד שיטת המוסר, עזב רבי יצחק את משרותיו הרשמיות, והתמסר להרבצת המוסר באופן פרטי ולסיוע בהקמת ישיבות של תנועת המוסר, בעיקר בידי חברו רבי יוסף יוזל הורוביץ "הסבא מנובהרדוק". כמו כן נהג לעבור בין הישיבות המוסריות בליטא, ישיבת קלם, ישיבת סלובודקה, ישיבת נובהרדוק ובנותיהם, ולהדריך את תלמידיהם.
עם פטירתו של רבי שמחה זיסל זיו, ה"סבא מקלם", בשנת 1898, התמנה רבי יצחק לאביה הרוחני של ישיבת קלם, ונהג להגיע אליה לעיתים קרובות ולהדריך את תלמידיה.
יחסו לעלייה לארץ ישראל היה חיובי, ובשנת 1904 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, בה נפגש עם חבריו מצעירותו, רבי נפתלי אמסטרדם, ורבי צבי לויטן, והתגורר בחצר שטרויס שבשכונת מוסררה. סירב לקבל תמיכה, ולמרות חולשתו וזקנותו עבד לפרנסתו במשרדי "הוועד הכללי".
בשנת תרס"ה כתב לרבי אליהו עקיבא רבינוביץ נגד הציונות ותנועת המזרחי: ”הנני תמים דעים עם כל גאוני דורנו אשר כבר החליטו כי אין בין מזרחית למערבית כי אם שינוי השם”[3].
רבי יצחק נפטר בירושלים בי"א באב ה'תרס"ז, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים לימינו של האדר"ת. בשכונת בית ישראל בירושלים קרוי רחוב על שמו.
בנו הוא הרב שלמה בלזר. בתו חיה איטא נישאה לרבי חזקיהו יוסף מישקובסקי. לאחר שנפטרה, נשא רבי חזקיהו יוסף את אחותה בריינה, בתו השניה של רבי יצחק.
ספריו
- פרי יצחק ב' חלקים - שו"ת וחידושים בסוגיות הש"ס, ספרו התקבל מאוד בישיבות, בשנים האחרונות יצא לאור על ידי ישיבת אור אלחנן מהדורה חדשה של הספר, ואליה צורף ח"ג הכולל ליקוט מחידושי תורתו שלא נדפסו בב' החלקים הקודמים.
- אור ישראל - מכתבים מרבי ישראל סלנטר, אליהם צירף הקדמה ארוכה שנקראה בשם כוכבי אור, וכן מאמרים נוספים (לספר הסרוק, מהדורת ווילנא: יהודא ליב מ"ץ, ה'תר"ס באתר הספרייה הלאומית)
- כוכבי אור - מאמרים מוסריים, יצא לאור לאחר פטירתו מתוך כתבי ידו ע"י נכדיו.
-
כתב שבחים של יצחק בלאזר (איציקל פעטערסבורגער) שנשלח לרב יעקב אשר הלוי גרייבסקי -
קבר רבי איצל'ה בלאזער בהר הזיתים
| תקופת חייו של רבי יצחק בלאזר על ציר הזמן |
|---|
 |
ראו גם
לקריאה נוספת
- מרדכי בלזר וועד שפתי חכמים, רבי איצלה - קורות חייו פעליו ומשנתו. ב"ב תשע"ד.
- הרב דב כ"ץ, תנועת המוסר, ירושלים תשי"ד, כרך ב' ע' 220–273.
- יעקב מרק / שמואל חגי, במחיצתם של גדולי הדור, הוצאת "גויל", ירושלים, תשי"ח.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של רבי יצחק בלאזר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- 'בלזר, ר' יצחק ב"ר שלמה („ר' איצה'לה מפטרבורג”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 34 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1232).
- פרטים עליו, באנציקלופיה היהודית "דעת"
- אליאב שוחטמן, הרב יצחק בלזר, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 167, מנחם אב תשע"ג, עמ' 4
- ספרו
- הרב יצחק בלאזר, אור ישראל
יצחק בן שלמה בלאזר (1837-1907), דף שער בספרייה הלאומית- הרב יצחק בלאזר, פרי יצחק, שו"ת , באתר היברובוקס
הערות שוליים
יצחק בלאזר35670669Q8053892