יחסי הוותיקן – הרשות הפלסטינית
| יחסי קריית הוותיקן – מדינה פלסטינית | |
|---|---|
|
|
| קריית הוותיקן | מדינה פלסטינית |
| משטר | |
| מונרכיה תאוקרטית אבסולוטית | דיקטטורה |
יחסי הוותיקן – הרשות הפלסטינית כוננו בשנת 2015, עם החתימה ההדדית על ההסכם הכולל בין הכס ה"קדוש" למדינת פלסטין. בשנת 2017 נפתחה שגרירות פלסטין בכס ה"קדוש".[1][2]
לכס ה"קדוש" היו קשרים עם פלסטין (אשר בוותיקן מכונה "ארץ הקודש") עוד מאז 11 בפברואר 1948, כאשר מונה ציר אפוסטולי לירושלים ולפלסטין, שתחת סמכותו היו גם שטחי פלסטין, עבר הירדן (ששמה שונה לירדן) וקפריסין.[3]
במינוח של הוותיקן, שליח אפוסטולי הוא נציג של הכס ה"קדוש" במדינה עמה אין יחסים דיפלומטיים רשמיים, ולכן הוא אינו מוסמך אצל ממשלת אותה מדינה. שליח זה פועל גם כמקשר בין הוותיקן לבין הכנסייה הקתולית המקומית.
הארכיבישוף אנדראה קורדרו לנצה די מונטצ'מולו, ששימש כשליח אפוסטולי לירושלים ולפלסטין משנת 1990, מונה בשנת 1994 לשגריר הראשון של הכס ה"קדוש" בישראל, עם כינון היחסים הרשמיים בין ישראל לוותיקן. מאז 1994, מחזיקים השגרירים של הכס ה"קדוש" בישראל גם בתואר של שגרירים לקפריסין ושליחים אפוסטוליים לירושלים ולפלסטין. הנונציוּרה (שגרירות הוותיקן) בישראל ממוקמת בתל אביב. החל מ-3 ביוני 2021, מכהן הארכיבישוף אדולפו טיטו איליאנה כשגריר הכס ה"קדוש" בישראל ושליח אפוסטולי לירושלים ולפלסטין.
בשנת 2000 נחתם הסכם בסיסי בין הכס ה"קדוש" לאש"ף, ובשנת 2015 נחתם ההסכם הכולל בין הכס ה"קדוש" לרשות הפלסטינית, המגדיר את מסגרת היחסים בין הצדדים. נושאי הסכסוך הישראלי-פלסטיני והשליטה הישראלית ברוב שטחי יהודה ושומרון עומדים במוקד ההסכמים הללו.
ב-25 בינואר 2017 נפתחה רשמית שגרירות מדינת פלסטין בכס ה"קדוש",[1] ועיסא כסייסיה מונה לשגריר מטעם רמאללה בכס ה"קדוש".[2]
רקע
לפני הקמת משרד השליח האפוסטולי, ייצגו את האינטרסים של הוותיקן בארץ הקודש שני גורמים עיקריים: האפוטרופוס של ארץ הקודש, אשר פעיל באזור מאז תום תקופת הצלבנים, והפטריארך הלטיני של ירושלים, אשר הוקם מחדש בשנת 1847.[דרוש מקור]
ב-11 בפברואר 1948 ייסד הכס ה"קדוש" את משרד השליח האפוסטולי לירושלים ולפלסטין, עם סמכות שיפוט על שטחי פלסטין, עבר הירדן (ששמה שונה לירדן) וקפריסין.[דרוש מקור] עם כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לוותיקן בשנת 1994, מונה השליח האפוסטולי לירושלים ולפלסטין במקביל גם לשגריר הוותיקן בישראל ולשגריר בקפריסין.[דרוש מקור]
בשנת 1987 מונה מישל סבאח לפטריארך הלטיני הראשון שמוצאו פלסטיני. מחליפו בשנת 2008 היה פואד טוואל מירדן.[4]
פיוס השנים עשר
בעת שהועלו הצעות לפתרון שאלת פלסטין באמצעות חלוקה, הביע הכס ה"קדוש" תמיכה בהענקת מעמד של קורפוס ספרטום לירושלים. עמדתו הרשמית של פיוס השנים עשר במהלך מלחמת העצמאות הייתה נייטרלית.[דרוש מקור]
ב-24 באוקטובר 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות ולאחר תחילת מבצע יואב, פרסם האפיפיור פיוס את האנציקליקה אין מולטיפליקיבוס קוריס, אשר קראה להגנה על המקומות הקדושים ולעידוד שלום וכבוד הדדי בין הצדדים הלוחמים. אף על פי שנשמרה גישת הנייטרליות, האפיפיור חיפש דרכים להשגת צדק ושלום בארץ הקודש. במסמך זה שב וקרא האפיפיור להעניק לירושלים וסביבתה מעמד בינלאומי, אשר יעניק "ערובה טובה יותר להגנה על האתרים הקדושים".
לאחר סיום הקרבות, באפריל 1949, חזר האפיפיור על קריאתו להענקת מעמד בינלאומי לירושלים במסגרת האנציקליקה Redemptoris nostri cruciatus, שהתמקדה במצב בפלסטין. רעיון זה הועלה מחדש בתקופות כהונתם של האפיפיורים יוחנן העשרים ושלושה, פאולוס השישי ויוחנן פאולוס השני. מנהיגים פלסטינים התנגדו לחלוקת פלסטין, וזכו לתמיכת הליגה הערבית.
יוחנן העשרים ושלושה
באפריל 1963 פרסם האפיפיור יוחנן העשרים ושלושה את האנציקליקה Pacem in terris (שלום עלי אדמות), שעסקה בשלום עולמי. המסמך זכה לפרשנויות חוזרות בקרב נוצרים, לעיתים בהקשר של הפוליטיקה בארץ הקודש.[דרוש מקור]
פאולוס השישי
האפיפיור פאולוס השישי ביקר בארץ הקודש בינואר 1964, וקרא לנקיטת יוזמות חדשות, חשובות ויצירתיות לטובת העם הפלסטיני והכנסייה הקתולית בפלסטין.[דרוש מקור] ב-25 במרץ 1974 פרסם את האנציקליקה Nobis in animo, אשר עסקה בביטחון ובקיומה של הקהילה הנוצרית בארץ הקודש.[5]
יוחנן פאולוס השני
בשנת 1987 נפגש האפיפיור יוחנן פאולוס השני עם יאסר ערפאת, יו"ר יושב ראש הארגון לשחרור פלסטין מאז 1969, והביע באופן כללי תמיכה בהרחבת זכויותיהם של הפלסטינים.[דרוש מקור] האפיפיור תמך בתהליכי השלום של שנות ה-90.
בביקורו בבית לחם בשנת 1999, שב והדגיש את מה שכינה "הזכות הטבעית של העם הפלסטיני למולדת".[6] ב-15 בפברואר 2000 חתם הכס ה"קדוש" על הסכם בסיסי עם אש"ף, כמי שמייצג את העם הפלסטיני בשם הרשות הפלסטינית.[7] ההסכם קרא לשמירה על חופש הדת באופן כללי, ולשמירה על חופש הפעולה של הקהילות והמוסדות הקתוליים הנתונים לשליטת הרשות הפלסטינית.
באוגוסט 2001 נפגש האפיפיור עם ערפאת בפעם העשירית, חזר והביע תמיכתו בזכויות הפלסטינים, וקרא להפסקת האלימות במזרח התיכון על רקע האינתיפאדה השנייה. מדינת הוותיקן המשיכה להביע תמיכה בהענקת מעמד בינלאומי לעיר ירושלים.[8]
בנדיקטוס השישה עשר
בשנת 2009 ביקר האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בירדן ובשטחי הרשות הפלסטינית, אף שהביקור עמד בספק בשל הסכסוך הפנימי המתמשך ברצועת עזה. האפיפיור התייחס לסבלם של תושבי ארץ הקודש, ובמיוחד של העם הפלסטיני. במאי 2009 הביע תמיכה בפתרון שתי המדינות במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.[9]
ב-24 באוקטובר 2010 פרסם סינוד הבישופים, בראשות בנדיקטוס, הצהרה מסכמת בה נכתב על "הצעדים המשפטיים הדרושים לשים קץ לכיבוש של השטחים הערביים השונים", והודגש כי "אין זה מקובל לעשות שימוש בעמדות תאולוגיות וביבליוניות כדי להצדיק עוולות בשם דבר האל".[10] הדברים התקבלו בחיוב על ידי נציגים פלסטינים, והמשא ומתן הפלסטיני הראשי סאיב עריקאת הצהיר: "אנו מצטרפים לקריאת הסינוד לקהילה הבינלאומית לשמור על ערכי החירות, הכבוד והצדק".[11] מנגד, סגן שר החוץ של ישראל, דני אילון, טען כי "הסינוד נחטף על ידי רוב אנטי-ישראלי".[12]
ב-27 בדצמבר 2012, במהלך פגישה עם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, הביע האפיפיור תמיכה רשמית בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם שהכירה בפלסטין כמדינה משקיפה שאינה חברה באו"ם.[13]
האפיפיור פרנציסקוס
האפיפיור פרנציסקוס ביקר ברשות הפלסטינית במאי 2014 והביע הזדהות עם המאבק הפלסטיני. במאי 2015 ביקר נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בקריית הוותיקן. ב־13 במאי 2015 הודיע הוותיקן על כוונתו לחתום על הסכם ראשון עם מדינת פלסטין, לאחר שהכיר בה באופן רשמי כבר בפברואר 2013.[14] ההסכם הכולל בין הכס ה"קדוש" למדינת פלסטין נחתם ב־26 ביוני 2015.[15] עבאס שב וביקר בוותיקן בינואר 2017 לרגל פתיחת שגרירות מדינת פלסטין בקריית הוותיקן.[1]
ב־26 במאי 2014 הוצתה קופסה קטנה של צלבים בכנסיית הדורמיציון שבירושלים, ויש הרואים בכך ניסיון הצתה מכוון.[16]
ב־31 באוקטובר 2016 חתם האפיפיור פרנציסקוס יחד עם נשיא הפדרציה הפרוטסטנטית העולמית, הכומר מוניב יונאן, על הצהרה משותפת לציון 500 שנות הרפורמציה הפרוטסטנטית ופיוס היסטורי בין הכנסייה הקתולית לפרוטסטנטית. היה זה טקס ראשון מסוגו מאז הפילוג בין הכנסיות לפני חצי אלף שנה.[17] באותו זמן ערך האפיפיור טקס בחדר הסעודה שבקבר דוד המלך הסמוך.[דרוש מקור]
במהלך מלחמת חרבות ברזל, גינה האפיפיור פרנציסקוס את פעולות צה"ל ברצועה, מה שהוביל לתגובות נזעמות מצד ממשלת ישראל.[18][19] לאורך הלחימה קרא פרנציסקוס להפסקת אש מיידית, לשחרור כל בני הערובה[20] ולהשגת פתרון שתי המדינות.[21] פרנציסקוס תיאר את הריגת נהידה וסמאר אנטון כ"מעשה טרור".[22][23] בשנת 2024 הציע פרנציסקוס שהקהילה הבינלאומית תבחן האם מבצע ישראל בעזה מהווה רצח עם של העם הפלסטיני.[24] ב־7 בדצמבר 2024 הקדיש האפיפיור סצנת הולדת בכיכר פטרוס בוותיקן, ובה נראתה דמותו של אותו האיש התינוק מונחת על כאפייה – צעיף ערבי מסורתי. מחווה זו פורשה כהבעת סולידריות עם העם הפלסטיני.[25]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 "Palestinian embassy opens in Vatican City". CNN. 15 בינואר 2017. נבדק ב-16 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 "PA to open embassy in Vatican during Abbas visit". The Times of Israel.
- ↑ David M. Cheney. "Jerusalem and Palestine (Delegation) [Catholic-Hierarchy]".
- ↑ Webteam, Vatican Radio -. "Vatican Radio". אורכב מ-המקור ב-11 בספטמבר 2012. נבדק ב-26 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Wayback Machine, www.fiacifca.org
- ↑ "The Pope Meets with Arafat".
- ↑ "Little Hands Creations". אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2011. נבדק ב-26 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Arafat meets Pope John Paul II
- ↑ Latest news & breaking headlines, www.thetimes.com (באנגלית)
- ↑ Hariri hails Catholic bishops' call to end Israeli occupation, The Daily Star (באנגלית)
- ↑ Pope Benedict urges Mid-East sides to reach peace, BBC News, 24 באוקטובר 2010 (באנגלית)
- ↑ Deputy FM: Anti-Israel bishops have hijacked the Vatican, הארץ, 24 באוקטובר 2010 (באנגלית)
- ↑ Pope tells Abbas of hope for Mideast solution after UN vote, Maan News Agency (באנגלית)
- ↑ Vatican to sign State of Palestine accord, The Guardian, 13 במאי 2015
- ↑ Pullella, Philip. "Vatican signs first treaty with 'State of Palestine', Israel angered". U.S. (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-05-07.
- ↑ Holy Land: Vandal tries to set fire to Dormition Abbey
- ↑ Full text: Joint Declaration for the 500th anniversary of Reformation, Catholic Herald, 31 באוקטובר 2016
- ↑ Israel complains after Vatican denounces 'carnage' and disproportionate response in Gaza, AP News, 15 בפברואר 2024
- ↑ Elie, Paul (2024-02-26). "The Vatican and the War in Gaza". The New Yorker (באנגלית אמריקאית). ISSN 0028-792X. נבדק ב-2025-05-07.
- ↑ "Pope Francis, in Easter address, calls for Gaza ceasefire". Reuters (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-05-07.
- ↑ Pope Francis: No peace in Israel and Palestine without two-state solution, America Magazine, 2024-01-29 (באנגלית)
- ↑ Philip Pullella, Pope Francis deplores Israeli killings of civilians in Gaza church, Reuters, 17 בדצמבר 2023
- ↑ Miriam Berger, Kim Bellware, Niha Masih, Pope Francis condemns killing of two women sheltering at Gaza church, Washington Post, 16 בדצמבר 2023
- ↑ Pope Francis Suggests International Study into Possible Genocide in Gaza, Reuters, 17 בנובמבר 2024
- ↑ With genocide comments, nativity visit, Pope sows doubts about commitment to Jews, Times of Israel
יחסי הוותיקן – הרשות הפלסטינית41067976Q5886115