יחסי אתיופיה–סומליה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי אתיופיהסומליה
אתיופיהאתיופיה סומליהסומליה
אתיופיה סומליה
שטחקילומטר רבוע)
1,104,300 637,657
אוכלוסייה
133,479,533 19,277,145
תמ"ג (במיליוני דולרים)
163,698 11,680
תמ"ג לנפש (בדולרים)
1,226 606
משטר
פדרציה דמוקרטית פדרציה נשיאותית

יחסי אתיופיה-סומליה הם היחסים הדיפלומטיים והבילטרליים בין הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה לבין הרפובליקה הפדרלית של סומליה. אורך הגבול המדיני בין המדינות הוא 1,640 ק"מ.[1]

היסטוריה

ימי קדם

עמי אתיופיה וסומליה היו בקשר מאז ימי קדם. במאה ה-17 הוביל האימאם הסומלי אחמד אבן איברהים אל-גאזי את ההתקפה על האימפריה האתיופית, כתוצאה ממנה רוב המדינה הנוצרית הזו נפלה תחת שלטון הסולטנות המוסלמית אדאל.[2][3] תחת הנהגתו של אחמד אבן איברהים אל-גאזי, נלחמו בעיקר סומלים אתניים ובני בריתם - האימפריה העות'מאנית, ואילו המפקד הפורטוגזי כריסטופר דה גמה נחלץ לעזרתם של אתיופים. במהלך המלחמה התמודדו אדאל ואתיופיה עם אובדן העבודה ומשאבי הטבע, מה שהפחית את השפעתן של שתי המעצמות ושינה את מאזן הכוחות האזורי במשך מאות שנים רבות. היסטוריונים רבים מאמינים כי סכסוך זה שימש כגורם ההיסטורי לעוינות בין סומליה לאתיופיה כיום.[4][5][6]

התקופה המודרנית

בשנת 1948, בלחץ של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, בריטניה העבירה את ח'אוד ואוגדן לאתיופיה על בסיס חוזה שנחתם בשנת 1897, כאשר הבריטים מסרו את שטח סומליה לקיסר אתיופיה מנליק השני בתמורה לעזרתו במלחמה במורדים סומלים.[7] בהעברת הארץ טענה בריטניה כי לסומלים יש את הזכות לשמור על האוטונומיה שלהם, אולם אתיופיה הכריזה מיד על ריבונות מלאה על האזור. בשנת 1956, בריטניה הציעה לאתיופיה עסקה לרכישת האדמות הסומליות שהועברו, אך אתיופים דחו זאת.[8]

בשנת 1960 סומליה חזרה לעצמאותה וסוגיית אזור אוגדן חזר לסדר היום. ב-16 ביוני 1963 מרדו פרטיזנים סומלים בהודאיו לאחר שהקיסר האתיופי היילה סלאסי דחה את תביעתם עבור אוטונומיה באוגדן. תחילה סירבה ממשלת סומליה לתמוך בכוחות הפרטיזנים באוגדן, שכוחם היה כ-3,000 איש. עם זאת, בינואר 1964, לאחר שאתיופיה העבירה יחידות חדשות לאוגדן, החלו הסומלים לבצע התקפות קרקע ואוויר מעבר לגבול ולסייע לפרטיזנים. חייל האוויר האתיופי הגיב בתקיפות אוויריות על ערים בסומליה, כולל בלאדוויינה וגלקאיו. ב-6 במרץ 1964 חתמו הרשויות בסומליה ואתיופיה על הפסקת אש. בסוף מרץ 1964 חתמו הצדדים על הסכם נוסף בעיר ח'רטום שבסודאן, והודיעו על נסיגת הכוחות מהגבול, הפסקת התעמולה ותחילת משא ומתן לשלום, וסומליה הפסיקה לתמוך בפרטיזנים. ביולי 1977 פרצה מלחמת אוגדן לאחר שנשיא סומליה סיאד בארה ניסה ליישם את התפיסה הפוליטית של סומליה הגדולה. בשבוע הראשון לסכסוך, הכוחות הסומלים כבשו את אוגדן הדרומית והמרכזית, הצבא האתיופי נאלץ לסגת לפרובינציה סידאמו. עד ספטמבר 1977, סומליה שלטה ב-90% מאוגדן וכבשה את העיר בעלת החשיבות האסטרטגית ג'יג'יגה, וגם את דירה דאווה. עם זאת, לאחר שהסומלים התקרבו לעיר הרר, 20,000 חיילים קובנים וכמה אלפי מומחים סובייטים הגיעו לעזרת החונטה הצבאית האתיופית הקומוניסטית. עד 1978, הכוחות הסומלים הושלכו מאוגדן. לאחר אירועים אלה, מוחמד סיאד בארה החליט לנטוש את שיתוף הפעולה עם ברית המועצות והחל ליצור קשרים עם מדינות אחרות.[9]

בתחילת שנות ה-90 התנהלו מלחמות אזרחים בשתי מדינות אלה (ראו מלחמת האזרחים האתיופית ומלחמת האזרחים בסומליה), שהשפיעו על מערכת היחסים ביניהן. בשנת 2006 השתלט איחוד בתי הדין האסלאמיים (ארגון מוסלמי בסומליה) על חלקה הדרומי של סומליה והכניס מיד את חוקי שריעה בשטחה. ממשלת המעבר הפדרלית של סומליה ביקשה לחזק את מעמדה במדינה בעזרת חיילים אתיופים, שומרי שלום של האיחוד האפריקאי ותמיכת תעופה מארצות הברית, מה שהוביל בסופו של דבר לתבוסת איחוד בתי הדין האסלאמיים.[10] לאחר התבוסה, התאחדות איחוד בתי הדין האסלאמיים התפצלה למספר סיעות שונות: התנועה הרדיקלית א-שבאב המשיכה להילחם נגד הממשלה וחינתה את נסיגת הכוחות המזוינים האתיופים במדינה. בין 31 במאי ל-9 ביוני 2008, ממשלת המעבר הפדרלית של סומליה והקבוצה הרדיקלית "הברית למען שחרור סומליה" השתתפו בשיחות השלום בג'יבוטי, שתווכו על ידי האומות המאוחדות. הוועידה הסתיימה עם חתימת הסכם על נסיגת הכוחות האתיופים בתמורה לסיום העימות המזוין. בהמשך הורחב הפרלמנט הסומלי ל-550 מושבים בכדי להכיל את חברי הברית למען שחרור סומליה. בינואר 2009 משכה אתיופיה את כוחותיה מסומליה.[11][12]

באוקטובר 2011 החל המבצע הצבאי הרב-לאומי לינדה נצ'י נגד המיליטנטים של א-שבאב בדרום סומליה, הכוחות המזוינים של אתיופיה הצטרפו לקמפיין זה חודש לאחר שהחל.[13] נציב השלום והביטחון של האיחוד האפריקאי אמר כי הכוחות המזוינים של אתיופיה יכולים לעזור לרשויות הסומליות להשיג שליטה רבה יותר על שטחן.[14] הממשלה הפדרלית הסומלית הוקמה ב-20 באוגוסט 2012 והפכה לשלטון המרכזי הקבוע הראשון במדינה מאז פרוץ מלחמת האזרחים.[15] בחודש שלאחר מכן נבחר חסן שייח' מחמוד לנשיא החדש של סומליה, וראש ממשלת אתיופיה, היילמריאם דסלן, השתתף בטקס חנוכתו.[16]

סוגיית סומלילנד

אמנם אתיופיה לא מכירה באופן רשמי בסומלילנד, אך היא נחשבת לידידתה הקרובה ביותר וממשלתה נחשבת לממשלה המרחיקה ביותר ביחסיה עם סומלילנד ואף הביעה תמיכה במתן עצמאות למדינה, בנימוקים הבאים: ראשית, היותה של סומלילנד מדינה ששואפת לדמוקרטיה, שלווה ואינה מהווה איום. שנית, פיצולה של סומליה יחליש אותה, ובכך יגביר את ביטחונה של אתיופיה[17]. שלישית, אינטרס ביחסים דיפלומטיים בשל רצועת הים הרחבה של סומלילנד. בינתיים, נראה כי אתיופיה מחכה לאישורו של האיחוד האפריקאי, אולם עשויה להכיר בה באופן עצמאי אם הדבר לא יקרה בשנים הקרובות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ The World Factbook — Central Intelligence Agency
  2. ^ Saheed A. Adejumobi, The History of Ethiopia, (Greenwood Press: 2006), p.178
  3. ^ Encyclopædia Britannica, inc, Encyclopædia Britannica, Volume 1, (Encyclopædia Britannica: 2005), p.163
  4. ^ John L. Esposito, editor, The Oxford History of Islam, (Oxford University Press: 2000), p. 501
  5. ^ David D. Laitin and Said S. Samatar, Somalia: Nation in Search of a State (Boulder: Westview Press, 1987).
  6. ^ Cambridge illustrated atlas, warfare: Renaissance to revolution, 1492—1792 By Jeremy Black pg 9
  7. ^ Federal Research Division, Somalia: A Country Study, (Kessinger Publishing, LLC: 2004), p. 38
  8. ^ Zolberg, Aristide R., et al., Escape from Violence: Conflict and the Refugee Crisis in the Developing World, (Oxford University Press: 1992), p. 106
  9. ^ Oliver Ramsbotham, Tom Woodhouse, Encyclopedia of international peacekeeping operations, (ABC-CLIO: 1999), p. 222 מסת"ב 0-87436-892-8
  10. ^ "Ethiopian Invasion of Somalia". Globalpolicy.org. 2007-08-14. נבדק ב-2010-06-27.
  11. ^ United Nations High Commissioner for Refugees (2009-05-01). "USCIRF Annual Report 2009 – The Commission's Watch List: Somalia". Unhcr.org. אורכב מ-המקור ב-2011-05-10. נבדק ב-2010-06-27.
  12. ^ Central Intelligence Agency (2011). "Somalia". The World Factbook. Langley, Virginia: Central Intelligence Agency. נבדק ב-2011-10-05.
  13. ^ "Ethiopia Agrees to Back Somalia Military Operations, IGAD Says". Businessweek. 2011-12-01. אורכב מ-המקור ב-2012-08-19. נבדק ב-2012-08-22.
  14. ^ "AU official says Ethiopian troops may pull out of Somalia next month". 2012-07-17. נבדק ב-2012-08-23.
  15. ^ "Somalia: UN Envoy Says Inauguration of New Parliament in Somalia 'Historic Moment'". Forum on China-Africa Cooperation. 2012-08-21. נבדק ב-2012-08-24.
  16. ^ Mohamed, Mahmoud (2012-09-17). "Presidential inauguration ushers in new era for Somalia". Sabahi. נבדק ב-2012-09-30.
  17. ^ Alexis, Arieff (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs. pp. 70
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30153101יחסי אתיופיה–סומליה