יעקב ריפתין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב ריפתין
יעקב ריפתין, 1951
יעקב ריפתין, 1951
לידה 16 במרץ 1907
ווּלְקָה פְּרוֹפֶצְקָה, האימפריה הרוסית
פטירה 14 במאי 1978 (בגיל 71)
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1929
מקום קבורה בית העלמין קיבוץ עין שמר
חבר הכנסת
14 בפברואר 194922 בנובמבר 1965
(16 שנים)
כנסות 1 - 5
קבר יעקב ריפתין בבית הקברות בקיבוץ עין שמר

יעקב (קובה) רִיפְתִין (נכתב גם ריפטין) (16 במרץ 190714 במאי 1978) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפ"ם בשנים 19491965.

תולדות חייו

ריפתין נולד בשנת 1907 בכפר ווּלְקָה פְּרוֹפֶצְקָה (Wólka Profecka) שליד פּוּלַאוִוי (Puławy) בפולין, ליהודה, יליד שקלוב, מחניכי ישיבת וולוז'ין, מורה לעברית, מראשי הסיעה הציונית "על המשמר" בפולין, ולרבקה לבית סנדומירסקי. למד בגימנסיה ממשלתית בקוטנו.

בגיל 10 הצטרף לתנועת השומר הצעיר (אז "השומר"), ונבחר בה לחבר ההנהגה הראשית בפולין. היה חבר מרכז התנועה למען ארץ-ישראל העובדת, ושימש ציר מטעמה לקונגרסים הציוניים וחבר הוועד הפועל הציוני. פרסם מאמרים בעיתוני ופרסומי התנועה בפולין ולאחר עלייתו גם בארץ. השתתף בארגון קיבוץ עלייה א' בפולין, ועבר הכשרה חקלאית בחוות חלוצים ליד לומז'ה.

בשנת 1929 עלה לארץ ישראל, וכעבור שנתיים הצטרף לקיבוץ עין שמר.

במסגרת פעילותו בתנועה הקיבוצית ובמוסדות השומר הצעיר הצטרף ריפתין למפלגת חזית השמאל, ולימים נמנה עם מייסדי מפ"ם. במסגרות אלו שירת ונבחר לשמש חבר ועדת הביטחון היישובית, ציר באספת הנבחרים הרביעית וחבר הוועד הלאומי, חבר הוועד הפועל והוועדה המרכזת של הסתדרות העובדים הכללית. בשנת 1947 היה בין חברי המשלחת מטעם היישוב היהודי לאו"ם. היה חבר במועצת המדינה הזמנית.[1]

בשובו ארצה מונה למזכיר המדיני של מפ"ם (1948–1954) ונבחר מטעמה לכהן בחמש הכנסות הראשונות. מהכנסת השלישית ועד לסיום כהונתו, לאורך כעשר שנים, היה ריפתין יו"ר ועדת הפנים. מתוקף תפקיד זה שימש בכנסת השלישית גם כיו"ר ועדת המשנה בעניין גילוי מכשירי האזנה ושירותים מפלגתיים חשאיים. כן היה חבר ועדת החוץ והביטחון, ועדת העבודה וועדת השירותים הציבוריים.

ריפתין היה מאנשי השמאל במפ"ם, ויחד עם אישים כגון משה סנה פעל להפיכתה של מפ"ם למפלגת שמאל רדיקלי על ידי החלשת הקשר שלה לציונות וחיזוק האוריינטציה הפרו-סובייטית שלה.

התנגד להקמת המערך, ולאחר שנכשל ומפ"ם התאחדה עם מפלגת העבודה, פרש מן התנועה, הקים את ברית השמאל הציוני סוציאליסטי ונבחר מטעמה לוועד הפועל של ההסתדרות במשך שתי קדנציות.

נפטר ב-1978, נקבר בקיבוצו.[2]

בשנת 2003 התגלה, על פי מסמכים של משרד החוץ הסובייטי שפורסמו ברבים, שריפתין וסנה נהגו להעביר מידע רגיש לסובייטים[3]. בנוסף, ממסמכי מיטרוחין שנחשפו ב-2016 עולה שהק.ג.ב. ניהל מבצע לחדירה למפ"ם, ושבין הישראלים שהופיעו בארכיון שלו כסוכנים היו חברי הכנסת משה סנה (עוד לפני פרישתו), אלעזר גרנות ויעקב ריפתין[4].

דו"ח ריפתין

ערך מורחב – דו"ח ריפתין

לבקשתו של בן-גוריון, חקר ריפתין שורה של פשעים חמורים שנעשו על ידי חברי ההגנה, בהם מעשי רצח ושוד, גנבות, מעילה בכסף, עינויים בחקירות ומעשים נוספים. ריפתין היה אז חבר "ועד הביטחון", ששימש גוף עליון המתווה את עקרונות מדיניות הביטחון לפני קום המדינה.[5]

דו"ח ריפתין הוגש לבן-גוריון ב-1 במרץ 1948. במסקנותיו המליץ ריפתין על שורת שיפורים במערכת המשפט, איסור הוצאה להורג (אלא על פי פסק דין של בתי דין מוסמכים), וכן המלצה על הקמת לשכה משפטית לארגון ההגנה. זו הפכה להיות, לאחר הקמת צה"ל, הפרקליטות הצבאית.

כתביו

  • פארן ציוניזם פון פרייהייט און ארבעט, ורשה: השומר הצעיר אין פוילן, 1935. (ביידיש) (ספרון)
  • "על מישמר עצמאותנו",‫ תל אביב: המרכז של מפלגת הפועלים המאוחדת, 1948. (הרצאה במועצת המפלגה)
  • במשמרת, תל אביב: ספרית פועלים וקיבוץ עין שמר, תשל"ח 1978.[6] ‬("מבחר דברים בכתב ובנאום עם דפים ממחברת אישית"; הופיע לרגל יובלו)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28806532יעקב ריפתין