יחסי ארצות הברית – אתיופיה
| יחסי ארצות הברית – אתיופיה | |
|---|---|
|
|
| |
| ארצות הברית | אתיופיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,833,517 | 1,104,300 |
| אוכלוסייה | |
| 346,200,529 | 133,479,533 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 27,360,935 | 163,698 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 79,032 | 1,226 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית פדרלית | רפובליקה פרלמנטרית פדרלית |
יחסי ארצות הברית–אתיופיה הם היחסים הבילטרליים בין ארצות הברית לאתיופיה. אתיופיה היא שותפה אסטרטגית של ארצות הברית במלחמה העולמית בטרור. ארצות הברית היא התורמת הכלכלית הגדולה ביותר לאתיופיה; משנת 1951 ועד ה-30 בספטמבר 2013, ממשלת ארצות הברית סיפקה באמצעות הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי וסוכנויות קודמות, כ-11.7 מיליארד דולר במסגרת סיוע חוץ לאתיופיה[1]. הסיוע האמריקני לפיתוח לאתיופיה מתמקד בהמעטת פגיעות הכָּפָן, הרעב והעוני ומדגיש את הרפורמות במדיניות הכלכלית, הממשלתית והמדינית. מספר קרנות הכשרה צבאיות, כולל הכשרות בנושאים כגון דיני מלחמה ושמירה על זכויות האדם, פועלות באתיופיה גם הן.
יחסים במאה ה-20
יחסים דיפלומטיים בין ארצות הברית ואתיופיה נכונו ב-1903, לאחר תשעה ימים של פגישות באתיופיה בין מנליק השני, קיסר אתיופיה ורוברט פ. סקינר, שליחו של נשיא ארצות הברית תיאודור רוזוולט. קשרים ראשונים אלו הורחבו בהסכמי בוררות ופיוס שנחתמו באדיס אבבה ב-26 בינואר 1929. יחסים פורמליים אלה כללו מענק של מעמד האומה המועדפת ביותר, והם היו טובים עד הכיבוש האיטלקי של אתיופיה ב-1935.
איש החינוך וורקנה אשטה (ወርቅነህ እሸቴ), בעת ביקורו בארצות הברית ב-1927, ביקר בהארלם, שם הוא העביר את ברכותיו של היילה סלאסי, קיסר אתיופיה לקהילת האפרו-אמריקאים ואת הזמנתו של סלאסי לאפרו-אמריקאים להתיישב באתיופיה. מספר אפרו-אמריקאים נסעו לאתיופיה, שם מילאו מספר תפקידים במודרניזציה של המדינה לפני הכיבוש האיטלקי ב-1935.
באוטוביוגרפיה שלו, הקיסר היילה סלאסי מציין כי ארצות הברית הייתה אחת מחמש המדינות בלבד שסירבו להכיר בכיבוש האיטלקי של ארצו.
לאחר שובו של הקיסר היילה סלאסי לאתיופיה, ארצות הברית אישרה את השתתפות אתיופיה בתוכנית השאל-החכר. היה זה ב-16 במאי 1944 על ידי הגעתה של משלחת עמיתים בראשות ג'יימס מ. לנדיס. אירוע משמעותי נוסף התרחש בינואר 1944, כאשר הנשיא פרנקלין רוזוולט נפגש אישית עם הקיסר היילה סלאסי על סיפון אניית "קווינסי" באגמים המרים. אף כי לא נפתרו עניינים מהותיים, הרי שהמפגש חיזק גם את הנטייה החזקה של הקיסר כלפי ארצות הברית, וכן חשש מן הבריטים שהסתכסכו עם הממשלה האתיופית על מזגה כלפי אריתריאה ואוגדן.
קשרים אלו התחזקו עם חתימת הסכם הידידות והיחסים הכלכליים של ספטמבר 1951. ב-1953 נחתמו שני הסכמים נוספים: הסכם סיוע הדדי, במסגרתו הסכימה ארצות הברית לספק ציוד והכשרה צבאית, וכן הסכם המסדיר את פעילותו של מתקן תקשורת אמריקני באסמרה (אז עיר באתיופיה, כיום בירת אריתריאה), תחנת קגניו. ב-1957, אז סגן נשיא ארצות הברית, ריצ'רד ניקסון, ביקר באתיופיה וכינה אותה ”אחת מבעלות הברית הכי חסונות ועקביות של ארצות הברית”[2]. בנוסף, במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20, צבא ארצות הברית סיפק מיפוי עבור רוב אתיופיה במבצע המכונה משימת המיפוי האמריקאית-אתיופיות[3]. באמצעות שנת הכספים 1978, ארצות הברית סיפקה לאתיופיה סיוע צבאי בסך 282 מיליון דולר ו-366 מיליון דולר במסגרת סיוע כלכלי בחקלאות, בחינוך, בבריאות הציבור ובתחבורה.
אתיופיה נמנתה בין המדינות הראשונות שהשתתפו בתוכנית חיל השלום האמריקאי, שהדגישה את החקלאות, החינוך הבסיסי, התיירות, הבריאות, הפיתוח הכלכלי והוראת השפה האנגלית כשפה זרה. בחיל השלום מדווחים כי מאז 1962, כשמִתְנַדְּבֵיהֶם הראשונים הגיעו לאתיופיה, שירתו במדינה זו 2,934 מתנדבים[4].
משטר מנגיסטו
לאחר המהפכה האתיופית, בה עלה לשלטון מנגיסטו היילה מריאם, היחסים הבילטרליים החלו להתקרר בשל הקשר של החונטה הצבאית האתיופית עם הקומוניזם הבינלאומי וסלידת ארצות הברית מהפרות זכויות האדם של החונטה. ארצות הברית דחתה את בקשת אתיופיה לסיוע צבאי מוגבר כדי להגביר את מאבקה נגד תנועת הפרישה האריתריאית ולדחות את הפלישה הסומלית לאתיופיה. החוק הבינלאומי לביטחון ופיתוח משנת 1985 אסר על כל סיוע כלכלי אמריקאי לאתיופיה, למעט במקרי אסון הומניטרי וסיוע חירום.
לאחר משטר מנגיסטו
עם נפילתו של מנגיסטו היילה מריאם (שהשתלט על החונטה הצבאית), השתפרו יחסי ארצות הברית-אתיופיה עם הסרת ההגבלות החקיקתיות על סיוע שאינו הומניטרי לאתיופיה. היחסים הדיפלומטיים הועלו לדרג שגרירויות ב-1992. סך הסיוע הממשלתי של ארצות הברית, כולל סיוע הכולל מזון, בין 1991 ל-2003 נאמד ב-2.3 מיליארד דולר אמריקני. בשנת הבצורת הקשה של שנת 2003, ארצות הברית סיפקה סיוע בן 553.1 מיליון דולר, מתוכם 471.7 מיליון דולר הוקצו לתחום המזון[5].
יחסים במאה העשרים ואחת
אתיופיה היא מדינה חשובה עבור ארצות הברית במלחמה העולמית בטרור. הפנטגון זקוק לאתיופיה ולשירותי המודיעין שלה על מנת להתמודד עם השפעתם של לוחמי אל-קאעידה בסומליה השכנה.
ברק אובמה היה נשיא ארצות הברית הראשון לנאום בפני האיחוד האפריקאי בבירת אתיופיה, אדיס אבבה, ב-29 ביולי 2015. בנאומו הוא עודד את העולם להגביר את הקשרים הכלכליים באמצעות השקעות וסחר עם אפריקה, ושיבח את ההתקדמות שנעשתה בחינוך, בתשתיות וכלכלת אפריקה. עם זאת, הוא גם מתח ביקורת על חוסר הדמוקרטיה ועל מנהיגים המסרבים להתפטר, אפליה נגד מיעוטים (קבוצות דתיות ואתניות) ושחיתות. הוא הציע דמוקרטיזציה מוגברת וסחר חופשי, כדי להגדיל באופן משמעותי את איכות החיים של האפריקאים[6]. בעשור השני של המאה ה-21 ספגה ממשלת אתיופיה ביקורת על הפרות חמורות של זכויות אדם. לפי הארגון "Human Rights Watch", הסיוע של ארצות הברית משתמש לרעה בדמוקרטיה האתיופית[7].
שגרירה הנוכחי של אתיופיה בארצות הברית הוא גירמה בירו, שבנוסף אמון על מקסיקו וקנדה. שגריר ארצות הברית באתיופיה המכהן, נכון ל-2017 הוא מייקל ריינור. שגרירות ארצות הברית באתיופיה שוכנת באדיס אבבה.
על פי דו"ח המנהיגות הגלובלית של ארצות הברית לשנת 2012, 54% מהאתיופים בוטחים בהנהגת ארצות הברית, כאשר 8% הסתייגו ו-38% לא סומכים על ההנהגה[8].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ארצות הברית באתיופיה (באנגלית)- היסטוריה של היחסים, באתר Office of the Historian (ב(באנגלית))
הערות שוליים
 כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן געז במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, תוכלו לקבל עזרה כאן. |
- ^ היסטוריה של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי באתיופיה, באתר הרשמי של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (באנגלית)
- ^ U.S. Requests for Ethiopian Bases Pushed, עיתון 13 במרץ 1957
- ^ ETHIOPIA-UNITED STATES MAPPING MISSION
- ^ אתיופיה, באתר חיל השלום (באנגלית)
- ^ יחסי ארצות הברית-אתיופיה, באתר מחלקת המדינה של ארצות הברית, 10 במאי 2017
- ^ Obama Becomes First U.S. President to Address African Union
- ^ Forget about democracy, באתר האקונומיסט, 25 במרץ 2010
- ^ U.S. Global Leadership Project Report - 2012
27795550יחסי ארצות הברית – אתיופיה